‏הצגת רשומות עם תוויות עופר אבי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עופר אבי. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 14 בדצמבר 2016

לוטה עוזבת את הבית / אסטריד לינדגרן



נדמה שאין ילד שלא מאיים לברוח מהבית, ילדים בכל התקופות מרגישים לפעמים שהגיעו מים עד נפש, כלו כל הקצין והגיעה העת לעשות מעשה. רובם, מצהירים בקול מול הוריהם על הרצון לעזוב את הבית, מעטים יותר עושים צעד או שניים בכיוון. גם לוטה בת ה-5, גיבורת הספר הנוכחי, מגיעה למסקנה שבשלה העת לעזוב את הבית.




ההחלטה מתקבלת אצלה לאחר חלום לא נחמד ממנו היא מתעוררת זעופה ליום שנפתח בבקשתה של אמה שתלבש סוודר מגרד ומעקצץ במקום שמלת תחרה כחולה שלוטה אוהבת ורצתה ללבוש. לוטה הכועסת מחליטה לעשות מעשה ולגזור את הסוודר הנורא עם המספריים שנמצאים בחדרה. כשהיא מגלה שהחור שעשתה גדול דיו להעביר דרכו את ידה היא נבהלת, גוזרת את הסוודר כולו ומתכוונת להאשים בכך כלב דמיוני.


תמונה מן המהדורה המתורגמת של הספר לאנגלית  
הספר מלווה באיוריו של אילון ויקלנד מ 1961 שליוו את הספר כשיצא לאור לראשונה בשוודית
 (התמונה לקוחה מן הבלוג DOODLES AND NOODLES)


כשאמה קוראת לה להצטרף אליה להליכה האהובה על שתיהן למרכול השכונתי, לוטה מבינה שהכלב הדמיוני לא יעזור לה במקרה הזה ועליה להסתיר את המעשה, עד שתמצא פתרון היא צורחת בתשובה לשאלתה של אמה וזו עוזבת בלעדיה. המסקנה בלתי נמנעת של לוטה היא כי עליה לעזוב את הבית באותו הרגע, אחרת לעולם לא תורשה לצאת מחדרה בלי ללבוש את הסוודר, שכאמור גזרה לחתיכות.




לפני שהיא עוזבת את הבית, לוטה משאירה לבני משפחתה פתק המבשר על עזיבתה ומבקשה מהם להציץ אל תוך פח האשפה בו מונחים שאריות הסוודר. לוטה יוצאת למסע חיפוש אחר בית חדש ביחד עם בובת החזיר המלווה אותה תמיד. התחנה הראשונה בדרכה הוא ביתה של גברת ברג השכנה אתה תוכל להתייעץ לגבי הבית החדש שלה. לפני שהן מתייעצות גברת ברג מציעה לה ללבוש סוודר שסרגה, אחרי שלוטה מגלה שאינו מעקצץ או מגרד, היא מסכימה. לוטה הלבושה והיא דנות באפשרות שתגור לבדה בבית משלה, ליתר דיוק: במחסן הגרוטאות של הגברת ברג. מחסן הגרוטאות הוא צריף ישן בו מאוחסנים כלי עבודה וחפצים שונים ובקומה השנייה שלו רהיטים ישנים. עד היום לוטה ואחיה לא הורשו להיכנס לצריף, לוטה מרגישה שמצפה לה הרפתקה נפלאה...


עטיפת הגרסה המקוצרת של הספר 'מי מכיר את בילבי בת גרב' עם עובד 1973
איור: אינגריד נימן
(התמונה לקוחה מן הערך "בילבי" בויקיפדיה העברית)

עבורי ילדים ישראלים וילדים רבים ברחבי העולם, אסטריד לינדגרן מוכרת בעיקר כאמה של בילבי. ילדה שובבה המתגוררת לבדה בבית פרטי הנמצא בבעלותה, יחד עם קוף וסוס המתגורר בחצר. בילבי המככבת בשורת ספרי ילדים שכתבה לינדגרן, זכורה בזכות מזגה הסוער, נמשיה ושערה האדמוני השזור בשתי צמות. אבל יותר מכל, כילדה עצמאית המנווטת את חייה ללא עזרת מבוגרים כלל.

