‏הצגת רשומות עם תוויות פרוזה תרגום. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרוזה תרגום. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 22 באוגוסט 2017

רכבת הבוקר לפריז / ז'אן-פיליפ בלונדל



חכמת הבדיעבד היא הגדולה מכולן. רובנו מהרהרים לא פעם אודות אירועים מהעבר והדרך בה יכולנו להתנהל בהם. אחד הנושאים השכיחים ביותר לבחינה מחודשת עבור רובנו הוא התנהלותנו עם אקסים, אקסים מיתולוגיים במיוחד. דומני כי אין אדם שלא בוחן במגוון דרכים את מערכות היחסים הקודמות שלו ומוצא אפשרויות אחרות להתנהל בתוכן או לפחות מילים שהיה צריך לומר לבן או לבת הזוג לפני הפרידה. הספר הנוכחי, ספרון קטן במידותיו, מתמקד במערכת יחסים אחת ובאפשרות הניתנת לשני בני הזוג לומר את מה ששמרו בלבם שלושה עשורים כמעט לאחר שנסתיימה.


כריכת הספר בשפה הצרפתית

ססיל דופו עולה על רכבת הבוקר המוקדמת של יום שני מגאר דה ל'אסט, שם שהתה בבית הוריה בסוף השבוע לבדה משום שבעלה ובתה מצאו לעצמם עסוקים חשובים יותר, לפריז בה היא מתגוררת.  בכל פעם שהיא נוסעת ברכבת היא מתכננת לעשות משהו מועיל עם הזמן, אבל בסופו של דבר מוצאת את עצמה שרויה במחשבות והנסיעה מסתיימת בלא שיש לה שהות לקרוא דבר מה. למזלה, על אף שבחרה לא לנסוע במחלקה הראשונה, הרכבת אינה עמוסה במיוחד והמקום לידה נותר פנוי. היא מהרהרת , כמו רובנו, בעובדה שאף אחד לא בוחר להתיישב לידה אבל, כמו רובנו, גם מודה על כך.

פיליפ לדוק מחפש מקום ישיבה ברכבת היוצאת מגאק דה ל'אסט, בה נולד, גדל והא עדין חי, לפריז. הוא מזהה כיסא פנוי ליד אישה בת גילו אבל בו זמנית מזהה את אותה אישה: ססיל דופו, אתה יצא למשך מספר חודשים לאחר סיום לימודיהם והקשר ביניהם הסתיים בצורה שהיא מעדיף לשכוח. השעה והנסיעה הארוכה לפניו מכריעים לטובת ישיבה לצידה אבל מרגע שהוא מתיישב על הכיסא הוא אינו יכול להפסיק לחשוב עליה ועל הקשר שהיה להם.

ססיל דופו מזהה את פיליפ בשנייה בה הוא בוחן אותה ומקבל את ההחלטה לשבת לצידה, כשהוא מתיישב מעמיד פנים שלא זיהה אותה היא מחליטה לנקוט בדרך דומה ולהתעלם ממנו לאורך הנסיעה כולה, אבל היא לא יכולה להפסיק לחשוב על מערכת היחסים הקצרה שלהם ועל הדרך הנוראית בה הסתיימה, דרך שהפכה אותה למי שהיא היום.

השניים עברו שינוי עצום במהלך שלושת העשורים שחלפו מאז פרידתם, שינויים שהנסיעה השקטה ברכבת, זה לצד זו, מאפשרת להם להרהר בהם. הם בוחנים את האפשרות, אשר שניהם חשבו עליה במהלך השנים, לומר זה לזו את כל הדברים שחיכו שנים רבות להיאמר. האם יעשו זאת?

כריכת המהדורה האנגלית של הספר

מחבר הספר, מאפשר לנו להרהר ביחד עם השניים בהשלכות של אותה מערכת יחסים על חייהם ובהחלטה שעליהם לקבל האם לדבר זה עם זו או להעמיד פנים כי אינם מזהים אחד את השנייה. אנו נחשפים למערכת היחסים של השניים דרך עיניו של כל אחד מהם ובמקביל, נחשפים לאופן בו התנהלו חייהם מאז שהסתיימה. לבה של העלילה: האפשרות להתעמת עם אדם מעברך בנוגע לסיטואציה אשר בילית שנים רבות בניתוחה ובניסיון לרדת לעומקה, ידבר לכל אדם כמעט.

שני הגיבורים של הספר הנוכחי הרהרו זה בזו במהלך השנים, שניהם גבשו תפיסת עולם ברורה בנוגע לקשר ביניהם ולאופן סיומו, ועסקו במחשבה על מה יעשו אם תהיה להם אפשרות לסגור מעגל. מפגש מקרי על רכבת הבוקר לפריז מן הפרבר בו גדלו, מעמת אותם אם ההחלטות הפנימיות שקיבלו ומוביל אותם לתהות האם יוכלו להוציא אותן לפועל או יעדיפו להמשיך ולהרהר בנושא בלי לפעול.

   ז'אן פיליפ בלונדל, 2011  

כשהספרון הצנום הזה נחת על שולחני גיליתי סקרנות, לא נתקלתי עד כה בספרי הסדרה הקטנה של כתר אשר גודלם קטן בהרבה מזה של ספר ממוצע. הכיתוב על גב הכריכה ציין כי הסופר נחשב לאחד הקולות הבולטים בספרות הצרפתית העכשווית והיקף העמודים הפך אותו לספר שיכול ללוות אותי בנסיעה או המתנה ארוכה במיוחד. כשלקחתי אותו לידיים והתחלתי לקרוא התאכזבתי מעט, ההתחלה של הספר לא הצליחה להתרומם ושקלתי לנטוש אותו אבל החלטה שקיבלתי להמשיך עוד מעט שינתה את התמונה מקצה אל קצה והספרון הקטן הזה סחף אותי לתוך העלילה עד לעמוד האחרון שלה.

ז'אן פיליפ בלונדל הוא סופר צרפתי העובד גם כמורה לאנגלית. ספרו הנוכחי היה רב מכר בצרפת ובאנגליה ועד כה הוציא לאור למעלה מ-20 ספרים בשפה הצרפתית.


מדובר בספר צנום אשר כוחו נעוץ בסיטואציה המרכזית הנדונה בו: מה הייתם עושים לו נתנה לכם אפשרות לשוחח עם בן זוג מעברכם שאתם שבים ומהרהרים בו לאורך השנים? המלצת קריאה שלנו שהיא גם הצצה לאחד הקולות המרכזיים בספרות הצרפתית העכשווית.


רכבת הבוקר לפריז      מאת: ז'אן פיליפ בלונדל      מצרפתית: רמה איילון      הוצאת כתר      2017      174 עמ'

יום שבת, 19 באוגוסט 2017

בין עבודות / ליסה אוונס



יש לי מדדים שונים כשאני קוראת ספרים, כשמדובר בספרי ילדים הדבר הכי חשוב עבורי הוא שהשפה תהיה תקינה והתכנים ראויים. כשמדובר בספרים לנוער ההעדפות שלי, גם כקוראת מבוגרת, משתנות בהתאם לאיכות הייחודית של הספר. כשזה מגיע לספרות מבגרים אני מעדיפה את הספרים שלי כאלו שיעניקו לי הנאה וההנאה שלי משתנה בתקופות השונות בחיים.

בדרך כלל, אני נוהגת לקרוא ספרים שיש להם ערך העולה על הספרות עצמה, שיש בהם שיקוף בעל מסר על בני האדם או תקופה היסטורית מסוימת, שמעבירים אותי תהליך כלשהו במהלך הקריאה וממשיכים להדהד בתוכי גם הרבה אחרי שקראתי אותם. אבל מדי פעם בפעם כל מה שבא לי לקרוא הוא ספר קליל שיעביר לי כמה שעות בניחותא ויאפשר לי ליהנות מקריאה לשם קריאה.

'בין עבודות', ספר הביכורים של ליסה אוונס, הוא בדיוק ספר כזה. אין לו יומרות לשנות את העולם או להטביע את חותמו על העולם הספרותי אך מה שכן יש בו, הוא שיקוף נאמן של דור אבוד שיש לו לגיטימציה למצוא את עצמו ואת הייעוד שלו בחיים, הבעיה עם הלגיטימציה הזו היא העובדה שלא כל אדם מצליח למצוא את היעוד שנדמה לו שלכולם יש והקושי הזה יוצר לו התמודדות לא פשוטה על אף שלכאורה הוא חי חיים נוחים לגמרי, מה שנקרא: "צרות של עשירים".


כריכת ספרה של אוונס בשפה האנגלית


קלייר, גיבורת הספר הנוכחי, מתגוררת בלונדון עם בן זוגה לאחר שעזבה את הפרבר בו התגוררה עם הוריה כל חייה ועברה לעיר הגדולה. היא השתלבה בסוכנות פרסום לאחר לימודיה, משום שהאמינה כי זו תהיה מקפצה לקריירה עתידית ומצליחה. אחרי שש שנים מתחוור לה שהיא לא מתקדמת לשום מקום והעבודה הזמנית שלה הפכה לקבועה...

קלייר עוזבת את עבודתה בסוכנות פרסום לאחר שהיא מגיעה למסקנה שכדי למצוא את היעוד שלה בחיים היא צריכה להיות חופשיה ממגבלות ועבודה לא מאפשרת לה חיפוש אמתי. יש לה תכנית ברורה לשבת בבית ולהתמקד במה שהיא מאמינה שהיא יכולה לעשות באופן המיטבי ביותר. הימים הראשונים עוברים עליה בנעימים, בן זוגה הרופא, לוק, שמצא את ייעודו בחיים מפרגן לה על הרצון לממש את עצמה ומאפשר לה לקבוע סדר יום דיפוזי תוך אמונה מלאה כי קלייר נמצאת על נתיב מסוים שיובל אותה ליעדה. גם חברותיה והוריה, המאמינים כי מדובר בתקופה קצרה שתחלוף, מקבלים את החלטתה בהבנה.

כשהימים חולפים ודבר לא קורה, קלייר מבינה שאין לה מושג מה עליה לעשות כדי לממש את הייעוד שלה ואיך למצוא אותו. הסביבה שלה בתורה משקפת לה בדרכה את מצבה ומערכות היחסים שלה עם הוריה, כבת יחידה, סבתה וחברותיה  עוברת שינוי כשהיא בוחנת אותן מחדש. הזמן הפנוי הרב שיש בידיה לא מאפשר לה להתעלם משום היבט של מערכות היחסים שלה וגם מערכת היחסים בת 7 השנים עם בן זוגה לוק זוכה לבחינה מחודשת המטלטלת את חייה.


     ליסה אוונס, התמונה לקוחה מחשבון הטוויטר של הסופרת

סטיבן קינג, אמן ספרי האימה, כתב בספרו 'על הכתיבה' שהעצה הטובה ביותר שהוא יוכל לתת לכותב היא לכתוב על מה שהוא מכיר. קינג מסביר כי ספרי האימה שלו היו שיקוף מדויק של תודעתו כשלקח סמים משני תודעה ואיכותם המשתנה במהלך השנים הייתה תוצאה של גמילה השימוש בהם. עולמה של אוונס שונה מזה של קינג, כמי שעבדה (כמו הגיבורה שלה) שש שנים בעולם שפרשה ממנו היא משקפת משהו מן התהליך האישי שעברה בספר הנוכחי.

ספרה של אוונס מחולק לפרקים שונים, אך הללו ארוכים יחסית ומחולקים לתתי נושאים באורכים משתנים העוסקים באירועי היום יום השונים שלה ומחשבותיה אודותיהם. החלוקה הזו לתתי פרקים הצריכה ממני כקוראת הסתגלות קצרה, אך מרגע ששקעתי בעלילה הפכה טבעית כמו כל צורת כתיבה אחרת.


לפעמים כל מה שצריך הוא ספר מהנה שכייף לקרוא ו'בין עבודות' על 283 עמודיו, הוא בדיוק ספר כזה. המלצה חמה לכל מי שמחפשים כמה שעות של ניקוי ראש. 


וכרגיל, להתרשמות בלתי אמצעית, ניתן לקרוא את הפרק הראשון של הספר בקישור.


