‏הצגת רשומות עם תוויות נוער. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות נוער. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 21 ביוני 2017

הכול הכול / ניקולה יון



בעידן בו היה בישראל ערוץ טלוויזיה אחד (אם לא מחשיבים את ערוצי הטלוויזיה בערבית שנקלטו באזורים שונים בארץ לצד הערוץ המיתולוגי) כל שידור טלוויזיוני היה חגיגה וזכה לרייטינג גבוה ובלתי אפשרי בעידן הנוכחי. אחד הסרטים שזכורים לי משנות התבגרותי הוא הסרט 'ילד הבועה' משנת 1976, בכיכובו של ג'ון טרבולטה כילד שנולד עם מערכת חיסונית לא תקינה והדרך היחידה לשמור עליו בחיים היא לבודד אותו מן העולם במעין בועה, מה שהעניק לו את שמו. 


הקדימון לסרט ילד הבועה, 1976

הסרט, שנוצר בהשראת סיפור חייהם של שני ילדים, חשף לעולם תופעה נדירה יחסית בה תינוקות נולדים עם מערכת חיסונית פגומה המונעת מהם להתמודד עם העולם באופן עצמאיו מצריכה ליווי בוקרה מתמדת כדי לאפשר להם לשרוד לאורך זמן. יש לי הרגשה שגם מחברת הספר הנוכחי, ניקולה יון, נתקלה בסרט ההוא והוא היווה לה השראה לספר הנוער שכתבה.

כריכת הספר בשפה האנגלית

במרכז הספר הנוכחי ניצבת מדלין ויטייר בת ה-18, חובבת ספרים שיש לה דרך משלה לתמצת אותם, רק שפרט לאמה ולקרלה, האחות שמטפלת בה, אין לה קשר עם אנשים נוספים ושתיהן לא מתעניינות במיוחד בספרים. יש לה מבקרים לעתים נדירות, בעיקר המורים שמלמדים אותה למרות שרוב השיעורים מועברים דרך הסקייפ פרט למקרים נדירים.  בגלל זה עדין לא ברור לה למה היא מציינת בכל ספר כי הוא שייך לה ומסבירה "למוצא הישר" מה עליו לעשות אם ימצא את הספר, אף אחד עדין לא השאיל ממנה ספר כך שיוכל להישכח אצלו במקרה או ללכת לאיבוד.

כל זה קורה בגלל שלמדלין יש כשל חיסוני מורחב מחלה שרוב האנשים מכירים כ'תסמונת ילדי הבועה'. מדלין אלרגית להרבה חומרים ומכיוון שאיש לא יודע אילו טריגרים ישפיעו עליה היא פשוט נמנעת מכל דבר שלא עבר את המסננת שלה בעבר. היא לא יוצאת מהבית מאז שהייתה תינוקת, כבר 17 שנה שהיא חיה בבועה. יש לה סדר יום קבוע של לימודים ובדיקות ופעילות משפחתית קבועה עם אמא שכוללת ורסיה שלהם למשחקים מוכרים וערבי סרטים.

מעבר של שכנים חדשים לבית הסמוך אליהם משנה את חייה מן הקצה אל הקצה. למרות שהיא למודת ניסיון עבר ולא יוצרת קשר עם בני גילה, היא מתקשה לעמוד בפיתוי ובוחנת את בני המשפחה החדשה שהגיעה, בעיקר את הבן שלהם שנדמה לה שהוא בגילה. מתצפית על בני המשפחה היא לומדת את סדר היום שלהם ונחשפת ליחסי הכוחות המשפחתיים במרכזם האב האלים וההתפרצויות הקבועות שלו מדי יום. עם הזמן היא לומדת שלנער קוראים אוליבר, אבל בני המשפחה קוראים לו אולי, ומכיוון שמדובר בחופש הגדול היא לומדת את מחזור שעות השינה שלו ועוקבת אחר המעשים שלו לאורך שעות היום השונות.

כשילדי משפחת השכנים מתדפקים על דלת ביתם עם עוגה שהכינה אמם, אמה מסרבת לקחת אותה ומסרבת לתת להם להיפגש עם בתה, בלי הסבר. אבל השגרה של מדלין הופרה והיא מתקשה להתמיד בסדר היום הקבוע שלה כשחיי המשפחה המתגוררת לצידם פולשים לתוך יומה בלי שיש לה אפשרות לחסום אותם.  כשאולי מוצא דרך לתקשר אתה הם מנהלים דו שיח בפנטומימה עד שהוא רושם על גבי החלון שלו את כתובת המייל שלו המובילה להתכתבות ענפה בין השניים שמשנה את חייה של מדלין באופן שלא חשבה כי הוא אפשרי.




כשהתחלתי לקרוא את הספר סימנתי לעצמי את העובדה כי למרות שמדובר בספר הביכורים של הסופרת הוא כתוב היטב ומעוצב בדרך מקורית המדמה מעין יומן שמנהלת הגיבורה ומכיל בתוכו שביבי מידע מאוירים שמצרפת הגיבורה ליומן הזה שלה ומתארים חלקים שונים משגרת יומה ומן השגרה אותה היא חפצה לחוות.


ניקולה ודיוויד יון ביחד עם בתם, 05/2014
(התמונה לקוחה מעמוד הטוויטר של המחברת)

גם הבחירה בגיבורה ממוצע אפרו-אמריקאי ויפני אינה שגרתית ואינה מודגשת באופן כלשהו בספר פרט לציון עובדת היותו. אחר כך למדתי כי מחברת הספר היא ממוצא אפרו-אמריקאי ונשואה לאמריקאי ממוצא יפני העוסק לפרנסתו באיור ספרים, וראיתי איך יצקה בטבעיות לעולם הכתיבה שלה את חייה הפרטיים וכמאמר ההמלצה הספרותית הוותיקה "כתבה את מה שהיא מכירה".