משהו מטבעה של בילבי קיים גם בדמותה של לוטה בת ה-5, המככבת בסדרת הספרים "הילדים מרחוב בלגן", במרכזה נמצאים ילדי משפחת ניימן, לוטה בת ה-5 ושני אחיה הגדולים" יונה ו-מיה מריה. האישיות העצמאית של הילדה בת ה-5 ממשיכה לדבר גם לילדים בני גילה (ומבוגרים מעט יותר) ולהוריהם, אשר מזהים בניצני המרד הילדותיים הללו מראות מוכרים מחייהם שלהם.

קסמו של הספר הנוכחי נעוץ בעובדה כי הוא מאפשר לגיבורה שלו לחוות את ההרפתקה שלה בצורה מלאה, מחברת הספר מאפשרת ללוטה בת ה-5 לברוח מן הבית ולצאת להרפתקה שתוביל אותה לקבל החלטה עצמאית היכן ברצונה להתגורר, אחרי שראתה את טיבן של האפשרויות השונות. יש בבחירה הזו ללכת עד הסוף עם תפיסת עולמו של הילד משהו המאפשר לילדים לחוות דרך הסיפור הרפתקה שהיו רוצים לחיות בעצמם, והסיפור אפשר להם לחוש במידה מסוימת כי לקחו בה חלק.


עטיפת אחד מספרי הסדרה במרכזה הילד אמיל עם עובד 1976
עטיפה ואיורים: ביורן ברג


את הטקסט בספר מלווים רישומים שונים, הממחישים את האירועים השונים המתרחשים בו וניצבים לצד הטקסט לאורך העמודים השונים. יש בבחירה ברישומים הללו משהו היוצר מימד נוסטלגי. הבחירה שלא להעניק לאיורים עדיפות ויזואלית על פני הטקסט מאפשרת למילים עצמן להעניק להם את העומק ומצריכה מקהל היעד הצעיר של הספר להישאר קשוב לטקסט בזמן שהוא מתבונן בהם.

לאיוריי הגרסה העברית של הספר אחראי אבי עופר, אשר בראיון אתו מציין את ספרה של לינדגרן "תעלולי אמיל" כאחד מספרי הילדים שאיוריו זכורים לו היטב מאז בזכות ההבעות על פניהן של הדמויות והמרחב ואופי הילדים בספר.  עופר מספר כי הוא מצייר ישירות למחשב והיצירה שלו נובעת מן הדרך בה הוא חווה את הטקסט ובדרך כלל היא המשך של הרעיונות שעולים לו במהלך הקריאה הראשונה.




לתרגום משוודית אחראית יעל צובארי, ששמה היה מוכר לי וחיפוש קל בקרב הספרים אותם תרגמה העלה כי אחראית לתרגומים של ספרות מתח שבדית שמותירה חותם שונה על הקורא מזו המתורגמת בדרך כלל מן הלשון האנגלית. בספר הנוכחי היא מצליחה לשמור על האווירה המאפיינת את ספריה של לינדגרן, אך נדמה כי ההקפדה על האווירה מייצרת גם משהו אנכרוניסטי בחוויית הקריאה שיש בו ערך נוסטלגי למבוגרים הקוראים את הספר ביחד עם ילדיהם, אך גם מצריך הכוונה של הקורא המבוגר. הבחירה להותיר על כנם את השמות בשפה השוודית פוגמת בתרגום שמו של החזיר האהוב על לוטה, במסה - שמשמעו בשוודית דוב צעצוע. גם הבחירה להותיר על כנו את יום ראשון כיום החופשי, לא בהכרח תהיה מובנת לקוראים הצעירים עבורם יום השבת הוא יום חופש ויום ראשון הוא יום חול מן המניין.


מדובר בספר ילדים מנוקד בעל ממד נוסטלגי שידבר ישירות ללבם של הקוראים המבוגרים ויאפשר לילדי הגן והכיתות הנמוכות בבית הספר לחוות את הקסם המיוחד הטמון בכתיבתה לינדגרן. מומלץ להורים ולילדים כאחד, מתאים לקריאה משותפת או כספר לפני השינה. באופן אישי, אנחנו סקרנים לקרוא ספרים נוספים של לינדגרן בעברית (בתרגום מחודש או לראשונה).


לוטה עוזבת את הבית      מאת: אסטריד לינדגרן      איורים: אבי עופר      משוודית: יעל צובארי      ידיעות ספרים      2016      62 עמ'