בין עבודות      מאת: ליסה אוונס      מאנגלית: דנה טל      הוצאת מטר      2017      283 עמ' -  כולל תודות

יום רביעי, 5 באפריל 2017

אנה ואיש הסנונית / גבריאל סביט



במהלך הקריאה אתה חש כאילו אתה פוסע על קצה צוק ברגל לא יציבה


  סמל ובניין האוניברסיטה היגלונית בקרקוב

אנה בת ה-7 חיה עם אביה בפולין של שנת 1939. היא דוברת מספר שפות, כאביה, אך בקיאותה הרבה ביותר היא בשפה הלא מדוברת של בני האדם, זו שלימד אותה אביה לקרוא במהלך השיחות הרבות שלו עם בני כל הדתות והלאומים. אביה נוהג לדבר עם כל אדם בשפתו ובאופן הייחודי בו הוא משוחח בה. כמרצה לבלשנות באוניברסיטה היגלונית בקרקוב, כשהוא נדרש להיות נוכח בהרצאה מטעם הרקטור יחד עם יתר המרצים באוניברסיטה, הוא מותיר אותה תחת השגחתו של ידידו הר דוקטור פוקסמן בבית המרקחת של הלה.

כשהוא מבושש לחזור הר דוקטור פוקסמן מגלה דאגה, אך אנה שרגילה לכך שאביה מותיר אותה בהשגחתם של חבריו לא שותפה לה. את הלילה היא מבלה מתחת לדלפק בחנות ומתקשה להירדם מהחשש שחיילים גרמנים ברחוב יגלו שהיא שם. אנה למדה להבין שהגרמנים שנכנסו לפולין ארצה והשתלטו על עירה קרקוב, הם אלו שאחראים לשינויים הרבים שחלו בפולין ועבורה מתבטאים בעובדה שיש פחות עוגיות וחיוכים על פניהם של אנשים. היא מקשרת את העובדות הללו למילה הגדולה שמבוגרים משתמשים בה "מלחמה", בלי שיש לה מושג מה משמעותה.

כשהר דוקטור פוקסמן חוזר בבוקר הוא מביא לה אוכל אך כשאביה מבושש לבוא גם בערב הבא, הוא מסרב להתיר לה להישאר בחנותו. כשהוא מלווה אותה לדלת הדירה שלהם, הוא מציע שתמתין לאביה שם עד שישוב. כשהזמן חולף ושכנתם החטטנית שמעולם לא חיבבה אותה חוזרת ומציציה מדלת ביתה לכיוונה, היא מחליטה לעזוב את הבניין ולשוב לפתח החנות של הר פוקסמן מתוך הנחה שאביה שהותיר אותה שם ישוב לחנות כדי לאספה. הר פוקסמן נמצא בחנות עם לקוח ואנה שנאסר עליה לשהות שם, מכבדת את בקשתו ומתיישבת להמתין מחוץ לחנות. 


   סנונית  (התמונה לקוחה מערך הויקיפדיה העברי של הסנונית)

קול צעדים מוכר מושך את תשומת לבה וכשהיא מרימה את עיניה היא מגלה איש גבוה ורזה להפליא בחליפת שלושה חלקים אוחז בתיק רופא ישן ובמטרייה שחורה וארוכה. כשהוא מבחין באנה הוא מרכין את מבטו אך עוד לפני שיש להם שהות לדבר יוצא מבית המרקחת חייל גרמני צעיר והאיש הגבוה מנהל עמו שיחה קצרה אודות הרוקח. הוא פונה לאנה בגרמנית ומשהיא מבוששת לענות, עובר לפולנית ואז לרוסית וליידיש. בכל שפה הוא שואל שאלה אחרת שלאנה אין תשובה עליה עד שהיא בוכה.

בתגובה, הוא מתבונן אל גגות הבתים עד שמבטו נעצר ופיו מפיק שריקה המושכת לכיוונם ציפור הנוחתת על קצה המדרכה ומתבוננת מעלה לעבר האיש הרזה. כשהוא ממשיך לשרוק לה, היא נעמדת על אצבעו המושטת והוא נושא אותה לכיוון אנה המבחינה בתוויה: כנפיה וראשה צבועים בתכלת זוהרת, פניה והפלומה על צווארה כתומות בהירות וזנבה מפוצל. כשהיא מושיטה יד ללטפה, פורשת הציפור את כנפיה ומתעופפת הרחק. בלי לחשוב היא שואלת את האיש לזהות הציפור והוא, פונה לחנותו של הדוקטור, משיב: סנונית.

כך פוגשת אנה את איש הסנונית. כשהוא יוצא מן החנות היא משיבה לו על כל שאלותיו, כל תשובה בשפה בה נשאלה השאלה ומציינת בסיום שאינה מדברת בשפת הציפורים. הוא צחוק לתשובה ומושיט לה עוגייה. מוסיף כי כדאי שתסתתר. על אף שאנה אינה מכירה אותו, היא מרגישה אליו קרבה משום שהוא מזכיר לה את אביה בשליטתו בשפות המדוברות ובאלו שאינן.

ועל אף גילה הצעיר, היא מקבלת החלטה לעקוב אחרי מי שתכנה מעתה והלאה בשם 'איש הסנונית' ולהצטרף למסעו.


כיבוש פולין בשנת 1939

הספר מתרחש כולו בפולין בזמן מלחמת העולם השנייה. הוא נפתח בקרקוב, אשר הייתה חלק מאזור במרכז פולין שלא סופח לגרמניה ומונה לו ממשל כללי. אזור בו התבצעה השמדת יהודי פולין שהובאו אליו משטחי פולין שסופחו לגרמניה. פרט להרג היהודים, כלאו ורצחו הגרמנים גם את מי שנמנו על האינטליגנציה הפולנית.  אנה ואיש הסנונית נעים ונדים ברגל ברחבי פולין, עוטים על עצמם כסות משתנה בהתאם לסביבה בה הם נמצאים. אף כי אינם מנהלים שיחות רבות, אנה מיטביה להבין את התנהלותו של איש הסנונית שלה ומאמצת את דרכו כדי לשרוד.

הקשר הנרקם בין אנה לאיש הסנונית - אשר אנה והקוראים אינם יודעים את שמו או זהותו האמתית, עוטף את השנים במעין כיפה שקופה המפרידה אותם מן המציאות סביבם וממוראות המלחמה אשר מפעם לפעם חודרים לתוך עולמה של אנה הילדה בדמות העוני והחוסרים הרבים שחווים תושבי פולין אותם הם פוגשים במסעם. ככל שהיא מתבגרת והמלחמה ממשיכה לתת את אותותיה על פולין ותושביה, הם נתקלים בדרך גם במראות קשים יותר של חיילי צבא הרוגים ואזרחים בני אומות ודתות שונות שנרצחו אלו בידי אלו ובידי הכובשים.

אנה לומדת על העולם ועל המלחמה מאיש הסנונית, אשר חולק אתה במילים ובמעשים את הדרך הנכונה לקרוא את המציאות ולהתמודד אתה. אף כי מעולם לא נאמר לה על ידו מה מעמדה בעיניו, היא מבינה ככל שהזמן עובר שהבחירה שלו לשוטט אתה בדרכים מעידה על חשיבותה בעיניו יותר ממילים.

  ורשה, 1939, ילד פולני שב להריסות ביתו

אחרי שסיימתי לקרוא את הספר הנוכחי המלווה את הגיבורה שלו בת ה-7 בימי מלחמות העולם השנייה בפולין, תהיתי האם הוא מתאים לקטגוריית ספרי הנוער לה הוא משויך. שיטוט בגוגל לימד אותי שכמוני גם קוראים אחרים התקשו לקבוע מי קהל היעד של הספר. כשמחבר הספר נשאל על כך הוא ציין שכל קורא בכל גיל יוכל לקרוא אותו באופן המתאים לעולמו ולכן הוא מאמין שבני עשרה ומבוגרים ימצאו את הדרך שלהם להתחבר לספר.

אני מוצאת כי חלקים מסוימים בספר אינם מתאימים לילדים ובני נוער צעירים,  על אף כי גיל הגיבורה צעיר או משיק לגילם. למרות שמחבר הספר מקפיד שלא לעסוק בתיאורים פלסטיים של סיטואציות שונות במהלכו, נדמה שיכולתו לאחוז בלבם של הקוראים במהלך הקריאה כך שהם מרגישים כאילו הם פוסעים על קצה צוק ברגל לא יציבה, הופכת את הקריאה בספר מתאימה למבוגרים ולבוגרים יותר בקרב בני הנוער.


  גבריאל סביט (התמונה לקוחה מחשבון הטוויטר של המחבר)

מחבר הספר, גבריאל סביט, הוא בעל תואר ראשון בתאטרון מאוניברסיטת מישיגן בה גדל, שחקן וזמר שזהו ספר הביכורים שלו. על אף כי מדובר בספרו הראשון, מדובר בספר נפלא וכתוב היטב הלוכד את הקורא במילותיו ולא מניח לו גם אחרי שסיים את הקריאה בו. סביט מצליח לברוא עולם המתקיים הן בגבולות המציאות והן בממד נפרד המקנה לנו את ייחודו ומותיר את הקרוא שבוי מרצון.

בשום נקודה בספר לא מצוין מהו מוצאם של אנה או איש הסננונית ואף כי הם פוגשים בני דתות ולאומים שונים במסעם אנו נותרים בעלטה בנוגע למוצאם. הבחירה של סביט, יהודי במוצאו, לדון במוראות מלחמת העולם השנייה בפולין בלי להתמקד בזהותם האתנית של גיבוריו מעניקה לספר את היכולת לדבר לכל אדם באשר הוא ולעביר את מהותה של מלחמה זו, ומלחמות בכלל,


ספר ביכורים כתוב היטב המתרחש בפולין במהלך מלחמת העולם השנייה, כפי שהיא נתפסת בעיניה של ילדה אשר בתחילת המלחמה מלאו לה 7. אחד מן המקרים הנדירים בהם הסופרלטיבים על כריכת הספר מדויקים ומשקפים את איכויותיו. ספר שידבר לתלמידי תיכון ומבוגרים. המלצה חמה במיוחד.


אנה ואיש הסנונית      מאת: גבריאל סביט      מאנגלית: דנה פלג      הוצאת דני ספרים      2017      212 עמ' - כולל תודות      עיצוב עטיפה מהדורה עברית: יפעת אדרעי

יום שני, 13 בפברואר 2017

איש ואישה בלילה / קנט הרוף



כתיבה, כל כתיבה, היא מלאכת מחשבת של שזירת מילים ורעיונות לכדי יצירה שלמה. ניתן לעשות זאת על פני עשרות ומאות עמודים, וניתן לעתים לברוא עולמות גם בספרון דק יחסית, כמו הספר הנוכחי. הוא נפרש על פני 160 עמ' המכילים 43 פרקים קצרים הטווים עלילה העוסקת באלמן ואלמנה בני הגיל השלישי: אדי מור ולואיס ווטרס.


אדי מור בת ה-70 הגיעה למסקנה בעשור השמיני לחייה שאין באמת חשיבות למה שאומרים אחרים ועליה לפעול למען האושר שלה גם אם ההחלטות שלה עשויות להראות תמוהות ולעורר לשונות רעות לרכל. היא מנסה לתקן בעשור השמיני לחייה את הדרך בה בחרה לפעול כל חייה כשנכנעה לתכתיבים החברתיים. לואיס ווטרס, בניגוד אליה, הרשה לעצמו במהלך השנים לפעול בהתאם לרצונות שלו אבל גם הוא נכנע בסופו של דבר ויישר קן עם הנורמות המקובלות.

הם מתגוררים בשכנות זה לזו כבר עשרות שנים, בין שני הבתים שלהם בעיירה הקטנה מפריד בית אחד בו מתגוררת אלמנה מבוגרת מאוד. אדי ולואיס מתחילים את העשור השמיני לחייהם אחרי שחיו שנים בלי בני הזוג שהלכו לעולמם. ערב אחד מתדפקת אדי על דלתו של לואיס ואחרי שיחת חולין קצרה היא מציעה לו שיישן אתה בלילות, רק לישון היא מסייגת, מספרת לו שהיא לא יכולה להירדם לבד ומכיוון ששניהם חיים כבר שנים רבות ללא זוגיות יכול להיות שההצעה תתאים גם לו. לואיס מבקש לחשוב על זה לילה ולמחרת בערב, אחרי שהכין את עצמו במשך יום שלם, נוקש בדלתה האחורית ומבקש לדבר. אדי מפנה אותו לכניסה הראשית באומרה שכל החלטה שיקבל צריכה להיעשות בגלוי.