אך בשלב כלשהו במהלך הקריאה בספר הרגשתי שהוא פוסע ישירות לתוך התבנית המוכרת של ספרי הנוערים הנעים על ציר העלילה הנדוש ביותר, סיפור אהבה בלתי אפשרי, והתאכזבתי מעט מהקליימקס שבושש להגיע. הטוויסט העלילת, אשר לא יכולתי לצפות, טרף את הקלפים. מיצירה ספרותית שבלונית על סיפור אהבה לא ממומש, גיליתי ספר המאלץ את הקוראים שלו לבחון מחדש את כל מה שקראו ואת הנחות היסוד הבסיסיות שלהם לגבי העולם שהם מכירים ועולמה של הגיבורה שלו.

על אף הרעיון המקורי הניצב במרכזו של הספר והכלים הייחודיים של הסופרת, נדמה שהיא מבכרת שלא להעמיק לחקור את נפשם של הדמויות המרכיבות אותו אלא להלך מעל פני השטח כשהיא נותנת להיבטים הייחודיים של גיבוריה למלא את תפקיד העומק. מכיוון שמדובר בספר ביכורים של הסופרת, אני סקרנית לדעת איך יתפתחו הספרים הבאים שלה.


הטריילר לסרט שהופק על בסיס הספר


ההצלחה הרבה לה זכה הספר עם יציאתו לאור הובילה לתרגומו לשפות רבות ולעיבודו לסרט נוער שכוכביו הם המופיעים על גבי הכריכה הישראלית שלו.


מדובר בספר ביכורים קולח לבני נוער, גם הודות לתרגום הנפלא של המתרגמת יעל אכמון, המכיל בתוכו תפנית עלילתית לא צפויה. על אף שהספר נאמן לכללי הז'אנר יש בו נקודת מבט מרעננת ההופכת אותו למעט שונה בנוף הספרים. המלצת קריאה חביבה.


* שני הפרקים הראשונים של הספר מופיעים בתחתית הפוסט להתרשמות בלתי אמצעית.


הכול הכול      מאת: ניקולה יון      מאנגלית: יעל אכמון      איורים: דיוויד יון      הוצאת כנרת      2017      317 עמ' - כולל תודות

יום שני, 19 ביוני 2017

גבירת חצות / קסנדרה קלייר


סדרת הבת של 'בני הנפילים' על אף שעוסקת גם בבני נוער כתובה באופן בוגר יותר, מה שהופך את הקריאה בה למענגת יותר גם לחובבי פנטזיה שעברו מזמן את גיל הנעורים.


הספר הנוכחי נפתח חמש שנים לאחר סיום המלחמה הגדולה כאשר שורר שלום קר בין ציידי הצללים ובני הפיות אשר אוסר על שיתוף פעולה ביניהם. במרכז הספר הנוכחי ניצבים ילדי משפחת בלאקתורן אשר פגשנו בהם בחלק האחרון בסדרת בני הנפילים כששהו לצד קליירי וג'ס במהלך המלחמה באידריס .

אבי המשפחה, אשר שימש כראש המכון בלוס אנג'לס, עבר לצד האפל במלחמה ונהרג בה. לאחר מותו הותיר את חמשת בניו ובנותיו יתומים מאחר וגם אמם נפטרה ממחלה קשה לפני שפרצה המלחמה. פרט להם היו לו שני ילדים נוספים מנסיכת הפיות שנפטרה לאחר שנטש אותה, ילדים שבשל הדם המעורב שלהם לא הורשו לאחר המלחמה לבוא בקהל ציידי הצללים: הלן הבת הבכורה שהוגלתה לאי נידח, ומארק שנלקח על ידי בני הפיות לארצם כדי לשמש כציד פראי.

חמשת הילדים גודלו על ידי דודם, ארתור שנקרא לשמש כראש המכון במקום אחיו שנהרג, וציידת צללים אשר שימש כמורה: דיאנה. הגדול מביניהם, ג'וליאן, היה רק בן 12 בסיום המלחמה ונעזר באמה שהייתה אף היא בת 12, אשר שני הוריה נרצחו במלחמה. אמה האמינה מאז ומתמיד שמי שאחראי למות שני הוריה לא היה מנהיג המלחמה ההיא, סבסטיאן, אלא אדם אחר ומאז עושה כל מה שביכולתה כדי לחקור את הנושא.

השניים משמשים כסמכות ההורית של אחיו הצעירים של ג'וליאן, משום שדודם השקוע בלימודיו אינו מתפקד כהורה. יחד הם מתמרנים את סדר היום המשפחתי כבר חמש שנים, בין:

טאבי בן השבע
דורסילה בת ה-13 שנמצאת בשלב בו היא מגלה אובססיה לסרטי אימה וכל מה שהיא יכולה לשים עליו את ידה ועוסק ברוצחים סדרתיים.
והתאומים בני ה-15: ליבי וטיבייה (טיי) חובבי המחשבים שמשלימים זה את זו בדרכים נפלאות כשליבי משמשת כמתווכת בשעות הצורך לטיי אשר ניתן להגדירו על הרצף.

הספר נפתח עם שובם של בני משפחת בלאקתרון למכון לאחר חופשת קיץ משפחתית, אמה שנשארה מאחור ואירחה ציידת צללים שהגיעה להתארח ממקסיקו בשם כריסטינה, מגלה עם שובם שמשהו בקשר שלה ושל ג'וליאן השתנה, אף כי אינה יכולה לשים את האצבע על הסיבה לכך. לפני שיש לה שהות לעסוק בכך מגיעים שלושה אורחים למכון, שלוש פיות אשר לאור ההסכמים אסור להן ליצור קשר עם ציידי הצללים.

לשלושה יש בקשה ושכר שבני משפחת בלאקתרון מתקשים לסרב לו. הם מעוניינים שציידי הצללים יסייעו להם לפענח את נסיבות מותן של מספר פיות ובתמורה יאפשרו להם לפגוש את אחיהם הבכור, מארק, שישהה בחברתם בזמן הפענוח ויורשה להישאר שם אם יחפץ בכך בתנאי שבני המשפחה יימסרו להם את זהות הרוצח. כשמשפחת בלאקתרון מסכימה לעסקה אסור לה לספר על כך לאיש מן המסדר אשר אוסר על קשר עם בני הפיות והיא מגלה שהניסיון לגלות את זהות הרוצח מורכב מכפי שחשבו ונוגע ליצורים לא אנושיים רבים...


