‏הצגת רשומות עם תוויות צרפתי עינת. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות צרפתי עינת. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 9 בפברואר 2017

אגדת קמצא ובר-קמצא / שהם סמיט



בתלמוד קיימות אגדות רבות המנסות לתת הסברים לחורבן בית המקדש השני (70 לספירה), הן מכונות בשם 'אגדות החורבן'.  אחת הידועות ביניהן היא: קמצא ובר קמצא, המספרת על תקופה בה היחסים בין היהודים בירושלים היו רעועים והם היו מפולגים ומסוכסכים ביניהם. שיאו של הפילוג בא לידי ביטוי בהלשנות לקיסר הרומי שלט באותה תקופה על הארץ, שהביאו לחורבן בית המקדש.




הספר הנוכחי הוא עיבוד שעשתה הסופרת שהם סמיט לאגדה התלמודית ומסופרת על ידי סבתא לנכדיה כדי להסיח את דעתם מריב הפורץ ביניהם. הוא נפתח במפגש עם אחד מעשירי ירושלים באותה התקופה שמחליט לערוך סעודה מפוארת לכל חבריו על מנת שיראו את עושרו הרב. העשיר מונה בפני משרתו את שמותיהם של כל מכריו על מנת שהלה לא יפספס חלילה אחד מהם וזה לא יזכה לראות את עושרו.

המשרת ממהר להזמין את כל האנשים ברשימת האדון שלו, אך מתבלבל בין שניים ובמקום להזמין את קמצא - ידידו של העשיר, הוא מזמין בעל שם דומה: בר קמצא - אויבו המושבע של אדונו. כשבר קמצא מקבל את ההזמנה הוא מתרגש משום שהוא מניח שמדובר בהצעת פיוס ומחליט להיענות להזמנה. כשהוא מגיע לסעודה, בזמן שכל האורחים כבר יושבים לשולחן ואוכלים, מתברר לו ולבעל הסעודה שחלה טעות והוא הגיע במקום האורח המקורי: קמצא.

בעל הסעודה מבקש ממנו לעזוב, אך בר קמצא שכבר הטריח עצמו למקום ופגש את כל האורחים מציע לשלם את חלקו ואז את מחצית מעלות האירוח ואת כולו, כדי שיוכל להישאר. האדון מסרב לכל הצעותיו ומגרש אותו מהבית כשכל האורחים במקום אינם אומרים דבר שיכול למנוע את הבושה שנופלת בחלקו של בר קמצא.

החוויה הקשה שעובר בר קמצא ושתיקתם של כל נכבדי ירושלים פוגעת בו מאוד וכנקמה הוא אומר לקיסר שהם מרדו בו, עבירה שעונשה קשה. הקיסר בתגובה שורף את העיר ירושלים ואת בית המקדש.

 


זהו הספר הרביעי שכותבת שהם סמיט והוא עיבוד לאגדות חז"ל, קדמו לו: 'משל על שועל', 'אות בבאר' ו'האגדות שלנו'. גם בספר הנוכחי מצליחה סמיט לתרגם את האגדות ללשון עכשווית המאפשרת לקוראים הצעירים של ימינו להתחבר לסיפור העלילה ולקרב אותו לחייהם שלהם. בדרך הומוריסטית היא מציגה את דמותו של בעל הסעודה העשיר ואת חבריו בעזרת בלוני הדיבור המייצגים את מחשבותיהם ומשקפים לקוראים הצעירים את הקלקול שחל באופיים.

גם בחירתו של גיבור הספר, בר-קמצא, לנקום בכל מי שהוא חש שביישו אותו, מוצגת לילדים בדרך שיהיה להם קל להבין כשמחשבותיו מתורגמות למחשבות שיש לילדים רבים ברגע של כעס כשהם מוכנים להרוס את העולם כולו בשל עוול כלשהו שהם חשים שנעשה להם.




את הספר מלווים איוריה של עינת צרפתי, בוגרת מסלול איור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, אשר זכורה לנו מאיורי הספר "סיפור אחרי השינה" אשר גם אותו כתבה שהם סמיט. באיוריה של צרפתי בספר יש מקום מרכזי לדמויות ולאובייקטים שונים המשמשים אותן כשהסביבה כולה נטמעת בצבע אותו היא בוחרת כרקע, ולא לוקחת חלק בעלילה. הבחירה הזו מצליחה להדגיש את האלמנטים הייחודיים לתקופה בה מתרחש הסיפור ויוצרת תחושה כי העלילה מתרחשת בתקופה אחרת, על אף השיבוץ של אלמנטים מודרניים באיורים השונים לכל אורך הספר.

הספר מנוקד ומתאים מאוד לקריאה משותפת עם ילדי הגן הבוגרים ותלמידי הכיתות הנמוכות בבית הספר היסודי.




בניגוד לספרי ילדים רבים, לספר הנוכחי (כמו לאגדה התלמודית המקורית) אין סוף טוב. נדמה כי סיפור המעטפת שיצרה סמיט מאפשר לנכדים המקשיבים לסיפור, כמו גם לילדים הצעירים הקוראים ושומעים אותו, להתמודד עם העובדה הזו. לתחושתנו, חשוב כי את הקריאה בספר הנוכחי יתווך מבוגר המכיר את ההקשרים התלמודיים שלו ויסביר את החשיבות הרבה שראו בו חז"ל והביאה לכך שנבחר להיות חלק מן התלמוד.


כל ספר עליו חתומה שהם סמיט נרצה לקרוא. הספר הנוכחי העוסק באגדת החורבן המוכרת ביותר מן התלמוד, כתוב בצורה בלתי אמצעית ומותאם לילדים של ימינו.


אגדת קמצא ובר-קמצא      מאת: שהם סמיט      איורים: עינת צרפתי      הוצאת כנרת      2016      לא ממוספר