כך נפתח הקשר החדש שיוצרים אדי ולואיס בערוב ימיהם, שני אנשים שהכירו זה את זו מרחוק בשל הקרבה הפיזית, אך מעולם לא טרחו ממש לדבר. בלילות שעוברים עליהם יחד הם חושפים זה לזו את קורותיהם, מעניקים לאחר פרספקטיבה על הסיפורים שייתכן כי שמע על חייהם ומעולם לא טרח לברר עד הסוף. אין להם ספק שהשיחות הליליות שלהם מעסיקות את מכריהם הרבים בעיירה הקטנה ששום דבר מעניין לא קורה בה והשכנים אף מפרשים את המפגשים שלהם בצורה אחרת. 

הכל מתנהל על מי מנוחות עד ששמעם של המפגשים מגיעי לילדיהם של השניים המסרבים לקבל אותם ומפעילים, כל אחד בתורו, לחצים אחרים על הוריהם כדי שיחדלו מכך.


כריכת הספר בשפת המקור


'איש ואישה בלילה' הוא הספר האחרון שכתב הסופר קנט הרוף, אך הראשון שתורגם לעברית. הוא מתמקד בניסוין של שני אנשים בודדים בגיל השלישי למצוא נחמה באחר ואולי לבנות קשר חדש שיתנהל באופן שונה מן הקשרים המרכזיים בחייהם. עולמם העדין של השניים נפרש בצורה רגישה ואטית לקוראים, החווים יחד אתם את התנגשות אותו עולם עם המציאות החיצונית שאינה מסוגלת להכיל שינויים המתרחשים בעולמם של בני הגיל השלישי.

יש משהו בשמו המקורי של הספר (נשמותינו בלילה בתרגום חופשי) שמתחבר בצורה בלתי אמצעית לתחושה העולה מן הספר לאורך הקריאה. הרוף כותב בספרון הצנום הזה על מערכות יחסים ממגוון זוויות, על יחסי הורים ילדים, יחסי שכנים, ויחסים בין המינים שתופסים צורות שונות אצל זוגות שונים ונכנעים לא פעם לאילוצים חיצוניים המתווים להם את הדרך.


קריאה בערך הויקפידיה האנגלי של הסופר מעלה כי הספר הנוכחי מכיל קווים אוטוביוגרפיים רבים מחייו של הסופר, כולל העיירה הדמיונית בה הוא מתרחש המשמשת רקע ללא מעט מספריו ומבוססת על אחת העיירות בהן חי בקולרדו, המדינה בה התגוררת כל חייו.

מדובר בספר קריאה צנום, אך כזה שהדיוק ביצירתו הופך את הקריאה בו לחוויה שונה מזו המוכרת ומענגת במיוחד בשל הדרך בה הוא כתוב. המלצת קריאה חמה לאוהבי הקריאה ותזכורת לכך שאף פעם לא מאוחר ללכת אחרי הלב שלך.


להתרשמות בלתי אמצעית, ניתן לקרוא את הפרק הראשון.


איש ואישה בלילה      מאת: קנט הרוף      מאנגלית: הדסה הנדלר      הוצאת כתר      2017      160 עמ' - כולל תודות


יום שבת, 15 באוקטובר 2016

מגרה טומן מלכודת / ז'ורז' סימנון



התאהבתי במפקח מגרה ובכתיבה של סימנון כשנתקלתי בצמד נובלות שלו שאוגדו יחד לספר בהוצאת עם עובד לפני מספר שנים. המשכתי לתור אחר ספריו בספריה העירונית במקום מגורי והייתי מרוצה מן העובדה שמצאתי לי סופר חדש לאהוב. תרגומיו של יהושע קנז היו תענוג לא קטן שאני מניחה שאחראי על חלק לא מבוטל מהנאת הקריאה שלי. הספר הנוכחי בהוצאת עם עובד מכיל נובלה אחת בכיכובו של מגרה והקריאה בו העניקה לי תחושה מעט שונה. הצצה בעמודי הספר הראשונים גילתה לי כי על תרגום יצירותיו של סימנון בשנים האחרונות הופקדה מתרגמת אחרת, רמה איילון.


ז'ורז' סימנון, 1963 (התמונה לקוחה מערך הויקיפדיה האנגלי של הסופר)

טעמו של הספר הנוכחי שונה, חווית הקריאה שלו אחרת על אף שכתמיד בעת קריאת ספריו של סימנון שתורגמו לעברית, מענגת. ייתכן וליד הנשית האחראית על התרגום הפעם ולעידן הנוכחי, יש חלק בעובדה שהיבטים שוביניסטים בעולמו של המפקח מגרה באים לידי ביטוי ביתר שאת בספר הנוכחי. הספר שיצא לאור לראשונה בשפה הצרפתית בשנת 1955, בהחלט נאמן לרוח התקופה בבואו לתאר את עבודת המשטרה ויחסי הכוחות בין נשים וגברים, אך כ-60 שנה מאוחר יותר מעניק לקורא, או לפחות לקוראת, תחושה כי הדרך בה הוא מתבונן על העולם לוקה בחסר, מבט הפוגע בצורה מסוימת ביכולת ליהנות הנאה שלמה מפיתולי העלילה השונים ומן הדרכים המקוריות של סימנון להתיר את התעלומה שיצר, דרכים שבהחלט יכולות לשמש גם כותבים בני ימינו הבקיאים במסורת ספרי הבלש ובאומנות הזיהוי הפלילי המודרנית.


1958, ז'אן גבן כמגרה בסרט 'מגרה טומן מלכודת' (התמונה לקוחה מערך הסרט בויקיפדיה הצרפתית)

הספר הנוכחי, כמו לא מעט ספרים של סימנון, עובד לסרט. הסרט בכיכובו של ז'או גבן כמגרה, עלה לאקרנים בשנת 1958.


1958, כרזת הסרט 'מגרה טומן מלכודת' (התמונה לקוחה מערך הויקיפדיה האנגלי של הסרט)

במרכזו של הספר הנוכחי ניצבת תעלומת הירצחן של חמש נשים ברובע אחד בפריז, הרובע השמונה עשרה - מונמארטר, בטווח של ארבע רחובות שונים המקיפים אזור מסוים מכל עבריו. חמש הרציחות אירוע במהלך שישה חודשים והאפקט שלהן על תחושת הביטחון של אזרחי פריז, נשים במיוחד, הייתה עצומה. גם הביקורת על המשטרה ועל התחנה האחראית על המחוז, זו בה עובד מגרה, רבה והעיתונאים השונים עסוקים יומם וליל בניסיון לפענח את זהות הרוצח ובאוזלת ידה של המשטרה.

סימנון מחליט, לאחר שיחה מרתקת עם פסיכיאטר בכיר, לטמון מלכודת לרוצה שאם פענח את מניעיו כראוי, אמורה לפעול. כדי שהמלכודת תפעל עליו להסתיר את טיבה מפני הציבור כולו, כולל אשתו, עובדי משטרה וכמובן אנשי התקשורת. בסוד המלכודת מובאים מספר שוטרים מצומצם, וכדי להבטיח את יעילותה מתוגברת הנוכחות המשטרתית, הסמויה במיוחד, ברובע הפריזאי המקולל.


פסלו של המפקח מגרה משנת 1966, הולנד (התמונה לקוחה מערך הויקיפדיה האנגלי של סימנון)

הספר עוקב אחר הניסיון של מגרה לפענח את אחד המקרים הקשים ביותר בהם נתקל במהלך שנותיו במשטרה, יחד אתו הקוראים מעבדים את הנתונים הקיימים ומנסים למצוא דרכים חדשות שיפתרו את הבעיה אחת ולתמיד. אנחנו מלווים את מגרה בהתייעצויות השונות שהוא מקיים עם אנשי משטרה ואחרים, במרדף אחר החשודים ומתוודעים לימים הראשונים של הזיהוי הפלילי ולדרכים בהן סייע בפענוח פשעים.


מדובר בעוד נובלה פרי עטו של סימנון המוקדשת לפקח מגרה ולפועלו ועושה את עבודתה נאמנה. ספר קריאה קצר ומענג המצליח פעם נוספת להוכיח כי כתיבה טובה נותרת רלוונטית גם עשורים רבים אחרי שפורסמה לראשונה. המלצה חמה לאוהבי סימנון וספרות בלשים.


מגרה טומן מלכודת      מאת: ז'ורז' סימנון      מצרפתית: רמה איילון      הוצאת עם עובד      05.2016      193 עמ'      מחיר בתקופת ההגנה 58 ש"ח

יום רביעי, 12 באוקטובר 2016

מועדון המתאבדים / רוברט לואי סטיבנסון



כשספר זורם בעת קריאתו, אתה לא מקדיש זמן לכותב או למתרגם, כשהמילים נתקעות במקומות מסוימים, אתה מפנה זרקור פנימי לאחראי עליהן ובמקרה הנוכחי, המתרגם, שהיה צריך לקבל החלטה איך להעביר את רוח הספר הנוכחי אשר נכתב לפני למעלה מ-130 שנה ולפיכך שיקף את זמנו גם בדרך בה נכתב. נדמה שהמתרגם הנוכחי של הספר החליט לפסוח על שתי הסעיפים, מצד אחד להעניק לספר תרגום עדכני שיתאים לכל קורא בין ימינו ומן הצד השני, לשמר בכל זאת משהו מהווי הכתיבה התקופתי הרלוונטי לעת ההיא, התוצאה: שעטנז שלעתים מפריע לרצף הקריאה אבל גם הוא, לא מצליח להסתיר את הקסם שקיים במילותיו של רוברט לואי סטיבנסון אשר גם שתי מאות לאחר שהחל לכתוב מצליח לרתק את קוראיו.


רוברט לואי סטיבנסון, 1887 (התמונה לקוחה מערך הסופר בויקיפדיה האנגלית)

שלושה סיפורים מכיל הספרון הדק הזה שיצא לאור השנה כחלק מן הסדרה הוותיקה של הוצאת עם עובד, ספריה לעם. שלושה סיפורים הקשורים אלו אלו, קשר המתברר בהדרגה במהלך הקריאה בכל סיפור וסיפור. עורכי ההוצאה מציינים לצד תוכן העניינים של הספר את העובדה כי הסיפורים נועדו להיות חלק מאסופה רחבה יותר שסטיבנסון התעתד ליצור כמחווה לסיפורי אלף לילה ולילה ואף קרא לה 'סיפורי אלף לילה ולילה חדשים'. שלושת הסיפורים הללו, ביחד עם ארבעה נוספים שנשאו כותרת משותפת והיו קשורים זה לזה, נכללו בכרך הראשון שהוציא בסדרה, הסופר הספיק להוציא כרך נוסף בסדרה שאיגד ארבעה סיפורים קצרים שכתב לפני יצירת הסדרה ולא היה ביניהם קשר.

איור מתוך הפרק השביעי במהדורה הראשונה של הספר 'החטוף' משנת 1886 (התמונה לקוחה מתוך ערך הויקיפדיה האנגלי של הסופר)

הוקסמתי בעת הקריאה בספר הנוכחי, סטיבנסון שהיא מוכר לי כאבי סיפורי ההרפתקאות שקראתי וראיתי עיבודים שונים שלהם בילדותי ובבגרותי (אי המטמון, המקרה המוזר של ד"ר ג'ייקל ומר הייד, החטוף), הצליח לשמור אותי מרותקת גם בשלושת הסיפורים המופיעים בספר הנוכחי. היכולת שלו להוביל אתי כקוראת בתוך עלילה בה אני מתקשה לפתור את התעלומות השונות המוצגות לי בתחילתו של כל סיפור, סיפקה לי הנאה ממשית כשיחד עם גיבורי הסיפורים השונים, גיליתי את הרבדים שנסתרו ממני.

רוברט לואי סטיבנסון בן ה-26, 1877, ציור מאת ג'ורג' אדווארד בראון (התמונה לקוחה מערך הויקיפדיה האנגלי של הסופר)

סטיבנסון שנולד בשנת 1850 נפטר בשנת 1894 בגיל 44 בעקבות שטף דם במוח. הוא נולד בסקוטלנד (תחת שלטון אנגלי באותם הימים) אך בשל מחלת ריאות נסע ברחבי אירופה כדי למצוא מרפא. באחד מן המסעות הללו פגש והתאהב בפאני אוסברון ששהתה בצרפת, השניים נישאו בקליפורניה ועברו להתגורר בסמואה כדי לטפל במחלת הראות שלו שהוטבה שם אך עובדה זו לא האריכה את חייו, כפי שציינתי.