כריכת הספר בשפה האנגלית


הספר מכניס אותנו לעולמם של בני משפחת בלאקתורן דרך עיניה של אמה, אשר הפכה לחלק מבני המשפחה לאחר המלחמה הגדולה. נערה בת 17 החווה את תהליך ההתבגרות שלה ובוחנת את חייה ואת משמעות הבחירה שלה ושל ג'וליאן בגיל 12 לתפקד כהורים לבני משפחת בלאקתורן הצעירים, ולהפוך בגיל  14 לפראבטאי. היא גם מגלה את כוחה של אחווה נשית לראשונה בחייה כשמתלווה אליה במכון ציידת צללים בת 17 המגיעה ממקסיקו, ומתמודדת לראשונה בחייה עם אהבה באופן שלא חוותה בעבר.

אנו לומדים להכיר את חיי ציידי הצללים ושוכני התחתיות לאחר המלחמה הגדולה. נחשפים ליחסי הכוחות החדשים שנוצרו בעקבות ההסכמים ולזרמים השונים הרוחשים מתחת לשטח בכל הקבוצות השונות המרכיבות את שוכני עולמם.  גם עולמם של ציידי הצללים עם חוקיו המורכבים נחשף בפנינו בצורה רחבה יותר, כמו העובדה שהחוקים הללו מעוגלים בחלק מן המקרים ואף נעקפים כאשר מתעורר צורך. לצד זאת עולמם של בני הפיות נחשף לראשונה מנקודת מבטם של בני הצללים כשמארק חולק עם בני משפחתו את האופן בו חי בשנים בהן נעדר מן המכון.

לאורך הספר, המסופר בקולה של אמה, משובצים מדי פעם עדויות של דמויות נוספות אשר מציגות את חייהן בנקודת זמן מסוימת. מה שמאפשר לקוראים להתבונן במה שמתארת אמה לאורך העלילה במבט על המסייע להם להבין לעומק את מערכות היחסים השונות הנפרשות בספר.



הטריילר לסרט

קראתי את סדרת בני הנפילים כשיצאה לאור. בחלקים הראשונים בסדרה שיצאו לאור לפני כ 5-6 שנים היה לא מעט כן, אך ככל שהיא התקדמה, הייתה לי תחושה כי הסופרת איבדה משהו מן הרעננות והמקוריות שהיו לה בתחילה ורכבה על גל ההצלחה של שני הספרים הראשונים עד שמוצה לגמרי בחמישה ספרים.

המפגש עם הספר הראשון בסדרת הבת 'מיומנויות אפלות' סקרן אותי, גם משום שהוא חלק ראשון בסדרה חדשה וגם משום עוביו, כ-700 עמודים מול כ-350 בספרי סדרת האם. כחובבת ספרות פנטזיה וספרים עבי כרס ציפיתי לשקוע בעולם שבוראת הסופרת ולהתנתק מן העולם לשעות רבות, ולמרבה הפתעתי זה בדיוק מה שקרה. פתחתי את הספר בשבת האחרונה בבוקר וסיימתי אותו בו ביום, מסופקת מכברת הדרך שעברה מחברת הספר שנדמה כי על אף שהיא מתמקדת בבני נוער בגילאים זהים לאלו שכיכבו בספריה בעבר, עושה זאת באופן מעמיק ובוגר יותר שהפך את חווית הקריאה בספר לתענוג של ממש.


על תרגום הספר הראשון בסדרת הבת שיוצאת לאור בהוצאת מודן (הסדרה המקורית יצאה לאור בהוצאת גרף), הופקד דוד  (דידי) חנוך שעשה עבודה נפלאה.

נקודה אחת הפריעה לי לאורך הקריאה בספר: השימוש המתחלף בשמו ובכינויו של הגיבור הראשי: מעבר תדיר בין השימוש בשם 'ג'וליאן' לכינוי 'ג'ולס' בלי שיש לכך סיבה ממשית או הסבר כלשהו. מקורה, מסתבר, בהחלטה של הסופרת שאני מקווה שוויתרה עליה בחלקים הבאים.


אוהדי סדרת 'בני הנפילים' ישמחו לפגוש את סדרת הבת החדשה שיצרה קסנדרה קלייר: מיומנויות אפלות' אך גם מי שלא עקבו אחר הסדרה ייהנו מן הספר הראשון בסדרה החדשה אשר כתוב באופן מעמיק יותר מקודמיו ומתאים לחובבי ספרי הפנטזיה גם אם עברו מזמן את גיל הנעורים. המלצה חמה.


גבירת חצות (מיומנויות אפלות 1)      מאת: קסנדרה קלייר      מאנגלית: דוד חנוך      הוצאת מודן      2017      696 עמ' - כולל תודות

יום ראשון, 18 ביוני 2017

הזיכרון היחיד של פלורה בנקס / אמילי בר



אמנם הגיבורה של הספר הזה בת 17 אבל הספר ידבר לא רק לבני נוער


כשפלורה הייתה בת 10 היא נפגעה בתאונת דרכים ואיבדה את הזיכרון שלה לטווח הארוך. זאת אומרת שהזיכרון שלה מתאפס בכל כמה שעות והיא שוכחת כל מה שקרה לה מאז. היא בת 17 ולראשונה בחייה אחרי ערב על החוף היא זוכרת מה שקרה לה, היא נשיקה את דרייק החבר לשעבר של החברה הכי טובה שלה, פייג' שהיא זוכרת תמיד גם אם היא כבר לא נראית בת 10, בגלל שהן היו החברות הכי טובות עוד לפני.

