‏הצגת רשומות עם תוויות פנאי ומתנה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פנאי ומתנה. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 12 במרץ 2016

ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם / שרית ואסף כץ



לפני כ-20 שנה יצא לאור ספר שאיגד שורה של משפטים ששומעים מאמהות, כל עמוד הוקדש למשפט נפוץ וסביבו אוירה סיטואציה מתאימה. אני ואחותי נתקלנו בספר בחנות ספרים, כשפתחנו אותו ומצאנו בתוכו את אמא שלנו לא היה לנו ספק שיצטרף לשי שקנינו לה ליום האם. שוטטתי ברשת כדי למצוא תמונה שלו אבל העלתי חרס בידי. הספר הנוכחי, שהגיע אלי השבוע, הזכיר לי במידה מסוימת את האושר שבגילוי המכנה המשותף.

כמעט בכל בית מלקטים הורים אמרות שפר של ילדיהם. לי אישית זכורים סיפורים שסיפרו לנו הורינו בילדותינו על חידושי השפה העברית שלי ושל אחותי, חידושים שהפכו למטבעות לשון נפוצים בביתנו גם שנים אחרי שרכשנו את היכולת להגות נכונה את המילים השונות.

 06.2014 אסף ושרית כץ ושתי בנותיהן (צילום: צפריר אביוב )

גם שורשיו של הספר "ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם" בזוג הורים, אסף ושרית כץ, שתיעד את אמרות השפר של ילדיו. אסף אשר תכנן להוציא אלבום מזכרת לבתו הבכורה שני שיאגד לצד תמונות ילדות שלה גם ציטוטים שונים מפיה, תיעד משפטים שלה במסמך וורד שהומר לתקופה קצרה לבלוג. בשלב מסוים, החליט להפוך את התיעוד לעמוד פייסבוק שאת התאוצה שצבר איש לא יכל לחזות.

בנובמבר 2010 פתח אסף שעובד כקופירייטר, עמוד פייסבוק שיוחד לציטוטים של בתו הבכורה. אבל רק ב 2012, כששרית, מעצבת גרפית במקצועה, החליטה לעצב את אחד הציטוטים של בתה כגלויה מאוירת ולהעלות אותה לעמוד הפייסבוק גדלה ההתעניינות בעמוד. שכנים וחברים החלו לשלוח לשניים ציטוטים של ילדיהם על מנת שהללו יתפרסמו בעמוד.


בינואר 2013 החליטו שרית ואסף לפתוח דף פייסבוק מיוחד שיציג ציטוטים של ילדים שונים שיעוצבו כגלויות מאוירות. מרגע זה איש מהשנים לא יכל לחזות את המהירות בה יתפוס הדף שפתחו תאוצה. היום יש לדף למעלה מ 171 אלף עוקבים פעילים שחלקם שולחים ציטוטים של ילדיהם הזוכים לעיבוד גרפי ועולים לעמוד כגלויות.


2013 היא גם השנה בה נפגשתי עם הדף של השניים וכמו רבים הפכתי לעוקבת אדוקה שלו. בשנת 2014 החליטו השניים לאגד ציטוטים נבחרים בספר מעוצב ולהוציא אותו לאור בפרויקט מימון המון שהשיג את היעד המקורי שלו בתקופה קצרה מאוד. 


את הספר קיבלתי בדואר לאחר שניחשתי כי השניים עתידים להשיק אתר, אשר עלה לאוויר בחודש פברואר. לספר 86 עמודים בהם ציטוטים מפי ילדים שונים, אחד מהם הוא ציטוט שנמצא בספר ישן משנת 1939 ותמונות מצורפת לספר. שמותיהם של ההורים והילדים שאת ציטוטיהם עיצבה שרית ושילבה בספר מופיעים בספר.



מדובר בספר מתנה קסום אשר בסופו מקום לציטוטים מפי הילד הפרטי של הרוכשים.  על גב הכריכה עצבה שרית כריכה לאלבום ציטוטים " אלבום הציטוטים של _______ ". אם פותחים את הספר מצידו האחורי ניתן לפגוש תחילה בציטוטים שיעלו על הכתב בעלי הספר.