הגיבורים המרכזיים של אסופת הסיפורים הנוכחית הם הנסים פלוריצל מבוהמיה (גרמניה של ימינו) ואיש סודו הקולנל ג'רלדין. השניים חובבי הרפתקאות שחייהם בשלב הזה לא מספקים להם יותר, תרים את העיר לונדון אחר אחת כזו. בסיפור הראשון נקרת בפניהם הרפתקה כשהם פוגשים צעיר הולל שהתנהגותו מסקרנת אותם. השניים מחליטים להציג לו את התדמית הנכונה על מנת שיכלול אותם בהרפתקה גדולה שהוא עתיד לעבור ועליה אין הם יודעים כלל פרטים. ההרפתקה אליה הם נקלעים באותו ערב תהפוך גם לציר המחבר ביניהם לגיבורי שני הסיפורים הבאים באסופה. על מנת שלא לפגוע בהנאה של הקוראים לא אוסיף פרטים נוספים על טיבה של ההרפתקה וטיבם של הגיבורים הנוספים.

מועדון המתאבדים מהווה תזכורת נוספת ליצירתיות של מחברו אשר ניתן לראותו כאחד מראשוני סופרי ההרפתקאות של העידן המודרני. סטיבנסון שנפטר בגיל 44 היה סופר פורה מאוד ויצירתו ממשיכה להדהד גם עשורים רבים לאחר מותו.

מילה טובה מגיעה למעצבת העטיפה, דורית שרפשטיין, אשר יצרה בעיבוד התמונה מחווה נפלאה למהות הספר ולתקופה בה נכתב.


אף כי הסיפורים המאוגדים בספר הנוכחי נכתבו ופורסמו לראשונה לפני למעלה מ-130 שנה, עלילותיהם מצליחות לשמור את הקוראים בני ימינו מרותקים במהלך הקריאה כולה. מומלץ למי שגדלו על סיפוריו של סטיבנסון וסקרנים לפגוש בפנים נוספות שלו בעיבוד המתאים למבוגרים.


להתרשמות בלתי אמצעית, ניתן לקרוא את הפרק הראשון של הספר בקישור.

מועדון המתאבדים      מאת: רוברט לואי סטיבנסון      מאנגלית: אברהם יבין      הוצאת עם עובד      2016      120 עמ'

יום שני, 19 בספטמבר 2016

בינת השכווי / אביגדור דגן


קסם אמתי אי אפשר להסביר


כשקוראים ספר טוב מתרחש קסם, בלי קשר לז'אנר בו נכתב, לאורכו או אפילו לשפתו. בספר טוב מרכיבים מדידים רבים ורכיב מסתורי אחד, קסם, אשר בספר הנוכחי נמצא בשפע.


בסיפור המעטפת של הספר מתבונן רופא כפרי מזדקן על חיי היום יום שלו. את סדר יומו מלווים נוכחתו התמידית של התרנגול שלו, פדרו, והערותיו של הלה על טבעו של עולם וטבע בעליו. דרך עיניו של הרופא אנחנו מתוודעים לכפר ולאנשים השונים המרכיבים אותו, כשאנו מתלווים לשגרת יומו ומתבוננים על המציאות כפי שהוא רואה אותה.

בהיותו בא בימים, ניתנת לרופא הכפר האפשרות לבחון את הסובבים במבט על. גילו המופלג וניסיונו העשיר מאפשרים לו להרהר בטיבו של העולם ולתהות על טיבם של בני האדם.  העין היפה בה הוא מתבונן על הסובב אותו הופכת את חווית הקריאה בספר לממתק שמתקשים להיפרד ממנו גם לאחר סיומו.

חבר הטוב של הרופא - אתאיסט מוצהר, הנו כומר הכפר. עמו הוא נפגש פעם בשבוע למשחק שח, בו הוא בדרך כלל מנצח, ולדיון שלעולם אינם מגיעים בסיומו להסכמה על הקיום ועל קיומו/אי קיומו של האל. פרט לרופא הוא מקפיד לפגוש מדי יום במהלך הסיור שהוא עורך עם פדרו ברגל את המורה דנה ואת תלמידיה הצעירים שמקפידים לברך את פדרו בקריאת קוקוריקו שמחה ברגע שהם רואים אותו.

הוא מכיר את אופיים של כל דיירי הכפר, מכיר מקרוב את מכאובותיהם הגופניים והנפשיים כאחד, קרוב לוודאי שהיה אחראי על הטיפול בהם במהלך השנים הרבות בהם שימש בתפקידו והללו נולדו, גדלו והיו למבוגרים. הוא יודע להשתמש בידע הרב שצבר כדי לרפא פצעים של הגוף ושל הנפש ולחבר ולפשר בין בני האדם. תושבי הכפר רוחשים לו כבוד ורבים מהם חולקים אתו את צרותיהם במועדים שונים. שנים של מפגש עם הטבע האנושי בכל שעותיו יצרו אצלו תפיסת עולם מגובשת אך הזקנה, המשנה את מהלכו של הזמן, מובילה אותו להתבונן בעולם הסובב אותו מחדש ולגלות בו תוואים שמעולם לא פסע בהם.

הספר הקטן הזה, 183 עמ' מרווחים המחולקים לפרקים קצרים, מעביר את הקורא מסע בעולמו של אדם המתבונן על קיומו ממרום שנותיו ומגלה בגילו המופלג דרכים חדשות לפיוס עם עצמו. את התהליך כולו הוא עובר בעזרת תרנגולו הנאמן המלווה אותו לכל מקום ומתעקש לאתגר את תפיסת המציאות שלו שעה אחר שעה ויום אחר יום. הדיאלוגים אותם הם מנהלים, לצד השיחות הפנימיות שמנהל הרופא עם עצמו, חושפים בפנינו את השינויים שעובר אדם גם באחרית ימיו, שינויים שיש בהם מן התקווה כי גם בגיל מאוחר יזכה אדם להרחיב את היכולת שלו לחוות ולספוג לתוכו מן היופי שיש לעולם להציע לו.


File:Jan Šplíchal, portrét Vikora Fischla.jpg
אביגדור דגן, 02.04.2012 (התמונה לקוחה מערך הויקיפדיה העברי של הסופר)

הוא נולד בשנת 1912 במחוז בוהמה באוסטרו-הונגריה (לימים צ'כוסלובקיה, ובימינו אנו: צ'כיה) בשם ויקטור פישל. הוא למד באוניברסיטת קארל בפראג עד לקבלת תואר דוקטור במשפטים ומדע המדינה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עקר ללונדון ושם עבד לצד יאן מסריק, שר החוץ הצ'כי הגולה. בשנת 1948, רגע לפני השתלטות הקומוניסטים על צ'כוסלובקיה, עלה לישראל בהמלצת יאן מסריק, בארץ התקבל לעבודה במשרד החוץ וכיהן כדיפלומט ביפן, בורמה, יוגוסלביה, פולין, נורווגיה ואוסטרליה. ב 1977 פרש מתפקידו והתמסר למלאכת הכתיבה.

בשנת 1955 עברת את שמו לאביגדור דגן. בשנת 1969, כשהיה בן 57, החל לכתוב את ספר הפרוזה השני שלו, 'בינת השכווי' שנכתב על ציר אוסלו - ירושלים. הוא סיים את כתיבתו שנתיים מאוחר יותר. הספר יצא לאור לראשונה בשפה הצ'כית בשווייץ בשנת 1975, בעברית יצא לאור  בשנת 1978. אביגדור דגן הלך לעולמו בשנת 2006 והוא בן 94.


        העטיפה המקורית, 1978

על עיצוב עטיפת ההוצאה המחודשת של הספר הופקדה דורית שרפשטיין, אשר מצליחה בעצם הבחירה שלה להעביר משהו מרוחו של הספר.


את הספר הזה, ממש כמו יין טוב, כדי לגמוע במתינות כדי להתענג על הטעמים והריחות שלו ולא לבזבז את החוויה המופלאה שהוא יכול להעניק לך כקורא בקריאה מרתונית אחת. מומלץ בחום לאוהבי הקריאה ואוהבי האדם.


להתרשמות בלתי אמצעית, ניתן לקרוא את הפרקים הראשונים של הספר באתר ההוצאה.


בינת השכווי      מאת: אביגדור דגן      מאנגלית: צבי ארד      הוצאת עם עובד      2016 (הספר ראה אור לראשונה בשנת תשל"ח (1978) בסדרה ספריה לעם      183 עמ'

יום ראשון, 4 בספטמבר 2016

השנה החסרה של חואן סלווטיירה / פדרו מאיראל



תופעה מוזרה מתרחשת בכל פעם בו אני נהנית מאוד מספר שקראתי. היא מופיעה ברגע שאני מתיישבת לכתוב עליו סקירה. בשל הרצון לשקף נאמנה את חוויית הקריאה שלי בספר, להעביר למי שיקרא את המילים שלי את היופי שמצאתי בו, אני מוצאת עצמי כותבת ומוחקת פסקאות שלמות, מעבירה את המילים האחרונות להתחלה ומחזירה אותן למקומן הראשוני. ופשוט מרגישה כי מה שלא אכתוב לא יעשה חסד עם הספר. זה הוא המקרה גם בספר הנוכחי. במרכזה של הנובלה הקסומה של הסופר הארגנטינאי פדרו מאיראל, אשר קראתי ברציפות באחד הערבים והסבה לי עונג רב, ניצב גליל בד עליו ציור אבוד המתעד שנה בחייו של חואן סלווטיירה.


מיגל ולואיס, שני ילדיו של חואן סלווטיירה, אשר היו עדים למפעל החיים של אביהם: תיעוד חייו בציור על פני גלילי בד עצומים, מבקשים לשמר אותם בדרך שתקנה לו את ההכרה שלדעתם היה ראוי לה עוד בחייו. לכל שנה מחייו הקדיש חואן סלווטיירה עשרות מטרים של בד עליהם צייר בסגנון האישי שלו את סיפור חייו כפי שחווה אותו. לאחר מות אמם מאמציהם של השניים להביא לכך שעבודתו של אביהם תקבל הכרה נושאים פרי. קרן הולנדית מעוניינת לשמור ולהציג את עבודתו כמייצג נאמן לאומנות לטינו-אמריקאית ולשם כך שולחת שני נציגים שיתעדו את גלילי הבד הרבים לפני העברתם להולנד.

השניים מחליטים להגיע לבית הוריהם על מנת להכין את גלילי הבד להגעת נציגי הקרן. מיגל מקדים להגיע ומגלה כי אחד מגלילי הבד, המתאר שנה אחת, נעלם. הוא מתחיל במסע בעקבות גליל הבד הנעלם, מסע המעלה זיכרונות שונים ומוביל אותו להתחקות אחר עברו של אביהם ולגלות עליו פרטים חדשים.

סיפורו של חואן סלווייטרה נמסר לנו מבעד לעיניו של מיגל, אשר הוא הדובר בסיפור.  חואן גדל והתחנך במשפחה ספרדית מסורתית בה לגברים נשמר תפקיד שונה משל נשים. תאונת רכיבה על סוס שעבר בגיל 9 והותירה אותו פצוע תקופה ארוכה, שינתה את מהלך חייו הטבעי. בעקבות התאונה הפך לאילם. לאיש לא ברור אם האילמות הייתה תוצאה של פגיעה גופנית או לא, ולמד לבטא עצמו בעזרת ציורים שהפכו לחלק בלתי נפרד מחייו עד יומו האחרון.

כשגדל חואן החל לעבוד בדואר, בו עבד עד ליום צאתו לפנסיה, הכיר את אמם ונישא לה. השניים הקימו משפחה והביאו לעולם שלושה ילדים. קורות המשפחה נפרשים על פני גלילי הבד השונים אשר מבטאים את התהליכים השונים שעברו על חואן.

על אהבתו של חואן לציור ידע כל מי שהכיר אותו. רוב האנשים לא העריכו את כישרונו או הבינו את מעשיו, אך קיבלו אותם כחלק ממי שהוא. המסע בעקבות גליל הבד הנעלם חושף בפני ילדיו את קורותיו של חואן בשנה האבודה ומגלה להם צדדים שלא הכירו בו.