זה קרה אחרי מסיבת הפרידה שפייג' ערכה לדרייק בבית שלה, על היד שלה היה כתוב מסיבה ו-אל תשתי אלכוהול וגם דרייק עוזב, החבר של פ' ובפנים הזרוע קולנוע עם פייג' מחר, תעודדי אותה. חוץ מזה יש לה קעקוע שאומר תהיי אמיצה והכתובת של הוריה מופיעה על היד השנייה. היא ירדה אל היום כי הרגישה אבודה קצת במסיבה וכשדרייק ניגש אליה בהתחלה היא לא ידעה מי הוא המילים על היד הזכירו לה אבל הוא תיקן אותה שהוא החבר לשעבר של פייג' כי הם נפרדו. אחרי הנשיקה דרייק מבקש ממנה לא לכתוב את זה בשום מקום וחוזר למסיבה היא הולכת הביתה וכותבת את זה במחברת בה היא שומרת את הזיכרונות שלה, רחוק מן המקומות בהם אמה מחפשת.

הביקור של פייג' בבוקר כדי לעמת אותה לגבי הנשיקה מבהיר לה שפייג' יודעת שדרייק והיא התנשקו, ומה שיותר מפתיע שהיא זוכרת את הנשיקה למרות שקרתה אמש. לזיכרונות שהיו לה לפני התאונה הצטרף זיכרון חדש ויחיד, הזיכרון של הנשיקה עם דרייק מאמש. נשיקה שתשלח אותה למסע בעקבות דרייק, מסע שישנה את חייה וילמד אותה עובדות חדשות על עצמה, על הוריה ועל אחיה הגדול.


כריכת המהדורה האנגלית של הספר

מצבה הרגיש של פלורה, גיבורת הספר הנוכחי, הופך את הקריאה בספר הנוכחי למותחת במיוחד. הידיעה של הקוראים כי פלורה בת ה-17 ניחנה בכלים של פלורה בת ה-10 בלבד גורמת להם לחשוש לה בכל צעד שהיא עושה, כפי שהיו חוששים לכל ילדה בת 10 שהייתה פועלת כפי שפלורה פועלת.

אמילי בר, מחברת הספר, פורשת בספר את עולמה של פלורה הגיבורה שלה, עולם שהוא תמהיל בין ילדה בת 10 לנערה בת 17 המודעת עד כאב למגבלותיה הקוגניטיביות אך מתעקשת לא לתת להן להפריע לה בדרכה. בדרכה שלה, בר מאפשרת לגיבורה בת ה-17 לעבור תהליך התבגרות מואץ שכולל עימות אופייני עם הוריה והסביבה על אף מצבה הייחודי שכל סבביה ערים אליו בשלב כזה או אחר של מפגש עמה. הספר לא מהסס לגעת בצורך של ההורים להגן על ילדיהם מנקודת מבט מעט שונה ולבחון את מערכות היחסים המשפחתיות של הגיבורה שלו תוך שהוא מציג את נקודות המבט השונות מבעד לעיניה של פלורה אשר נאלצת כל פעם מחדש ללמוד את יחסי הכוחות והשלכותיהם על חייה וחיי בני משפחתה.

התרגום של אורה דנקר מעניק לספר הנוכחי איכות קולחת ומרגשת שבאופן אישי יצרה אצלי פרצי בכי לא קצרים בעת הקריאה בספר. מדובר בספר נעורים רגיש הכתוב היטב עם טוויסט ייחודי ההופך אותו למרתק במיוחד. המלצה חמה לבני נוער אך לא רק.


להתרשמות בלתי אמצעית, ניתן לקרוא את הפרק הראשון של הספר.


הזיכרון היחיד של פלורה בנקס      מאת: אמילי בר      מאנגלית: אורה דנקנר      הוצאת ידיעות ספרים       2017      279 עמ'

יום רביעי, 7 ביוני 2017

נערות חורף / לורי האלס אנדרסון



ג'ניפר, אמה החורגת של ליה, מבשרת לה בזמן שהוא אוכלת את המאפין ושותה את הקפה שלה שקאסי נמצאה ללא רוח חיים במוטל כלשהו. היא מספרת לה את זה בבוקר עוד לפני שליה יוצאת לבית הספר על מנת שליה לא תשמע את זה מאנשים אחרים. אביה יצא מוקדם יותר בשל אילוצי עבודה. הייתה זו אמה שלה שבישרה לאביה שקאסי נפטרה בשעה מאוחרת בלילה והציעה שליה תקבע פגישה דחופה ולא תמתין למועד שנקבע לה לשיחה עם הפסיכיאטרית שלה. ליה לא זקוקה לשיחה, היא כבר לא חברה טובה של קאסי תקופה ארוכה. ג'ניפר מסכמת אתה שתעדכן את אמה בהחלטה שלה וממהרת לארגן את הבת הקטנה שלה, אמה, ליום שלה.

כל הזמן הזה ליה עסוקה בחישובים, כמה קלוריות יש בכל מאכל סביבה ואיך תראה כאילו היא אוכלת למרות שבעצם היא יודעת בתוך תוכה שהיא לא צריכה לאכול שום דבר מעבר למה שהכרחי כדי שתוכל לתפקד באופן שהסביבה תקבל. כבר קרה לה בעבר שעשתה תאונה משום שלא אכלה מספיק, תאונה שהפרידה בינה לבין קאסי השותפה שלה לנושא האוכל עד אז, והעניקה לליה את תווית הבעייתית כשהיא מנקה את קאסי מכל אחריות למעשיה שלה.

כל רגע ביום של ליה נסוב סביב המשקל שלה, כמה היא יכולה לא לאכול, כמה קלוריות היא יכולה להוציא ואיך תתקרב למשקל היעד שהציבה לעצמה בלי שהשקילה השבועית שלה בבית של ג'ניפר ואביה תראה שאינה שומרת על היעד שהציבו לה כששוחררה מבית החולים, מה שישלח אותה חזרה לאישפוז. היא גם יודעת שהעובדה שהיא לא אוכלת את הכמות שמצפים ממנה לאכול פוגעת ביכולת התפקוד שלה, היא פחות מרוכזת, מעשים פשוטים דורשים ממנה הרבה יותר כוח מכפי שדרשו בעבר והאוכל הולך ונעשה מפתה עד שהיא מתקשה להרחיק את עצמה ממנו ולדבוק במטרות שלה.