שמורה לי פינה חמה בלב לאנשים שעושים את מה שהם אוהבים ובפני אלו שלוקחים את זה כמה צעדים קדימה ומצליחים להפוך את התחביב שלהם להכנסה, אני מורידה את הכובע. "ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם" הוא תוצר של תחביב כזה והסיפור שעומד מאחוריו מעורר השראה. בעקבות עמוד הפייסבוק, קיבלו השניים הצעות שהניבו שיתופי פעולה שונים.

מדובר בספר מתנה מקסים ושימושי המתאים לכל מי שהמשפטים הקסומים שיוצרים ילדים אשר מתווכים לעצמם את העולם סביבם בדרכים מקוריות מעלים חיוך על פניהם. מי שחפצים בכך יוכלו לעשות שימוש בעמודים המתאימים בספר כדי לתעד את משפטי ילדיהם בדרך שתשמר לעתיד.


ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם      ליקטו: שרית ואסף כץ      איירה: שרית כץ      2014      74 ש"ח

יום חמישי, 23 ביולי 2015

מה עושים עם רעיון? / קובי ימאדה



כבר זמן מה אני עוקבת בפייסבוק אחר העמוד של Zeltner Publishing, הלוא היא הוצאת צלטנר ספרים. אני מקפידה לעקוב מקרוב אחר הנעשה בעולם הספרים והספרות בארץ, קוראת, מתבוננת ולעתים משרבבת שאלות בנוגע לדברים שלא נהירים לי דיים. העמוד של צלטנר ספרים קסם לי מהרגע הראשון שנתקלתי בו. האהבה שיש לבעלי ההוצאה הקטנה הזו לספרים שהם מוציאים ניכרת בכל סטטוס שלהם כמעט, ועוררה בי רצון עז להימנות בין קוראי הספרים שלהם.


צלטנר - בית מלאכה לספרי ילדים


אתמול נחת על שולחני הספר החדש שלהם, "מה עושים עם רעיון". כבר מספר חודשים אני מלווה את הוצאתו לאור מרחוק, מתבוננת באיורים שיופיעו בספר, מגלה שסופר הילדים שאהבתי בילדותי, יהודה אטלס, הוא מתרגם הספר ומחזיקה אצבעות חזק חזק עם אנשי ההוצאה שההשקעה שלהם בספר הנוכחי, כמו בכל ספר שיוצא תחת ידם, תישא פירות.




הסטטוסים שלהם מסתיימים במשפטים כמו: "צלטנר - ספרים שעושים אחרת" או "צלטנר - בית מלאכה לספרי ילדים", אולי יש בבחירה הזו גם אלמנט שיווקי שאי אפשר להתכחש לו, אבל הם משקפים בעיני את האהבה שלהם לספרים, לספרות ולכל תהליך ההוצאה לאור.

הדבר הראשון שעשיתי כשלקחתי את הספר בין ידי היה להפריד את עטיפת הנייר מן הספר עצמו שנתון בכריכה קשה, שדרתו נושאת את כותרת הספר ושם המחבר ובחזיתו מוטבע שם ההוצאה על רקע איור המושג רעיון בספר. וזהו, הכריכה כולה אפורה ומחוספסת למגע מזכירה לי ספרי ילדות שהועברו מדור לדור במשפחה, בימים בהם הקנקן היה חשוב פחות מן התוכן. עמודי הספר תפורים אלו לאלו ולכריכה, בחירה שמקנה להם יכולת הישרדותית גם במקרים של דפדוף חוזר ונשנה.

רק אז, כשהתחושה הבסיסית שלי בנוגע לטיבה של הוצאת הספרים הקסומה הזו קיבלה משנה תוקף, התפניתי לקרוא את הספר.





יום אחד, כי כך מתחילים סיפורים ואגדות וגם כי ככה זה בחיים לפעמים, לגיבור הספר היה רעיון. הוא לא ידע מהיכן הגיע או למה, ומה אפשר לעשות אתו, אז הוא המשיך בחייו כרגיל, לפחות זה מה שניסה לעשות. אבל הרעיון לא עזב אותו:


חָשַׁשְׁתִּי, מָה יַחְשְׁבוּ עָלָיו הָאֲחֵרִים?

מָה יֹאמְרוּ הָאֲנָשִׁים עַל הָרַעְיוֹן שֶׁלִּי?