מאיראל יוצק אל תוך 111 עמודים עולם שלם. 'השנה החסרה של חואן סלווטיירה ' הנה יצירה ספרותית קולחת ומרתקת. עולמו של אדם אחד שמשימת חייו הייתה לתעד את העולם כפי שחווה אותו בציורי ענק הנפרשים על פני קילומטרים של בד, נפרש לעיני הקורא בדרך המעוררת בו רצון להתבונן במה שהמילים לא יכולות לתאר. מחבר הספר בורא אדם ולו סיפור חיים ייחודי הנפרש בהדרגה מבעד לעיניהם של ילדיו. תענוג של ספר, המלצת קריאה חמה לכל אוהבי הספר באשר הם.




השנה החסרה של חואן סלווטיירה      מספרדית: ליה נירגד      מאת: פדרו מאיראל      הוצאת קרן בשיתוף הוצאת ליברוס      2016      111 עמ'

יום רביעי, 27 באפריל 2016

לבד על מאדים / אנדי וייר



אתה אף פעם לא יודע איך אנשים אחרים חווים את העולם. קריאה היא מסוג החוויות שההשפעה שלהם היא קודם כל פנימית והשפעה כזו בהחלט קשה לראות ולהבין. לבד על מאדים גרם לי להרהר בעת הקריאה בו, בעיקר משום שההנאה שלי ממנו הייתה מושלמת, איך אני יכולה להסביר לעצמי את הסיבות להתענגות עליו.

החיבה שלי לעולם הקריאה ולספרי המד"ב בפרט, הם חלק מן ההגדרה העצמית שלי. היכולת לחוות עולם בו דברים שאתה חושב עליהם אפשריים, גם אם בשלב זה רק בעולם דמיוני, היא מתנה שקשה לי לוותר עליה. הספר הנוכחי מוגדר על ידי הוצאת הספרים כספר פרוזה ולאחר שהקדשתי לעובדה זו מחשבה אני מאמינה כי התיוג שהוענק לתרגום העברי של הספר מדויק. לבד על מאדים עוסק ביומנו האישי של מי שמגלה שהוא היחיד ממשימתו שנותר על פני כוכב הלכת מאדים לאחר תקלה שאילצה את חברי המשלחת לשוב לכדור הארץ. מעבר לעובדה כי היכולות הטכניות של בני האדם כרגע להנחית בני אדם על פני המאדים אינן קיימות, נדמה כי שאר הפרטים בספר, המבוססים על טבע האדם וההבנה המדעית והטכנית הנוכחית, בהחלט מדויקים ותואמים את העולם כפי שאנו מכירים, ומכיוון שעיקר כוחו של הספר הוא ביכולת לתרגם את החוויה האנושית הפנימית למילים נדמה שהתואר ספר פרוזה הולם אותו.

לבד על מאדים מתאר את חווית הקיום של אסטרונאוט המתעורר מאיבוד הכרה רגעי ובזמן שהוא נלחם על חייו הוא מבין שנותר לבדו על פני המאדים לאחר שחמשת חברי המשלחת הנוספים למאדים הצליחו לשוב לחללית שאמורה להחזיר אותם לכדור הארץ. ההבנה של מצבו והעובדה שתנאי המחיה במגורים על הכוכב הותאמו לשהות של אנשי המשלחת לחודש בלבד, הופכים את ההישרדות שלו לבעיה שאינו בטוח שיעלה בכוחו לפתור. זוהי נקודת הפתיחה של הספר, 400 העמודים הבאים עוסקים בדרך שמוצא אותו אסטרונאוט לפתור את דילמת ההישרדות שתנאי הכוכב הקיימים יצרו, ואת הדרך הזו עם כל המחשבות שמלוות אותה, הוא חולק עם הגורמים העלומים שהוא מניח שיגיעו בסופו של דבר לרשומות שהוא מותיר על פני הכוכב.

מכיוון שמדובר ביומן אישי מאוד של אסטרונאוט שמנסה לשרוד בלי שיש לו וודאות כי הדבר אפשרי, ומכיוון שהוא עסוק בעידוד עצמו, הוא חולק עם היומן האישי שלו את הידע הטכני, בוטני, ביולוגי, מוזיקלי ותרבותי שלו. כך יוצא שבני גילי פחות או יותר, ייהנו מהדרך בה הוא מתבונן על סדרות טלוויזיה אמריקאיות ישנות, מוזיקת דיסקו, ספרי בלשים וכלים טכנולוגיים ישנים וחדשים. הספר המלווה את המסע שלו לעבר הצלתו עוסק בעיקר בדרכים השונות בהן הוא מתמודד עם המגבלות החומריות של קיומו: הניסיון לגדל מזון שיספק לו אנרגיה מספקת להישרדות, הצורך לתחזק את מגוריו ולמצוא דרכים להארכת הישארותו בחיים והמסעות הקצרים והארוכים שהוא עורך על פני הכוכב כדי לבדוק אילו אפשרויות עומדות בפניו. כל אלו מובאים לקוראים בצורה פשוטה וברורה כשהם מכילים מידע מדעי רב מסוגים שונים. כמי שיש לה רקע מדעי בסיסי, חיבה עזה לידע בכל תחום אפשרי ורצון גדול עוד יותר לפתח את הכישורים הטכניים שלה, הבמה הרחבה שנותן וייר לנושא בספר הנוכחי היוותה עבורי כר מרתק להבנה נוספת של תהליכים מדעיים וטכניים בתחומים שונים. אני מניחה שמי שהתחום הטכני מרתק אותם פחות עשויים להתעייף מעט מן החלקים הללו בספר.

לפחות עבורי אחד מגורמי ההנאה במהלך הקריאה בספר הייתה העובדה כי הוא מנסה להישאר קרוב ככל האפשר להנחות הנוכחיות בנוגע למסע למאדים ולשהות על גבו. לעובדה כי המסע לשם ידרוש חודשים ארוכים של שהות צפופה של קבוצת אנשים בחלל, על שלל תנאיו הייחודיים. לעובדה כי ההבדלים בתנאי החיים בחללית ועל פני המאדים משפיעים על המצב הגופני של השוהים עליו וגם לפרטים הקטנים הנובעים מעצם היותנו בני אנוש בעלי צרכים, רצונות, חלומות ומאפייני אישיות שונים.

בספרים מתורגמים יש גם אלמנט נוסף, הפיכת המילים בשפת המקור לטקסט קריא בעברית שיצליח לתרגם את התוכן באופן מילולי ישיר אך גם בדרך שתשמור את כוונת הטקסט המקורי. נדמה שדידי חנוך שהיה אמון על תרגום הספר עשה מלאכה מוצלחת במיוחד וראוי לכל שבח.

עבורי לבד על מאדים הייתה חווית קריאה מרתקת ומעשירה שסיפקה לי כמה שעות רצופות של הנאה מלאה. מומלץ בחום לחוקרי החלל ובני האדם.

לבד על המאדים      מאת: אנדי וייר      מאנגלית: דידי חנוך      ידיעות ספרים      2014      432 עמ'

יום שבת, 20 בפברואר 2016

הקרקס הנסתר / ג'ניפר איגן




כל אדם חווה את המציאות בדרכו. גם התרבות בכללה וספרים בפרט נחווים בדרך שונה על ידי כל אדם. לו יקרא אדם ספר פעמיים, קרוב לוודאי שחווית הקריאה בו תשתנה בהתאם לזמן ולמקום הפיזי והנפשי בו הוא נמצא בעת הקריאה. אולי לכן העובדה שהקריאה בספר הנוכחי נעשתה בפרקי זמן שונים, הפכה את חווית הקריאה בספר לדינמית כל כך.

עם פתיחת הספר אנו פוגשים את פיבי אוק'ונור תלמידת תיכון הניצבת לפני סיום לימודיה. השנה היא 1978 ופיבי, אולי כמו בני נוער רבים, תרה את העולם מתוך תחושת שמשהו גדול חסר בחייה והיא אינה יודעת מהו. במקרה של פיבי נדמה כי לתחושה מתלווה גם רגש קנאה באחותה המתה. אחותה הגדולה והנערצת פיית' שהלכה לעולמה לפני כעשור, לא חיה הרבה מעבר לגיל העשרה אך הצליחה לדחוס במהלך שנות חייה חוויות שיכלו לאכלס חיים של מספר אנשים בוגרים. התחושה החסרה הזו המרכיבה את עיקר ההוויה של פיבי הצעירה, מלווה גם את הקוראים בעמודים הראשונים של הספר ומקשה עליהם להתחבר לדמות המתוסכלת העסוקה בבחינת חוסר הערך האישי שלה בהיבטים שונים.

דמותה של פיית' תופסת חלק מרכי בחייה של פיבי גם שנים לאחר מותה. נדמה שכל מה שהותירה אחריה פיית' משמש כסימני דרך עבור פיבי. מותה של פיית', שנים ספורות לאחר מותו של אב המשפחה ממחלה, הוביל את בני המשפחה הנותרים למקומות שונים בדרך ההתמודדות שלהם עם האובדן הכבד. לאחר שאנו מתוודעים לזיכרונותיה של פיבי מן התקופה בה חיו יחד כל בני המשפחה אנו מלווים אותה במסע קדימה.

תחושת חוסר השקט המפכה בפיבי מובילה אותה להחליט באופן פתאומי לצאת למסע בעקבות אחותה, מסע בעקבות הטיול האחרון אליו יצאה פיית' ובו איבדה את חייה. פיבי, שמאז ומתמיד חשה שקופה בבית ומחוצה לו, מחליטה שרק מסע לאירופה בעקבות הטיול האחרון של אחותה עשוי להפוך אותה לאדם שהיא אמורה להיות. המסע בעקבות פיית' מוביל אותה לפענח את חייה של פייתק ואת חייה שלה. ככל שמתקדם מסעה של פיבי הופכת חוויית הקריאה בספר לסוחפת יותר.

עלילת הספר מלווה את פיבי כשהיא מתחקה אחר המסלול שעשתה האחות בעזרת הגלויות השונות שקיבלו בני המשפחה. אבל מרגע מסוים נדמה שלמסע עצמו כוחו משלו המפגיש את פיבי עם עברה של אחותה ומסייע לה לחוות משהו מחיי אחותה בדרך שתבגר אותה ותאפשר לה לראשונה בחייה לחוות את עצמה כאדם בעל משמעות.


לקריאה בספר הנוכחי התלוותה אצלי בתחילה תחושה של תסכול מסוים על שום הדמות האנמית המפקפקת בעצמה ובקיומה שוב ושוב. מרגע שההווה של פיבי תופס תאוצה, משהו בתחושה המלווה את הקריאה בספר משתנה אף הוא. ככל שדמותה של פיבי מתמלאת תוכן וממשות בפני עצמה כך תופסת העלילה נפח נוסף ההופך את הקריאה בספר לחוויה מרתקת וסוחפת.



הקרקס הנסתר      מאת: ג'ניפר איגן      מאנגלית: ברוריה בן- ברוך      הוצאת עם עובד      2015      411 עמ'      מחיר בתקופת ההגנה: 74 ש"ח

יום שלישי, 27 באוקטובר 2015

ילדותו של ישו / ג'. מ. קוטזי



דילגתי על העמוד הראשון שיוחד לסקירת פועלו של הסופר וגם על קריאת גב הכריכה, כי הצצה חטופה גילתה לי שהכתוב קצר מכדי לרמוז במה מדובר. שם הספר, 'ילדותו של ישו', עורר בי את זיכרון המפגש הראשון עם כתיבתו של סאראמגו, הספר 'הבשורה על פי ישו', אשר חשף לפני, בוגרת החינוך הציבורי הישראלי, את עולמו של מי שנחשב למייסד הדת הנוצרית לראשונה בצורה מקיפה. הסקרנות שהתעוררה בי אז להכיר את היהודי החכם שנחשב בטעות ככופר, טעות שהביאה להיוולדה של דת חדשה, הובילה אותי לקרוא ספרים נוספים שעיבדו את סיפור חייו באופן ספרותי.

קריאה בעמודים הראשונים בספר הותירה אותי לא מסופקת. השפה הפשוטה עוררה בי תהיה האם מדובר בספר שאוכל לצלוח עד סופו. מצאתי את עצמי חוזרת שוב ושוב קוראת את הכתוב על גב הכריכה ומעיינת בתמונה שבחזיתו. אז נזכרתי כי על אחד המדפים בבית הורי מונח הספר 'חרפה' שכתב מחבר הספר הנוכחי. על הספר 'חרפה' שיצא לאור לפני 15 שנה שמעתי רבות ואף קיבלתי אותו במתנה. עד היום לא הצלחתי להביא עצמי לקרוא בו. נוצר בי הרושם כי הוא מכיל רגעים קשים לעיכול.