לפחות מבעיה אחת היא נפטרה, בעקבות האשפוז הכפוי היא לא צריכה לחיות יותר עם אמא שלה, ד"ר מריגן המנתחת המוצלחת, אביה הסכים אתה שהדרך בה אמה שלה התערבה בנושא האכילה לא הוכיחה את עצמה והקשר הטוב שיש לג'ניפר ולליה מתאים יותר לשיקום שלה. העובדה שגם הוא עסוק כמו אמה בעבודה שלו, לא מפריעה לו להאמין שהמסגרת הביתית שיוצרים הוא, ג'ניפר ואמה, טובה יותר עבור ליה.

אבל מאז הבשורה הבוקר נושא אחד מרחף מעל הכל, 33 השיחות שקיבלה ליה מקאסי ולא ענתה להם, 33 שיחות שנעשו סמוך למותה של קאסי ולליה אין מושג האם יכלה לשנות במשהו את גורלה של קאסי לו הייתה עונה לאחת מהן.


כריכת המהדורה האנגלית של הספר

כותרת הספר לקוחה מן הכינוי שהעניקו ליה וקאסי לעצמן כשהחליטו יחד לעשות הכל כדי להיות כמה שיותר רזות. הרעיון להתחיל בדיאטה היה של קאסי. לאורך שנים ליה לא הצליחה להבין מה מניע אותה ואילו קשיים גרמו לה למצבי רוח משתנים והתפרצויות שנרגעו באותה המהירות בה הגיעו. אחרי שנים של מאבק עם עצמה נדמה שקאסי מצאה דרך להתמודד עם הקשיים שלה. ליה שהתרגלה במשך שנים להשלים עם משובות הילדות של קאסי החליטה לראשונה לתת לה פייט והודיעה לה שהיא הולכת להיות רזה יותר, כך התחיל המסע של השתיים בעולם הפרעות האכילה.

מחברת הספר אשר סקרנו ספרי נוער קודמים שלה שתורגמו לעברית במסגרת סדרת 'מהעולם האמיתי' של הוצאת כנרת זמורה ביתן, נוהגת לגעת בספרים שלה בסוגיות לא פשוטות. בספר הנוכחי היא בוחרת לשים זרקור על הפרעות האכילה ועושה זאת בדרך בלתי אמצעית המתארת אחד לאחד את עולמה של נערה הלכודה בתוך הפרעת אכילה שקנתה בה שליטה ולא מאפשרת לה להשתחרר. האלס-אנדרסון מעניקה לקוראיה הצצה לתוך מוחה של מי שהאוכל, וכל אדם המעודד אותה לאכול, הפכו עבורה לאויב. מה שהופך את כל האנשים שהיא יקרה להם לאובים שלה.

מערכות היחסים של ליה עם הסובבים אותה נעות סביב ציר האוכל והיכולת שלה להונות אותם בנוגע לכמות המזון שהיא מכניסה לפיה. לאורך הספר אנו רואים איך מנערה ממוצעת עם פוטנציאל להצלחה אשר חייה מלאים בלימודים, פעילויות ותחביבים היא הופכת לאדם שדבר אחד בלבד מניע אותו: הרצון להיות רזה יותר. כל נושא ההתבגרות שהיה הטריגר הראשוני שלה להרזיה הופך להיות חסר חשיבות, היא מאבדת עניין בלימודים, בחיי החברה ובתחביבים שהו לה בעבר ומוצאת שפה משותפת רק עם נערות אנונימיות הנמצאות באותה סירה כמוה וחולקות זו עם זו דרכים לרמות את העולם בנוגע לתהליך ההרזיה שלהן.

זו פעם נוספת בה מחברת הספר מצליחה להעניק לקוראיה מבט ישיר לתוך ראשה של מתבגרת שעולמה התערער והיא מתקשה לצאת מן המעגל בו היא כלואה ולבחון את חייה באופן אחר שיאפשר לה לשבור אותו ולשנות את מצבה. כמתבגרת טיפוסית לליה ברור שאף אחד לא יכול להבין אותה ואת המצב שלה ולכן היא מתעקשת שלא לשתף אנשים אחרים במחשבות שלה או להקשיב למה שיש להם לומר לה. האפשרות שהיא זקוקה לעזרה כלל לא עולה בדעתה לא כל שכן היכולת לבקש אותה מאחרים. האלס- אנדרסון המספרת באחרית הדבר של הספר על התחקיר שעשתה, נעזרה בעדויות של אנשי מקצוע העוסקים בתחום הפרעות האכילה, יצרה בספר הנוכחי שיקוף נאמן למציאות של נערה הסובלת מהפרעת אכילה. גם מערכות היחסים הקיימות והנעלמות בחייה מתאימות לדפוס האופייני לנערות כאלו והוא חלק מן הגורמים המעמיקים את אחיזת התופעה בחייהן.


מדובר בספר נוער כתוב היטב קולח ומרתק, גם הודות לתרגום הנפלא של יעל אכמון, הנותן הצצה לעולמה של נערה הלכודה בתוך הפרעת אכילה. המלצת קריאה חמה לבני נוער ומבוגרים שהם חלקם מעולמם של בני נוער אשר נושא הפרעות האכילה רלוונטי להם.


להתרשמות בלתי אמצעית, ניתן לקרוא את העמודים הראשונים של הספר בתחתית הפוסט.