אָז שָׁמַרְתִּי אוֹתוֹ רַק לְעַצְמִי. הִסְתַּרְתִּי אוֹתוֹ וְנִמְנַעְתִּי מִלְּדַבֵּר עָלָיו. הֶעֱמַדְתִּי פָּנִים כְּאִלּוּ הַכֹּל בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהָיָה קֹדֶם, לִפְנֵי שֶׁהָרַעְיוֹן הוֹפִיעַ לְנֶגֶד עֵינַי. אֲבָל בָּרַעְיוֹן שֶׁלִּי הָיָה מַשֶּׁהוּ קָסוּם. הִתְחַלְתִּי לָשִׂים לֵב שֶׁבְּחֶבְרָתוֹ אֲנִי מַרְגִּישׁ הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב וְהַרְבֵּה יוֹתֵר מְאֻשָּׁר.





והרעיון, מצידו, רצה את תשומת לבו של הגיבור. ככל שדאג לו הגיבור יותר, כך הלך וגדל עד שהפכו לחברים טובים. הגיבור הציג אותו בפני אחרים גם כשלא היה בטוח שיקבלו אותו, לא מעט מהם באמת התקשו לקבל את הרעיון וניסו לשכנע אותו שכדאי לוותר עליו, זה כמעט והצליח להם. עד שהגיבור נזכר שמדובר ברעיון שלו וחזר לתת לו תשומת לב, הפעם ביתר שאת:

אָהַבְתִּי לְהִמָּצֵא בְּחֶבְרַת הָרַעְיוֹן שֶׁלִּי. זֶה גָּרַם לִי לְהַרְגִּישׁ חַי יוֹתֵר, כְּאִלּוּ אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כָּל דָּבָר. זֶה עוֹדֵד אוֹתִי לַחְשֹׁב בְּגָדוֹל – וְאָז בְּגָדוֹל יוֹתֵר. הוּא שִׁתֵּף אוֹתִי בַּסּוֹדוֹת שֶׁלּוֹ. הוּא לִמֵּד אוֹתִי הֲלִיכַת יָדַיִם. "זֶה טוֹב," כָּךְ אָמַר, "שֶׁתִּהְיֶה לְךָ הַיְּכֹלֶת לִרְאוֹת אֶת הַדְּבָרִים בְּאֹפֶן שׁוֹנֶה."

המסע של השניים ממשיך עוד ועוד, עד ש....




"מה עושים עם רעיון" הוא ספר ילדים קסום שיכול לשמש גם כספר מתנה לכל מי שיש להם חלומות ומתקשים עדיין לשחרר אותם לעולם. כספר ילדים, התרגום של יהודה אטלס הופך את שפתו לפשוטה ובהירה ומאפשר למי ששולטים ברזי הקריאה לשוטט בו כבשלהם. איורי הספר מלאי חן וניכרת המחשבה מאחורי ריבוי הגוונים ההדרגתי המתגבר ככל שממשיכים בקריאת הסיפור.

מושג הרעיון זוכה בספר לצורת ביצה זהובה בעלת כתר מלכות זהוב. דמות הרעיון הולכת וגדלה במהלך הסיפור יחד עם התהליך שעובר הגיבור, וככל שהיא תוספת נפח בחייו כך גדל הנפח שהיא תופסת על הדף והרקע לעולמה ולעולמו של הגיבור מתמלא בצבע. 




מומלץ בחום להורים, לילדים ולכל בעלי הרעיונות.

מה עושים עם רעיון?      מאת: קובי ימאדה      איורים: מאה בסום      תרגום: יהודה אטלס      הוצאת צלטנר ספרים      05.2015      לא ממוספר      מחיר בתקופת ההגנה: 68 ש"ח      

יום חמישי, 25 ביוני 2015

כל צבעי השקט



שלושה ספרים יצאו לאור בסדרת ספרי הצביעה למבוגרים של הוצאת כנרת. ספרים היוצאים לאור בעקבות טרנד עולמי שהחל בשנת 2012 בצרפת. בכל אחד מהספרים 100 איורים המוקדשים לאחד משלושה נושאים:

בודהיזם גניםאלף לילה ולילה.


נחשפתי לקיומם של הספרים כשראיתי איך חברי הפייסבוק שלי משתפים בעמוד שלהם סטטוסים המספרים על התופעה ולאחר מכן, צילומים של האיורים שצבעו ותיאור חווית הצביעה האישית שלהם. כמו תמיד כשזה מגיע לדואר ישראל, את שלושת הספרים שלי (יחד עם חבילת צבעי עיפרון) קיבלתי הרבה אחרי שכל חברי הפייסבוק שלי הספיקו להתרשם באופן בלתי אמצעי מחוויית הצביעה.