זיכרון המחמאות שהורעפו על הכותב, על אף ההסתייגות שהייתה לי מן השפה הפשוטה של הספר, עודד אותי להמשיך לקרוא וחווית הקריאה שלי בספר התהפכה.


שתי דמויות, ילד צעיר כבן 5 ואיש בוגר בעשור החמישי לחייו, מגיעים לארץ דוברת ספרדית כפליטים. זהותם כמו זהות המקום המדויק ממנו נמלטו אינם ברורים. שמותיהם כמו כל דבר שיכול היה לאפיין אותם, נמחקו מרגע שיצאו במסע אל העולם החדש אליו הגיעו. אנו פוגשים אותם ברגע בו הם מבקשים להשתלב בחברה החדשה בה הם עתידים לחיות, לאחר שהשתחררו ממחנה המעבר שנועד להקנות לפליטים המתדפקים על שערי המדינה אליה הגיעו, כלים בסיסיים שיאפשרו להם להיות חלק. הם מקבלים שמות המתאימים למדינה החדשה בה ישהו, אפשרות לבחור פרטי לבוש שילוו אותם מעתה והלאה ומכוונים אל מרכז קליטה שיעניק להם מקום לינה ומסגרת מתאימה ליכולותיהם.

אף כי כולם נוטים לראות בשנים אב ובנו, או במקרה היותר סביר, סב ונכדו, לשניים אין שום קשר פרט לעובדה כי הפליגו על אותה אוניה אל מדינת המקלט החדשה. האיש הבוגר, סימון שמו, מצא את הילד בוכה על הסיפון כאשר נתלשה מצווארו רצועה שבקצה נטמן פתק עליו רשומים פרטי הוריו. ברגע ההוא הבטיח לילד שיסייע לו למצוא את אמו, עובדה שהוא מקפיד להסביר בהרחבה לכל מי שפוגש את השנים וטועה לחשוב שיש ביניהם קרבת דם.

עד לרגע בו ימצאו את אמו של הילד, עסוקים השניים ברצון לחיות.


קוטזי ממקם את שני הפליטים במדינה דמיונית שהדבר היחיד שניתן לדעת עליה בבטחה הוא כי שפתה ספרדית. שניהם סובלים ממידה כלשהי של שכחה, אשר הם לומדים כי מאפיינת את חייהם של כל הפליטים המגיעים למדינה החדשה ומתאקלמים בה. סימון, המבוגר, מעמת את חיי היום יום שלו עם זיכרונות מה שיכול היה להיות ואילו הילד הצעיר, שזוכה בשום דוויד עם כניסתו למדינה אך מתעקש כי זה אינו שמו, בורח לעולם אשר נמצא מעבר לזה שחי בו בעבר או בו הוא מתקיים בהווה.

הגבולות בין הדמיון והמציאות בספר מטושטשים לכל אורכו, לכאורה נדמה לקרוא כי מדובר בתיעוד יומיומי של חיי פליטים, אך העובדה כי פרטים רבים נותרים נסתרים לכל אורך הדרך, גם מעיני הדמויות, ויוצרת תחושה של דוק מיסטי המשוך מעל העלילה כולה.

קוטזי מעניק לכל הדמויות בספרו אפשרות להתמודד עם המציאות בכלים פילוסופיים, כל דמות ופילוסופיית החיים הייחודית שלה. אף כי שפתו של הספר פשוטה, קוטזי מיטיב לדון בה במהותם של דברים בדרך שיש בה מן השעשוע כשהוא מתכתבת עם שיטות הוראת הפילוסופיה השונות. הוא מעניק לגיבורים שלו שיש להם חיי יום יום פשוטים להפליא, פתחון פה בנוגע לדרך בה הם תופסים את מהות הקיום בכלל ואת קיומם הספציפי בפרט.


הדמויות המקיפות את סימון ודוויד בספר עוסקות במלאכות פשוטות. סימון אשר הגיע למדינה בלא ששלט בשפתה, מוצא עבודה אשר לא מצריכה ממנו כישורים כלשהם, פרט ליכולת לשאת משא פיזי. במפגש עם העובדים במקום ועם שכניו, תפיסתו בנוגע לטיבם של העוסקים במלאכות פשוטות מאותגרת.

הדיון בפילוסופיה בספר גולש מעבר לשיחות שמנהלות הדמויות השונות בספר עם סימון ומתרחב גם לעולם החדש בו עבר סימון להתגורר עם דוויד. סדרי העדיפויות של האנשים השונים אותם פוגש סימון כמו גם סדר העדיפויות של השלטון במדינה הבא לידי ביטוי באמצעים שהוא מעניק לאזרחיו בכלל ולתושבים החדשים בפרט, מעורר בו תגובות מסוגים שונים כשהוא מעמת את המציאות הקיימת אם זו שציפה למצוא בכל פעם מחדש.

דמותו של דוויד, אשר מכותרת הספר אתה משער כי הוא הוא ישו, נעה ונדה, וכמוה גם הקורא, בין מציאות לפנטזיה ואלו משמשים בערבוביה גם בדרך בה הוא מתאר את חוויות היום יום שלו לסימון ובה סימון מפרש את מעשיו.


נדירים המקרים בהם אני קוראת ספר ומסיימת אותו בתחושה כי ארצה לקרוא אותו שוב, אבל הספר הנוכחי העניק לי עם סיומו תחושה שקריאה נוספת בו תאפשר לי לגלות רבדים נוספים שנעלמו ממני בקריאה הנוכחית. מדובר בספר שניתן לקרוא במספר אופנים, כל אחת מהן מספקת בדרכה. חובבי קריאה וחובבי פילוסופיה ימצאו בספר הנוכחי של קוטזי את מבוקשם. מומלץ בחום.


ילדותו של ישו      מאת: ג'. מ. קוטזי      מאנגלית: אברהם יבין      הוצאת עם עובד      09.2015      320 עמ'      מחיר בתקופת ההגנה: 64 ש"ח

יום שני, 19 באוקטובר 2015

אסייתים עשירים מטורפים / קווין קוואן



ממש בסמוך לסיום לימודי התואר הראשון שלי באוניברסיטה, עברתי במסגרת אותם לימודים הכשרה שתכין אותי לעמוד מול קהל ולהעביר לו את הידע שלמדתי בדרכים מתאימות. לצד כלים לעמידה מול קהל למדנו גם את אומנות הביקורת, איך להעביר ביקורת בדרך שהשומע ירצה להפנים אותה. המנחה שלנו הנחילה לנו את "שיטת הסנדוויץ'." הביקורת אותה רוצים להעביר משולה לחלק שנותן לסנדוויץ' את ייחודו, אבל על מנת שניתן יהיה ל"אכול" אותה בצורה נוחה היא עטופה בשתי "פרוסות לחם". במשל הנוכחי פרוסות הלחם הן שתי נקודות הראויות לשבח בתוך המסגרת הכללית. ובעצם מדובר בהטמעת כל דבר ביקורת שלילית בשתי ביקורות חיוביות העוטפות את הגלולה המרה בדרך שמקלה עליה לרדת בגרון ומסייעת לקהל היעד לבלוע אותה על מנת לסייע לו בריפוי.

אני יכולה לפתוח את הסקירה הנוכחית שלי בציון העבודה כי הבקיאות שלי בעולמם של האנשים העשירים ביותר בעולם, בעיקר בהקשר לשמותיהם מעצבי האפנה, יצרני האקססוריז והתכשיטים המועדפים עליהם והדרכים שלהם לרכוש את הפריטים שכולנו רואים בתצוגות בטלוויזיה, מעולם לא הייתה טובה יותר. כמי שהפרוטה אינה מצויה בכיסה בשפע ואין ומעולם לא היה עניין אופנה, אביזרים ותכשיטים הרחבתי שלא בכוונת מכוון את ההיכרות שלי עם עולם שמעולם לא נחשפתי אליו בצורה כזו.


אסייתים עשירים מטורפים מתמקד, כדרכם של כל הסיפורים הגדולים בהיסטוריה, בסיפור אהבה. סיפור אהבה המתנהל בין אחד היורשים העשירים ביותר בעולם, ניק, בן למשפחה סינגפורית מיוחסת (שאינה מתעשרת חדשה באי) העובד כמרצה מן המניין באוניברסיטה אמריקאית, לבין רייצ'ל, עמיתה ממוצא סיני המרצה באותו המקום אך בניגוד אליו גדלה בבית דל מאוד באמצעים.

רייצ'ל אינה יודעת שהיא יוצאת עם אחד הגברים המבוקשים ביותר בסינגפור ובקרב אצולת הממון שלה בפרט. בשנתיים בהן ניהלו חיים משותפים לא טרח לשתף אותה בקורותיה של משפחתו מעבר להכרחי. היא שמעולם לא גדלה במשפחה גדולה לא גילתה עניין מיוחד בחייו מעבר למה ששיתף אתה.

הפער בין מי שגדלה מגיל צעיר מאוד בארצות הברית למי שחלק ניכר מחייו עבר בקרב האומה הסינגפורית  נחשף ברגע שרייצ'ל מסכימה להתלוות אל ניק לחתונה של חברו הטוב ביותר שעתידה להיערך בזמן חופשת הקיץ בסינגפור. המפגש שלה עם המנטליות הסינגפורית מתחת למעטה המודרני מעמת אותה באחת עם שורשיה ושורשי משפחתה ומאלץ אותה ללמוד במהירות את כללי ההתנהגות המתאימים למי שמסתובבים בקרב המשפחות העשירות ביותר בעולם, שהן גם אסייתיות.


ניכר שמחבר הספר מרגיש צורך עז לחלוק עם הקוראים את כל מה שהוא יודע אודות תרבותם של הסינגפורים העשירים ביותר בעולם, לשם כך הוא מציף בעמודים הראשונים בספר פרטי מידע רבים ככל הניתן שנועדו להוכיח לקוראים שהוא בקיא בהרגליהם של אנשים עשירים מאוד ממוצא אסייתי, שמותיהם של מלונות, אתרי נופש פרטיים, אמצעי תעבורה יוקרתיים, מעצבים ואנשים שונים המתפרנסים מהונם של אלו מפוזרים בתדירות גבוהה לאורך העמודים ומקשים על הקורא שאינו בקיא בעולמם לשקוע בסיפור העלילה בצורה נוחה.

רק לאחר שהמחבר בטוח כי הקורא מבין שהוא מעורה היטב בעולמם של העשירים הוא מפנה מקום בספר גם לסיפור האהבה המניע אותו ולעטיפה הייחודית שבחר לה, חיי האצולה הסינגפורית. כשמגיעים לחלק הזה, הספר הופך לחוויית קריאה נעימה וזורמת. הפוליטיקה של הכסף, זו שמאפיינת אותו בכל מקום אחר בעולם, נחשפת בצורתה הקטנונית ואף בנויה בדרך משעשעת שמזכירה לא פעם אופרות סבון רבות שנפוצות על המסך הקטן. (ייתכן כי המחבר אכן מכוון למסך הזה ביצירה הנוכחית שלו).


כמי שאוהבת להרחיב את יריעת ידיעותיה עם העולם מספרות שאינה לימודית הצלחתי להפיק גם מן הספר הזה מעט מידע על האי הסינגפורי שלא היה ידוע לי לפני הקריאה. אם לסכם את חווית הקריאה כולה הרי שמדובר באופרת סבון ספרותית שמכיוון שאינה שייכת למדיום הוויזואלי מקדישה את החלקים הראשונים שלה להצגת ההיבטים הפיזיים של הדמויות ומתפנה לפיתוליה בשלב מאוחר יותר.


אסייתים עשירים מטורפים      מאת: קווין קוואן      מאנגלית: שאול לוין      הוצאת כנרת זמורה ביתן      07.2015      451 עמ'      מחיר בתקופת ההשקה: 69 ש"ח


יום רביעי, 14 באוקטובר 2015

כנפיים שחורות למלאך שלי / אליוט צ'ייז



אף כי אני מקפידה לבחון את הספרים שמגיעים אלי מזוויות רבות, אחת מהן היא הזווית החזותית, נדמה לי כי בסקירת ספריה של זיקית בעבר לא הבחנתי בתוספת המקסימה שיש לכריכות הספרים הייחודיות שלהן: יצירת סימניה אישית לכל ספר וספר בסדרה המהווה חלק אינטגרלי מן הכריכה עצמה וניתנת לתלישה במהלך הקריאה בספר על ידי תלישתה לאורך פס התלישה התוחם את גבולותיה על הכריכה.