נערות חורף      מאת: לורי האלס אנדרסון      מאנגלית: יעל אכמון      הוצאת כנרת זמורה ביתן      2017      252 עמ' - כולל תודות

/div>

יום ראשון, 28 במאי 2017

הכתר / קיארה קאס



בספר הקודם בסדרה (היורשת), נחשפנו לסיבות בגינן מסכימה הנסיכה אידליין, יורשת העצר של מקסון, לעבור תהליך בחירה בסופו תינשא למי שימלוך בצידה בבוא העת. אידליין נחשפת לאי שביעות הרצון הקיימת בעם בעקבות שורה של שינויים שהנהיג אביה במהלך שנות מלכותו ונועדו לצמצם את הפערים בין השכבות השונות בעם אך טרם קנו להם אחיזה בקרב הציבור, אשר חלקו מייחל לחזרה למצב הקודם בעוד חלק אחר שואף לשינויים רדיקליים. הצגת תהליך הבחירה שלה בפני העם קונה למלוכה זמן שאול שאיש אינו בטוח שיספיק להרגעת הרוחות.

הספר הנוכחי מתמקד בשלבים המתקדמים של תהליך הבחירה בהם מבינה אידליין שהבחירה שהיא עומדת לעשות תשפיע על חייה וחיי כל הסובבים אותה ואינה בטוחה כי יש לה את הכלים לעשות זאת בצורה הטובה ביותר. במקביל היא בוחנת מחדש את האנשים הרבים המקיפים אותה כדי לרדת לעומקם ולבדוק עד כמה היא יכולה לסמוך על שיקול דעתם, כל זאת בעוד מחלתה של אמה משביתה את אביה מכל פעילות וכופה עליה לקחת חלק פעיל בניהול הממלכה, אחיה נמלט לצרפת כדי להינשא לאהובתו יורשת העצר ויועציו של אביה קוראים עליה תיגר.



לאחרונה יוצא לי לא פעם לכתוב בסקירות הספרים שלי שחיבור לספר מבוסס על לא מעט רכיבים אבל אחד החשובים בהם הוא התזמון, הרגע בו מתרחש המפגש עם הספר. אני מודה שלא הכרתי את הסדרה 'המועמדת' אשר 'הכתר' הוא החלק החמישי והאחרון שלה. לפני מס' חודשים הגיע אלי החלק הרביעי בסדרה, 'היורשת' ועל אף שצלחתי את הקריאה בו במהירות התקשיתי למצוא מילים לכתוב עליו וויתרתי על הסקירה שלו. לעומתו, המפגש אמש עם הספר הנוכחי תפס אותי בתזמון מושלם, הייתי זקוקה לספר קליל שסופו ידוע מראש וניתן לנחש בסבירות גבוהה את פיתולי העלילה שלו, ולא התבדיתי.
לאורך הקריאה בספרי הסדרה הרהרתי ביני לבין עצמי איזו מדינה משמשת השראה למחברת כשהיא מציגה את משפחת המלוכה שלה, רק בסיום הספר הנוכחי הגעתי למסקנה שמעבר לדוגמה המוכרת ביותר בעולם, בית המלוכה הבריטי שעומד על כנו עד היום, נדמה שהיא שואבת את תיאורי החיים המלכותיים שלה מאינסוף סיפורים דומים אלו שקראנו כולנו בילדותינו וכמה כאלו שהמצאנו בעצמנו כשרצינו לדמיין את עצמו מתנהלים ככאלו בזמן ששיחקנו.

בראיון שנערך אתה מספרת המחברת כי את ההשראה לספר הראשון בסדרה שאבה מסיפור אסתר התנ"כי והאגדה על סינדרלה. שני הספרים האחרונים בסדרה הם מעין קונטרה לחלקים הראשונים שהתמקדו ביורש עצר שעובר מסע אשרר בסופו תבחר בת זוג שתהפוך למלכתו כשיירש את הכתר. אך בעוד היורש מודע לתפקידו ומאמין בתהליך הבחירה היורשת, שהיא בתו, לא שלמה עם הצורך לבחור לה בן זוג כשהיא צעירה כל כך ומאמינה כי כל החיים לפניה.

הספר, כדרכם של ספרים רבים, נע על ציר סיפור האהבה המתרקם בין אידליין לבחיר ליבה, ותהליך ההתבגרות שהיא עוברת כשהיא הנאלצת לקחת על עצמה תפקידים שחשבה שתאלץ למלא רק בגילאים מאוחרים יותר. ברקע, ניצבים השינויים שעובר השלטון בממלכה שלה והשלכותיהם על באי בית המלוכה, יועציו והעם כולו. 




מדובר בחלק החמישי, והאחרון, בסדרת ספרים שתקסום לכל מי שחלמה (בכל גיל שהוא) להיות נסיכה ובילתה שעות בחלומות על השמלות שתלבש, הנשפים שתפקוד והמחזרים הרבים שיהיו לה, לצד היכולת לחיות ברווחה וללא דאגה כלכלית. מתאים לניקוי ראש לבנות הנעורים ולא רק. כמי שקראה רק את שני החלקים האחרונים בסדרה, העוסקים ב'בחירה' של הנסיכה אדליין, בתם של שני בני הזוג שכיכבו בשלושת החלקים הראשונים שלה, מקסון ואמריקה, לא הרגשתי ולו לרגע אחד שחווית הקריאה שלי נפגמה.


להתרשמות בלתי אמצעית, ניתן לקרוא את הפרק הראשון בקישור.


הכתר (המועמדת 5)      מאת: קיארה קאס      מאנגלית: נעה בן פורת     ידיעות אחרונות - ספרי חמד      2017      304 עמ' - כולל תודות

יום שבת, 15 באפריל 2017

צופן דה וינצ'י - מהדורה מיוחדת לנוער / דן בראון



בשנת 2003, כשיצא לאור לראשונה בגרסתו המקורית למבוגרים וזכה להצלחה מידית, הסתייגתי מהספר. דברם נראים אחרת כיום.


