‏הצגת רשומות עם תוויות عاصفة رملية. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות عاصفة رملية. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 9 בנובמבר 2016

סופת חול - عاصفة رملية - Sand Storm



על אף שבמסגרת עבודתי בעבר יצא לי לעבוד עם מחנכת מן המגזר הבדואי, ואף נחשפתי למאמרים שונים שנכתבו על מעמד האישה במגזר הבדואי בישראל בסוף המאה העשרים ובתחילת המאה העשרים ואחת, אני מודה שרק לאחר הצפייה בסרט הבנתי באופן בלתי אמצעי את הכוח העצום שיש לנשים במגזר הזה בכל פעם שהן מצליחות לעשות צעד אחד לעבר החיים בעידן המודרני (לימודים תיכוניים, לימודים על תיכוניים, רישיון נהיגה ועוד).




אתה יכול להיות מעורה לגמרי בעניינים אקטואליים ולשמוע שסרט ישראלי, דובר ערבית כולו, העוסק במגזר הבדואי זכה בפרס הסרט הטוב ביותר השנה בטקס פרסי אופיר. ועדין לזכור מהטקס בעיקר את העובדה שלמירי רגב הפריעה הופעה משותפת של תאמר נפאר ויוסי צברי. גם  האיכויות של הסרט, אשר נדונו בפיד הפייסבוק שלי בהרחבה, נחרתו בזיכרון וכשהתאפשר לנו ללכת בהרכב משפחתי (מצומצם) לקולנוע סמדר בירושלים, בחרנו לצפות בו.

ייתכן ולו היינו צופים בטריילר לפני ההגעה לאולם הקולנוע משהו מחוויית הצפייה הבתולית שלנו היה נהרס. העובדה שלא ידענו מה יהיה ציר העלילה המדויק, פרט לעובדה כי במרכזו שתי נשים (אם ובתה הבכורה) בדואיות וחייהן בחברה השמרנית, הפכה את הצפייה בו למרתקת,



זה לא יהיה ספוילר אם אציין כי הסרט נפתח בהכנות לטקס נשיאת האישה השנייה, של אב משפחה ולו 4 בנות. גם לא אם אציין את סצנת הפתיחה של הסרט, אשר צצה במקומות שונים ברשת ומציגה את בתו הבכורה של אב המשפחה נוהגת על הטנדר המשפחתי בהנחיית אביה, המבקש ממנה להסתיר את העובדה כי היא יודעת לנהוג מתושבי היישוב הבדואי בו הם חיים.

ליבו של הסרט מתחוור בהדרגה רק דקות נוספות לתוך הסרט, כאשר מתחוור לצופים הקו הדק המפריד בין האהבה שרוחש האב לאשתו לבנותו, לצורך הבלתי מתפשר שלו להמשיך בקו המסורתי של העדה בכל היבטי החיים.



הדמויות הנשיות המרכיבות את הסרט, הן המניעות אותו והן המעניקות לו את עצמתו. אם המשפחה, בתה הבכורה ואף הסבתא והאישה השנייה, כולן נשים דעתניות המצליחות לנווט את חייהן כך שתפקנה את המקסימום מן התנאים בהן הן חיות. אף כי לנו כמתבוננים מן הצד מנקרת השאלה, מדוע הן נמצאות בסיטואציה מדכאת על אף כוחן ויכולותיהן.

הסוגיה הזו, שהיא גם הזרם התת קרקעי הנושא את הסרט על גבו, מתבררת בהדרגה במהלך הסרט, בעזרת סצנות קצרצרות המהוות נקודות אחיזה המסייעות לצופה מן הצד לחבר את הרבדים השונים של הקיום שלהן בצורה שתהיה לה משמעות.



על מנת לא להרוס את הצפייה בסרט, אני בוחרת שלא להרחיב על תוואי העלילה המדויק אלא להתמקד במשחק הנפלא של כל מי שלקחו בו חלק, ולציין במיוחד את אם המשפחה, השחקנית רובא בלאל עספור, המצליחה ליצור דמות חזקה ומרשימה לאורך הסרט כולו, אשר למען אושרם של בני משפחה מוכנה לשלם מחירים שונים, אשר לעתים עומדים בסתירה אלו לאלו.

לצידה מככבת בתפקיד הבת הבכורה, שקורותיה הם מרכז העלילה בסרט הנוכחי, למיס עמאר, אשר צופים ישראלים רבים עשויים לראות בה בשלב הראשון שיקוף של בת דמותה של הישראלית המסורתית הממוצעת. רק כשהסרט מתקדם הם נחשפים לכבלים הרבים המרתקים אותה לעדה אליה היא משתייכת.

את תפקיד אב המשפחה, סולימן,  משחק הייתאם עומרי שעל אף התפקיד המשני שלו בעלילה, מצליח ללכוד את עינו של הצופה בכל סצנה בה הוא לוקח חלק.



היכולת של עילית זקצר, במאית הסרט, ליצור סצנות מדויקות כל כך, מרשימה עוד יותר כשמבינים שאינה דוברת ערבית והשתמשה לשם כך במתרגמים שונים, ובעיקר בשפה הבינלאומית המחברת בין בני אדם באשר הם, שפה המצליחה לחבר את צופי הסרט, גם אם הם באים מעולמות שונים לחלוטין, לעולמן של הדמויות.




מדובר בסרט עשוי היטב ומרתק המאפשר הצצה חלקית לעולמה של אישה בדואית מודרנית, ולחייה של אישה אחת בעולם של גברים. המלצת צפייה חמה לאוהבי קולנוע באשר הם.


סופת חול      במאית: עילית זקצר    שחקנים ראשיים:  למיס עמאר, רובא בלאל-עספור, הייתאם עומרי     87 דקות      ערבית עם כתוביות בעברית