אבל בדיוק כשסיימתי לקרוא את הספר, ולפני שבחנתי לעומק פעם נוספת את כריכות ספרי הוצאת זיקית שבאמתחתי, נתקלתי בהודעת הפרישה של מי שמזוהה יותר מכל עם ההוצאה: אוריאל קון, שלא פעם צברו דבריו אודות הספרות המתורגמת בישראל תהודה בזכות פרובוקציות כאלו או אחרות, ביודעין או שלא ביודעין, שבחר לשתול בתוך דבריו אודות ייחודה של השקפת העולם המנחה את מייסדי ועורכי הוצאת זיקית הוא והעורכת שירה חפר.

על מדף הספרים שלי שוכנים לצד ספרי עם עובד, בעיקר משיקולי גודל, 8 מספרי ההוצאה, את רובם קראתי ועל רובם כתבתי סקירות שפורסמו במקומות שונים בעבר. כל ספרי ההוצאה ניתנים לקריאה בישיבה אחת, לעתים בת מספר שעות, המאפשרת לקרוא לטעום טעמם של עולמות ייחודיים, חלקם פחות מוכרים לקורא הישראלי. עבורי המפגש עם ספרי ההוצאה הייתה אפשרות לסטות מעט מן הטעם הפופולרי, שבחלק מן המקרים ערב גם לחייך הלא מעודן שלי, ולפגוש ספרות מסוגים שונים שבחלקה לא נתקלתי בעבר.

קון שנולד בארגנטינה, עשה מאמצים רבים להפגיש קוראים ישראלים עם ספרות דרום אמריקאית פחות מוכרת בארץ, הבחירות שלו פתחו צוהר לעולמם של מי שפחות מוכרים לחברה הישראלית בכללותה, שניזונה רוב השנים מן התקשורת ומפכי התרבות שבחרו קומיסרים (פורמליים או לא פורמליים) לייבא לארץ. ניתן לומר שהוצאת זיקית ניסתה לצאת כנגד ההגמוניה של ההוצאות המסחריות הגדולות בישראל שכמו ערוצי הרדיו והטלוויזיה המסחריים הכפופים לשיקולי רייטינג על מנת לקיים את עצמם, פונים לכמה המשותף הרחב ביותר, וזה מושפע לא מעט מאירועים כאלו או אחרים ומן הרצון פעמים רבות להסיח את הדעת מן המציאות היום-יומית הקשה בישראל.

לצד תרגומה של ספרות דרום אמריקאית הקדישה ההוצאה מקום רב גם ליצירות מן השפה האנגלית, בכללן יצירות שמולדתן ארצות הברית של אמריקה, אשר מפגישות את הקורא הישראלי עם עולמן של דמויות פחות מוכרות. כזהו הוא הספר הנוכחי ' כנפיים שחורות למלאך שלי' העוקב אחר מסעו של אסיר משוחרר אל המכה הגדולה, מסע שמתלווה אליו גם יצאנית צמרת שהתגלגלה לחברתו במקרה.

בעולמן של שתי הדמויות בספר רב הנסתר על הגלוי, ככאלו הן מצליחות לזהות את הצורך האחת של השנייה בחברה ובשמירה על פרטיות לצד חושים בריאים שלימדו אותן לא לסמוך על הזולת. הפער בין הצורך שלהן זו בזו לצד ניסיון חיים מר, הוא המוביל את אירוע הסיפור להתגלגל בדרך בה הם מתגלגלים והופך את רומן הפשע הנוכחי ליצירה ספרותית מרתקת שמתעלה מעט מעל סטראוטיפים.


הכריכה המקורית של הספר


הספר פורסם לראשונה בשנת 1953 באמריקה השמרנית בה עולמם של פושעים ונערות ליווי היה השראה לסרטי פשע עם סוף ידוע מראש והתקשורת האמריקאית עסקה בעיקר בקידום ערכי המשפחה האמריקאית הנכונה. חלק מעלילת הספר מתכתב בחיוך עם המשפחה האמריקאית הממוצעת כפי שהוצגה לקהל האמריקאי באותן שנים.

ב 300 עמ' בפורמט קטן יחסית, נפרש סיפורן של שתי דמויות משולי החברה האמריקאית בראשית שנות החמישים של המאה העשרים בארצות הברית, ומסען אל עבר הגאולה האישית והמשותפת. פיתולי העלילה עלולים להראות כיום, 60 שנה אחרי שיצא הספר לראשונה לאור בשפת המקור, מעט בנליים, אבל יש לזכור את הרקע לכתיבה, השנים הראשונות לאחר מלחמת העולם השנייה.




אליוט צ'ייז, מחבר הספר, הוא יליד 1915 שאת הקריירה שלו התחיל כעיתונאי ובמהלכה שירת במלחמת העולם הראשונה כצנחן בצבא האמריקאי, בשלב מאוחר יותר בקריירה שלו הפך לעורך ועסק גם בכתיבת מסות וסיפורים קצרים לעיתונים וכתבי עת. את ספרו הראשון הוציא בגיל 32 בשנת 1947. 'כנפיים שחורות למלאך שלי' הוא ספרו השלישי והוא גם זה שהקנה לו את פרסומו כסופר.

מדובר בספר פשע אמריקאי הנאמן לתקופה בה נכתב ומצליח להעביר את מסען של 2 דמויות משולי החברה האמריקאית לגאולה אישית. מומלץ לחובבי ספרי ההוצאה ולמי שחפצים להרחיב את היריעה הספרותית שלהם.



לצערי, ממש לפני שהתיישבתי לכתוב את הסקירה על הספר הנוכחי נתקלתי בהודעת הפרישה של שירה חפר מן ההוצאה, ומכיוון שחפר וקון הם שני המייסדים של ההוצאה אני משערת בצער רב כי זו, נכון לרגעים אלו, סוגרת את שעריה. 

כנפיים שחורות למלאך שלי      מאת: אליוט צ'ייז      מאנגלית: וולקשטיין עודד      הוצאת זיקית      10.2014      300 עמ'      מחיר בתקופת ההגנה: 50 ש"ח 

הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם / יונס יונסון



צפייה מרובה בסדרות ובסרטים אמריקאים מכניסה ללקסיקון שלך מושגים שאינם שגורים בשפת האם ולעתים קרובות לא שימושיים כיום גם בשפה בה נתקלת בהם לראשונה. כזה הוא המושג " Idiot Savant " שמקורו בכלל צרפתי ומתאר תובנות יוצאות דופן בתחום מסוים המגיעות ממי שבשאר התחומים הוא פשוט אידיוט.

המושג הזה שכן בשולי הכרתי במהלך הקריאה בספר 'הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם', לצד קטעים נבחרים מן הסרט 'Forrest Gump' המתאר סדרה של צירופי מקרים ההופכת אידיוט מקומי לכוכב האומה האמריקאית במהלך המאה ה -20.




כמו פורסט גאמפ הקולנועי, גם אלן קרלסון השוודי בן ה-100 שמחליט רגע לפני חגיגות יום הולדתו ה-100 בבית האבות המקומי בו הוא מתגורר בעיירה שוודי קטנה, לצאת למסע קצר הרחק מן האירוע שאינו מעוניין לקחת בו חלק, גם קרלסון נוכח באירועים הרי גורל ששינו את ההיסטוריה האנושית במהלך המאה העשרים, פשוט כי הוא פועל בדרך היחידה שהוא מכיר.

הספר נפתח במבט משעשע על חייהם של מי שאף כי גופם בוגד בהם במידה כזו או אחרת מוחים עדיין רענן בדיוק כפי שהיה עשרות שנים לפני כן. אלן קרלסון שהתגלגל שלא מרצונו למגורים בבית אבות מקומי קטן אינו מעוניין לפעול על פי החוקים שמושתים על דיירי המקום, מה שמוביל אותו לעימות מתמשך עם האחות האחראית ולמציאת דרכים קטנות לביטוי עצמי מתחת לראדר. חגיגות יום הולדת ה-100 שלו שתכננה האחות ביחד עם עסקנים נוספים בעיירה הקטנה הן מבחינתו הגדשת הסאה והוא מבקש למלט את נפשו מן המאורע לפני שיחל. הדרך היחידה שלו לצאת מבית האבות מבלי שייעצר היא דרך חלון חדרו הפונה לגינה הקטנה של בית האבות. מכיוון שהוא מוגבל ביכולתו הפיזית הוא מחליט ללכת למקום היחיד שיוכל להגיע אליו בנעלי הבית שלו, לתחנת הרכבת.

צירוף מקרים ראשון מני רבים בשנת יום ההולדת ה-100 שלו מוביל לכך שמופקדת בידו מזוודה מלאת מזומנים שהוא מחליט להעלות עמו לנסיעה הראשונה היוצאת מאולם הנוסעים, החלטה שהופכת אותו למושא החיפושים של שני גופים שונים בתכלית: המשטרה השוודית שנענית לפניית בית האבות, וארגון פשיעה קטן שהכסף שייך לו.

במהלך המסע של קרלסון לעבר החופש הוא אוסף שורה של טיפוסים המחליטים להתלוות לבריחה שלו אל הלא נודע . שני צירים מניעים את עלילת הספר, השתלשלות קורותיו של קרלסון מאז שהיה ילד ועד ליום הולדתו המאה, ומסע הבריחה של קרלסון שמחל ביום הולדתו ה-100.


הספר המחולק ל 29 פרקים נע בין שנת 2005 בה חל יום הולדתו ה 100 של קרלסון, לשנים מכוננות בחייו של הלה בהן נפגש עם שועי עולם שעיצבו את גורל האנושות במהלך המאה העשרים ואחת. קרלסון שאמתחתו 3 שנות לימוד בלבד, מצליח בעזרת נטייתו להמנע בעיסוק בפוליטיקה ודת - שני נושאים שאינו מוצא בהם טעם או עניין, להתחמק מן הבורות הרבים שהבעת עמדה ברורה בנוגע עליהם עשויה הייתה להמיט אסון על מי שאינו אוחד בדעה הנכונה בזמן ובמקום מסוים. במקביל הכישרון ללימוד שפות חדשות ולביצוע חשבים מורכבים  והחיבה מגיל צעיר לחומרי נפץ, הופכים אותו לנכס עבור אנשים רבים, נכס המסייע לו להישאר בחיים בכל התהפוכות הרבות שידע המין האנושי במאה ה-20.

מחבר הספר מעניק לקוראיו הצצה לאירועים השונים שהשפיעו על עיצוב האנושות במאה העשרים, במסע בין יבשות ותרבויות לאורך 100 שנים אנו פוגשים את הצדדים האנושיים של הדמויות שחייהן השפיעו על עמים רבים לאורך המאה. יונסון שבתחילת הדרך מצליח להעניק חן רב לצירופי המקרים הרבים שמשפיעים על חייו של קרלסון, מעמיס בשלב מסוים כל כך הרבה "מאורעות ששינוי את ההיסטוריה" על עלילת הספר שהם בבחינת תפסת מרובה לא תפסת. למרות זאת, הספר עשוי בכישרון רב ותרגומה של רות שפירא משוודית הפך את הקריאה בו לחוויה מענגת עבורי.

מומלץ לחובבי הספרות השוודית וההיסטוריה שאוהבים את החיים שלהם מתובלים בצירופי מקרים הזויים.


להתרשמות בלתי אמצעית מן הספר ניתן לקרוא את הפרק הראשון בקישור.

הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם      מאת: יונס יונסון      משוודית: רות שפירא      הוצאת כתר      2011      360 עמ'

יום שבת, 5 בספטמבר 2015

טובת הילד / איאן מקיואן



על 'כפרה' של מקיואן שמעתי כל כך הרבה לפני שקראתי בו שהציפיות שלי ממנו הגיעו עד לשמים, וכגודל הציפיות גודל האכזבות. אל הספר הנוכחי הגעתי בלי ציפיות, הקריאה בתקציר על גב הכריכה ובעמודים הראשונים משכו אותו פנימה, והחוויה הפעם הייתה שונה בתכלית: מדובר בספר נפלא הכתוב היטב שקשה להניח מן הידיים.