מונה ליזה

בדיוק היום לפני 565 שנים, ב-15.04.1452, נולד מי שחייו ויצירותיו בתחומים רבים עומדים במרכזו של הספר הנוכחי: ליאונרדו דה וינצ'י.  הוא נודע בציבור הרחב בעיקר בזכות ציורי הרבים שהמפורסם מביניהם, המונה ליזה, אף היה מושא לתהיות רבות לאורך השנים בנוגע לחיוכה הלא ברור של הדמות. אך ליאונרדו דה וינצ'י היה הרבה יותר מסתם צייר: הוא למד אנטומיה וניתח גופות כדי לשפר את האופן בו צייר בני האדם, חקר את האופטיקה והגאומטריה כדי להבין טוב את האור הצל והפרופורציות בציוריו וברישומיו, ועל מנת להתמודד עם בנייתם של פסלים גדולים חקר את המכניקה ויצר חידושים בתחום: מנופים, גלגלות, גלגלי שיניים, מערכות הילוכים ומתלים.


האדם הוויטורבי
(התמונה לקוחה מן הערך 'האדם הוויטורבי' בויקיפדיה האנגלית)

את עלילת הספר הנוכחי מניעה דמותו של רוברט לנגדון, פרופסור מהרווארד המתמחה בתורת הסמלים הדתיים. הוא מגיע לפריז על מנת להרצות באוניברסיטה האמריקנית שם, על הסמליות הפגנית באבני קתדרלת שארטר. לאחר הרצאתו הוא אמור להיפגש עם אוצר מוזיאון הלובר הצרפתי, ז'ק סונייר, אשר פנה אליו לאחר ששמע כי הוא מגיע לפריז וביקש מעט מזמנו. לנגדון יודע כי מדובר באדם סגור ועסוק מאוד שלא עוסק בשיחות חולין ומסתקרן לגלות במה מדובר, אך סונייר לא מגיע לפגישה ולנגדון חוזר למלון בו הוא מתאכסן כדי לישון.  

בחצות וחצי מצלצל הטלפון בחדרו ואחרי שהשוער מתנצל, הוא מודיע לו כי מישהו עושה את הדרך לחדרו. דפיקה בדלת מבהירה לו כי מדובר במפקד מן המשטרה החשאית הצרפתית המבשר לו כי סונייר נרצח בלובר והוא מתבקש להתלוות אליו כדי לסייע בפענוח הפרשה משום ששמו הופיע ביומן הפגישות של האיש לערב ההוא. הוא מציג ללנגדון את תמונת גופתו של סונייר המונחת באופן מוזר ועליה מצויר סמל שמסתבר שצייר המנוח על עצמו רגע לפני שנשכב על רצפת הלובר ונפח את נשמתו.

כשלנגדון מגיע ללובר מתברר לו כי על החקירה הופקד מנהל המשטרה החשאית הצרפתית והוא חשוד במעשה, תושייתה של סופי נווה - מפענחת צפנים המוזעקת למקום כדי לסייע בפענוח צופן מוזר שכתב האוצר לצד גופו, מסייעת לו להימלט על מנת שיוכל לחקור בעצמו את מותו של האוצר ולהבין מדוע קבע פגישה עם לנגדון ולמי הותיר מסר בגופו ובסמלים השונים שיצר.

העובדה כי מיקם את גופו ויצר באמצעות עט סימון מחווה לאיורו המפורסם של דה וינצ'י 'האדם הוויטורבי' היא נקודת המוצא הראשונית של השניים בבואם לתהות על קנקנו של סונייר והבחירה שלו בסמלים דתיים בעלי משמעות כפולה כדי לרמזו למי שיתחקה אחריו מה הסוד שהוא מבקש כי יגלה. על מנת לעשות זאת על לנגדון להשתמש בידע הרב שרכש לאורך שנים של מחקר ולהיעזר בסופי, אשר מסתבר כי היה לה קשר ישיר לסונייר שמאפשר לה למצוא ברמזים השונים שהותיר האוצר משמעות הידועה רק לה.

לצד ניסיון הבריחה מן המשטרה הצרפתית, השנים עורכים מסע בפריז ובעולמו של דה וינצ'י, אשר העניין הרב שגילה בבני אדם ובעולם הרוח ניכר ביצירות שהותיר אחריו, יצירות המלמדות על הסיבות לחיכוך שלו עם הכנסייה הנוצרית ונוגעות גם לתיאוריות שונות לגבי ייסודה של הדת הנוצרית וחלק מזרמיה שהתפתחו לאורך מאות שנים,



אני נוטה להסתייג מרבי מכר, ככל שהצלחתם גדולה כך גדלה הסתייגותי. כדרכם של רבי מכר היה ברור לי שבסופו של דבר אתקל גם בצופן דה וינצ'י כשיצא לראשונה לאור כך קרה שבאחד הביקורים בבית ההורים גיליתי אותו ניצב בספריה שלהם ולקחתי אותו לידי, לכמה דקות, כדי לראות על מה המהומה. סיימתי את הקריאה בו באותו הערב.

מעבר לקריאה בספר, מצאתי את עצמי ממשיכה לתור אחרי מידע נוסף אודות הנושאים שעלו בו. כמוני עשו אז לא מעט אנשים שקראו אותו, מה שהוליד ספרי המשך, סדרת סרטים מצליחה, וספרים נוספים שכתבו אחרים ועסקו בליאונרדו דה וינצ'י, סמלים מיתיים, צפנים, שורשי הנצרות ועוד (את חלקם קראתי וסקרתי וממתי מעט גם זכיתי להרחיב את השכלתי). עם הזמן התפתחו גם סיורים שונים בלובר ובמקומות אחרים, שנוצרו כמחווה למסע החיפוש של לנגדון וסופי אחר הסוד שהסתיר סונייר.

ספרו של בראון, על אף כי לא הותיר חותם מבחינה ספרותית, הצליח לעורר מחדש עניין של רבים בשורשי הנצרות, סמליה וסמלים מיתיים נוספים, עניין שנדמה כי לא דעך גם היום.