אם התנסיתם פעם במדיטציה, סביר להניח כי מוכר לכם השלב בו המחשבות רודפות אלו את אלו בזמן שהמוח העסוק בניסיון לסלקן רק מקבע את נוכחותן ברגע הנוכחי. העבודה עם 'כל צבעי השקט' מזכירה בצורה מסוימת תהליך של כניסה למצב מדיטטיבי. ברגעים הראשונים המוח עסוק בתכנון: התבוננות בדף, ניסיון לדמיין את התוצאה הסופית... ואז, מתחילה עבודת הצביעה.

ברגעים הראשונים הקפדה על צביעה בתוך הקווים ממקדת את מלוא תשומת הלב בפעולת הצביעה, אך מרגע שהידיים מתרגלות לעשייה הראש מתמלא במחשבות. ואז צץ זיכרון:

בכיתה א' נעדרתי מבית הספר בשל מחלה, בערב התדפקו על דלת ביתי שכן שהיה בן כיתתי יחד עם שני הוריו. כשנכנסו לבית הושיט לי חברי לכיתה מתנה עטופה ומיהר לצאת חזרה. בגיל הזה ובתקופה ההיא מתנות היו סיבה למסיבה. אני זוכרת את ההתרגשות שאחזה בי כשקרעתי את עטיפת הנייר הדקה וגיליתי ספרון צביעה. הורי שידעו כי עדין איני שולטת במלאכת הקריאה הפנו את תשומת לבי לעובדה כי לא מדובר בספר צביעה רגיל. הצובע התבקש לאחוז בידו עפרון ולקשקש על גבי הדפים השונים, עד שמתגלים תחתיהם ציורים שהיו חבויים בהם. מדובר היה בפטנט חדש בעולם הצביעה ועל אף מחלתי, הייתי עסוקה באותו ערב בקשקוש מתמשך על העמודים השונים ובחשיפת קווי המתאר של הציורים השונים שנחבאו בו.

ציר האסוציאציות שליווה אותי במהלך העבודה עם הספר הנוכחי המשיך ולקח אותי למסע בין חוויות אישיות שלי במהלך השנים. לרגעים מסוימים, נעלמו המחשבות כולן והגוף היה שקוע כולו בעשייה.


צביעת האיורים אורכת זמן רב, צביעת האיור שלהלן ארכה למעלה משעתיים:


הצביעה והתוצאה שבסופה העניקו לי תחושת סיפוק, דומה לזו שהייתה לי כילדה בעת שיצרתי ציורים ועבודות שונות שנשאתי בלב הולם ובנפש חפצה הביתה כדי לשמרן.


חווית העבודה עם הספר שבחרתי לפתוח בו, בודהיזם, העניקה לי לרגעים אחדים מקום מנותק ממציאות היום יום. מקום המוקדש לעשייה לשם עשייה. יש בחוויה משהו המחזיר אותך לילדות, ילדות שניתן להמשיך ולחוות גם כיום בעזרת ציור, פיסול ועבודות מלאכת יד הדומות לאלו שעשינו בילדותנו רק לשם עשייתן, כשהמטרה ברוב המקרים הייתה העשייה עצמה.

מבוגרים רבים לא מרשים לעצמם לחזור לחוויות הילדות שלהם ללא שיפוט או צורך להעניק להן מסגרת הולמת ותבנית כלשהי, ספרי הצביעה שמציעה הוצאת כנרת מאפשרים גם למי שזקוקים לתבניות ברורות כדי לפעול, לקחת חלק בחוויה שהערך היחיד שלה הוא החוויה עצמה.

עד סוף החודש ניתן לרכוש את שלישיית הספרים ב 99 ש"ח ברשת צומת ספרים, רוצו ורכשו את שלושת הספרים, כך תוכלו להעניק במתנה חוויה מקסימה גם למי שאתם אוהבים.


ניתן להתרשם מן העמודים הראשונים בשלושת ספרי הצביעה:





 

כל צבעי השקט - ספרי צביעה למבוגרים      הוצאת כנרת      05.2015      128 עמ'      מחיר בתקופת ההגנה: 69 ש"ח