על רקע החלטתו של בעלה רגע לפני שהוא הופך לבן 60 ואחרי 35 שנות נישואים, להתנסות במין מחוץ לנישואים, החלטה שהציג בפניה כעובדה גמורה, מחכה לאישורה על מנת לבצע אותה ללא ייסורי מצפון. צריכה השופטת פיונה מיי להכריע לגבי 'טובת הילד'. כותרת הספר, מתייחסת  להחלטה שיפוטית שצריכה לקבל פיונה, שופטת בבית המשפט העליון באנגליה העוסקת בדיני משפחה. האם סירובו של 'אדם הנרי' - נער בן 17, בן יחיד לזוג הורים מעדת עדיי יהווה, לקבל עירוי דם שעשוי להציל את חייו קביל משפטית או האם 'טובת הילד', שטרם מלאו לו 18, מחייבת שיקבל את הטיפול העשוי להציל את חייו, כפי שטוען נציג בית החולים. פרט לעורכי הדין המייצגים את הנער ואת בית החולים, מיוצגים גם הוריו של הילד בבית המשפט על ידי מספר עורכי דין.

לאורך הספר, המתמקד בסיפורו של הנער ובחייה האישיים של השופטת, נפרשים מקרים נוספים שהגיעו לבית המשפט שלה ולאורם היא בוחנת את שורת ההחלטות שקיבלה בחייה והפכו אותה לאשת איש, שופטת בית משפט עליון ומי שבחרה לא להביא לעולם ילדים.

'טובת הילד' הוא ספר קצר, 195 עמ' בלבד אורכו, הבוחן את השלכותיהן של הבחירות שאנו עושים בחיינו. בחירתו של נער בן 17 להישאר נאמן לדרך בה חונך, בחירתם של הוריו לדבוק בדרך החיים שמצאו על אף שהיא עשויה לעלות בחיים בנם ובחירתה של אישה לא להביא לעולם ילדים בזמן שהיא עסוקה בהגשמה עצמית.


הספר כתוב היטב, בצורה תמציתית המצליחה לברוא עולם שלם כרקע לסיפור המרכזי שלו, עולם המעניק לדמויות המרכזיות שלו נפח. הוא נגמע במהירות מתחילתו ועד סופו, מותיר אותך להרהר בנושאים השונים שנדונים בו גם אחרי שסיימת לקראו. מומלץ בחום לחובבי ספר באשר הם, ובפרט למי שאוהבים את כתיבתו של מקיואן. 


להתרשמות בלתי אמצעית ניתן לקרוא את הפרק הראשון בקישור.


טובת הילד      מאת: איאן מקיואן      מאנגלית: מיכל אלפון      הוצאת עם עובד      08.2015      195 עמ' - כולל תודות      מחיר בתקופת ההגנה: 64 ש"ח

יום חמישי, 3 בספטמבר 2015

אל תיגע בזמיר / הרפר לי



הזמן:      אמצע שנות השלושים של המאה העשרים
המקום:   עיירה אמריקאית (דמיונית) קטנה, מייקם שבאלבמה.
המספרת: ג'ין לואיז פינץ. ילדה בת 9, בתו של עורך הדין היחיד בעיירה ואחות קטנה לג'רמי (ג'ים) בן ה-13. אמם של השניים נפטרה כשהיו קטנים ומאז מגדל אותם אביהם בעזרתה של המבשלת השחורה שלהם, קלפורניה.

בארץ הדרומית בה מתגוררים אטיקוס פינץ' ובני משפחתו מעמדם של אנשים שחורים משול לזה של תתי אדם, הם בהחלט ראויים לעסוק במלאכות שונות שהתושבים הלבנים מסרבים לעשות, אך אסור להם להתערבב עם התושבים הלבנים ובטח ובטח שלא להינשא להם או לקיים עמם יחסים.

מרכז הספר הוא תיאור כליאתו ומשפטו של אדם שחור המואשם באונס נערה לבנה. אטיקוס פינץ' שכמו תושבים נוספים, ומעטים, בעיירה לא רואה בשחורים פחות בני אדם, מקבל על עצמו את ייצוגו של הנאשם, שהוטל עליו על ידי בית המשפט המקומי ומחליט לעשות הכל על מנת שיזכה במשפט הוגן.

על רקע זה, המובא לידיעתנו בצורה חלקית בהתאם למידע אליו נחשפת ילדתו של אטיקוס בת התשע וליכולת שלה לנתח אותו, אנו נחשפים לעולמה של ילדה בת תשע החיה במקום ובעידן בו לדרך בה דברים נראים כלפי חוץ חשיבות גדולה מאוד. ג'ין היא לא ילדה טיפוסית, היא מתנהלת כמו ילדת פרא בדרך הרחוקה מאוד מלשקף ערכים שילדה דרומית טובה צריך לדגול בהם. התנהלותה נזקפת לחובתו של אביה שבני משפחתו חושבים כי העובדה שהוא מגדל את ילדיו לבדו בעקבות מות אשתו, הפכה אותו לרך מאוד כלפיהם בכלל וכלפי ג'ין הקטנה בפרט, שמגלה דעות עצמאיות בנוגע לדברים רבים ומתקשה להיכנע לתכתיבים החברתיים.

ברקע הסיפור נפרשים השלכותיו של השפל הכלכלי הגדול  על אמריקה של שנות ה-30 ומוצגת ראשית עליית הנאציזם בגרמניה.


תמונה מן הסרט שנעשה בעקבות הספר


המפגש הראשון שלי עם הספר היה לפני כ-20 שנה, התחלתי לקרוא אותו על מנת לכתוב עליו Book Report, כלי ללימוד אנגלית שעשה שימוש בקריאת ספרים באנגלית ובכתיבת סיכום מונחה על חווית הקריאה. משום מה לכד את תשומת לבי באותה תקופה ספר אחר בשפה האנגלית והספר נזנח והועבר הלאה. רק לאחרונה נתקלתי בו מחדש והופתעתי מן ההנאה הרבה שהעניקה לי הקריאה בו. ליוויתי את הקריאה בספר הקלסי שיצא בתרגום מחודש בפרצי צחוק, פרצי צחוק שבתחילה הפתיעו אותי, כי לא ציפיתי שקלסיקה ספרותית תשעשע אותי.




הספר 'אל תיגע בזמיר' פורסם לראשונה לפני 55 שנה, בשנת 1960. זהו ספרה הראשון של המחברת, הרפר לי. מאז הספקי הספר לזכות בפרס פוליצר, להיות מתורגם ל 40 שפות, להימכר במיליוני עותקים ואף הוגדר כאחד הספרים הטובים במאה הקודמת. הספר זכה לעיבודים שונים, ביניהם עיבוד קולנועי משנת 1962. תמונה מעיבוד זה עיטרה את כריכת הספר בשפה העברית כשיצא לאור לראשונה בשנת 1964.




את הספר תרגם צבי ארד, האחראי לתרגומם לעברית ממספר שפות של למעלה מ 200 ספרים והוא יצא לאור בהוצאת עם עובד. הכריכה הקדמית הייתה עיבוד לצילום מן הסרט ובו גיבורת הספר שגולמה בסרט על ידי מרי בדהם, יושבת על ברכי אביה, 'אטיקוס פינץ', אשר דמותו בסרט גולמה בידי גרגורי פק. לקראת צאתו של ספר נוסף המספר את קורותיהם של הדמויות בספר, ספר המתאר האירועים שקדמו לעלילת הספר, החליטה הוצאת עם עובד בשיתוף עם הוצאת ידיעות אחרונות, להוציא את הספר בתרגום עדכני של מיכל אלפון, אשר באופן אישי נהניתי מתרגומיה לא מעט בשנים האחרונות. 


הספר הוא יצירה ספרותית משעשעת ועשויה היטב, המתבוננת בדרך רגישה באחד חולייה של החברה האנושית, הגזענות. התרגום החדש של מיכל אלפון קולח ועדכני והופך את חווית הקריאה בספר למענגת במיוחד. מומלץ בחום לכל אוהבי ספר באשר הם.


את הפרק הראשון של הספר ניתן לקרוא בקישור.


אל תיגע בזמיר      מאת: הרפר לי      מאנגלית: מיכל אלפון      בהוצאת עם עובד בשיתוף עם ידיעות ספרים      367 עמ'      08.2015      מחיר בתקופת ההגנה: 74 ש"ח

יום שבת, 29 באוגוסט 2015

ספר האבדות והמציאות / לוסי פולי



כבר כתבתי בסקירה קודמת שמשהו עובר עלי, מצד אחד אני מצפה מהספרים שלי שיכילו עולם ומלואו, שיהיו מורכבים ועשויים בקפידה, ששפתם תהיה עשירה אך לא מנותקת לגמרי, שהדמויות יהיו עגולות והעלילות לא צפויות ולא גדולות מהחיים, אבל לפעמים יש רגעים שבא לי לקרוא משהו פשוט, ספר שהעלילה שלו שבלונית, הדמויות פשוטות והעולם שניבט דרכו  מאפשר לי לקרוא בנחת ולהמשיך הלאה בלי משקעים מיותרים, והספר הנוכחי, על אף שהוא מטייל גם במלחמת העולם השנייה ונוגע פה ושם בחיים לא מושלמים של אנשים, הוא בדיוק כזה.

לאחר מות סבתה, מגלה קייט דרלינג סוד הנוגע לזהותה האמתית של אמה שאומצה בהיותה תינוקת על ידי יורשת עשירה שלא יכלה להביא ילדים לעולם. כמו אמה, גם היא חייתה בלא נוכחות אב, בניגוד לאמה זהותה של האם הביולוגית שלה הייתה ידועה לה.

עלילת הספר הנוכחי נעה על שני צירי זמן:

הראשון מתחיל בשנת 1928 ומספר את סיפור היכרותם המחודשת של תום ואליס, שבתור ילדים בילו חופשת קיץ אחת שהשפיעה על שניהם גם שנים קדימה. מפגש מקרי בשנות העשרים לחייהם מחבר אותם שוב ומשפיע על חיי שניהם בדרכים שלא יכלו לשער מראש. אנו עוקבים אחר חייהם במהלך השנים, מלווים את הקורות אותם במלחמת העולם השנייה ולאחריה ומתחילים לחבר את הנקודות השונות הפרושות לאורך הספר כדי ליצור תמונה מלאה של כל הדמויות המופיעות בספר.

ציר הזמן השני מתחיל בשנת 1986 ומספר על חייה של קייט דרלינג, בתה של רקדנית נודעת שהלכה לעולמה בגיל צעיר. אנו פוגשים אותה סמוך למות סבתה, אשר במהלך השנים הייתה רחוקה ממנה, ויחד אתה לומדים על סוד אחד שליווה את סבתה במשך שנים רבות ואותו לא חלקה אתה ועם אמה מעולם. בעקבות הגילוי יוצא קייט דרלינג למסע בעקבות חייהן של האם והסבתא ומגלה דברים חדשים על מוצאה. ציר הזמן הנוכחי משיק בהדרגה לציר הזמן השני בו נע הסיפור, וחושף בפניה של קייט ובפנינו את הסיפור המלא.


ספר האבדות והמציאות הוא ספר פרוזה חביב, המכיל בתוכו את לבתם של רוב עלילות הסיפורים לאורך ההיסטוריה: סיפורי אהבה. שני סיפורי אהבה מרכזיים נפרשים בספר, כל אחד מהם מניע ציר זמן משלו בעלילה. הגם שנקל לשער לאן תוביל העלילה לכל אורך הקריאה, מחברת הספר מצליחה להעניק לקוראים חווית קריאה חביבה ומעשירה, כשהיא משלבת בעלילת הספר אירועים היסטוריים שונים ומציגה פכים מן המציאות האירופית לאורך המאה העשרים.


מומלץ למחפשים ספרי קריאה קלילים לימים החמים ולשעות הפנאי.


תמיד כדאי להתרשם באופן אישי לפני שמקבלים החלטה האם לקרוא ספר כלשהו, ניתן לקרוא את הפרק הראשון של הספר בקישור.


ספר האבדות והמציאות      מאת: לוסי פולי      מאנגלית: קטיה בנוביץ'      הוצאת כתר      07.2015      מחיר בתקופת ההגנה: 68 ש"ח