כששמעתי שפורסמה גרסה של הספר לנוער ההסתייגות המוכרת הרימה את ראשה אבל הפעם החלטתי לתת לספר צ'אנס למרות שכבר קראתי אותו פעם אחת, כדי לראות האם היה טעם לעבד מחדש ספר מוכר כך שייפנה לקהל יעד צעיר יותר. הצצתי ונשבתי וכך מצאתי עצמי במקום לישון, קוראת עד השעות הקטנות של הלילה את הספר כולו. שוכחת את המטרה הראשונה שהצבתי לעצמי, לבדוק האם השינויים בין הגרסאות הפכו את הספר הנוכחי למתאים לנוער. במקום זאת גיליתי שהזיכרון שלי כבר לא חד כמו פעם ולמרות שזכרתי את העלילה בקווים כלליים, הנושאים השונים שנידונים בספר עוררו הקשרים שונים מאלו שעלו כשקראתי את הספר המקורי לפני 14 שנה ושאבו אותי לתוך העלילה במהירות.

אחרי שדן בראון פתח את הצוהר לחובבי מיתולוגיות שונות וצפנים, נדמה לי שכבר למעלה מעשור הנושאים הרבים שהעלה בספר הפכו לנחלת הכלל ברמה כזו או אחרת והחדשנות בעולם הספרותי שיצר אומנם קהתה מעט, אך הפכה את חווית הקריאה בספר למפגש עם מכר ותיק שאתה חש שהקרבה שלך אליו הופכת אותו למענג יותר.


אני משערת כי אחוז בני הנוער שקראו את הספר המקורי כיום נמוך בהשוואה לימים בהם יצא לאור ולכן מוצאת כי אני יכולה להמליץ על העיבוד הנוכחי שלו לתלמידי תיכון, ולהוריהם, שחובבים ספרות מתח, אומנות ופילוסופיה. גם מי שקראו את הספר בעבר, כמוני, עשויים למצוא בקריאה נוספת בספר הנוכחי נקודות עניין חדשות שיהפכו את החוויה למענגת במיוחד. מומלץ בחום. 


להתרשמות בלתי אמצעית, ניתן לקרוא את שלושת הפרקים הראשונים של הספר בלחיצה על הקישור.


צופן דה ינצ'י - מהדורה מיוחדת לנוער      מאת: דן בראון      מאנגלית: נורית לוינסון      מודן הוצאה לאור      2017      438 עמ' - כולל תודות ורשימת תמונות     

יום רביעי, 5 באפריל 2017

אנה ואיש הסנונית / גבריאל סביט



במהלך הקריאה אתה חש כאילו אתה פוסע על קצה צוק ברגל לא יציבה


  סמל ובניין האוניברסיטה היגלונית בקרקוב

אנה בת ה-7 חיה עם אביה בפולין של שנת 1939. היא דוברת מספר שפות, כאביה, אך בקיאותה הרבה ביותר היא בשפה הלא מדוברת של בני האדם, זו שלימד אותה אביה לקרוא במהלך השיחות הרבות שלו עם בני כל הדתות והלאומים. אביה נוהג לדבר עם כל אדם בשפתו ובאופן הייחודי בו הוא משוחח בה. כמרצה לבלשנות באוניברסיטה היגלונית בקרקוב, כשהוא נדרש להיות נוכח בהרצאה מטעם הרקטור יחד עם יתר המרצים באוניברסיטה, הוא מותיר אותה תחת השגחתו של ידידו הר דוקטור פוקסמן בבית המרקחת של הלה.

כשהוא מבושש לחזור הר דוקטור פוקסמן מגלה דאגה, אך אנה שרגילה לכך שאביה מותיר אותה בהשגחתם של חבריו לא שותפה לה. את הלילה היא מבלה מתחת לדלפק בחנות ומתקשה להירדם מהחשש שחיילים גרמנים ברחוב יגלו שהיא שם. אנה למדה להבין שהגרמנים שנכנסו לפולין ארצה והשתלטו על עירה קרקוב, הם אלו שאחראים לשינויים הרבים שחלו בפולין ועבורה מתבטאים בעובדה שיש פחות עוגיות וחיוכים על פניהם של אנשים. היא מקשרת את העובדות הללו למילה הגדולה שמבוגרים משתמשים בה "מלחמה", בלי שיש לה מושג מה משמעותה.

כשהר דוקטור פוקסמן חוזר בבוקר הוא מביא לה אוכל אך כשאביה מבושש לבוא גם בערב הבא, הוא מסרב להתיר לה להישאר בחנותו. כשהוא מלווה אותה לדלת הדירה שלהם, הוא מציע שתמתין לאביה שם עד שישוב. כשהזמן חולף ושכנתם החטטנית שמעולם לא חיבבה אותה חוזרת ומציציה מדלת ביתה לכיוונה, היא מחליטה לעזוב את הבניין ולשוב לפתח החנות של הר פוקסמן מתוך הנחה שאביה שהותיר אותה שם ישוב לחנות כדי לאספה. הר פוקסמן נמצא בחנות עם לקוח ואנה שנאסר עליה לשהות שם, מכבדת את בקשתו ומתיישבת להמתין מחוץ לחנות. 


   סנונית  (התמונה לקוחה מערך הויקיפדיה העברי של הסנונית)

קול צעדים מוכר מושך את תשומת לבה וכשהיא מרימה את עיניה היא מגלה איש גבוה ורזה להפליא בחליפת שלושה חלקים אוחז בתיק רופא ישן ובמטרייה שחורה וארוכה. כשהוא מבחין באנה הוא מרכין את מבטו אך עוד לפני שיש להם שהות לדבר יוצא מבית המרקחת חייל גרמני צעיר והאיש הגבוה מנהל עמו שיחה קצרה אודות הרוקח. הוא פונה לאנה בגרמנית ומשהיא מבוששת לענות, עובר לפולנית ואז לרוסית וליידיש. בכל שפה הוא שואל שאלה אחרת שלאנה אין תשובה עליה עד שהיא בוכה.

בתגובה, הוא מתבונן אל גגות הבתים עד שמבטו נעצר ופיו מפיק שריקה המושכת לכיוונם ציפור הנוחתת על קצה המדרכה ומתבוננת מעלה לעבר האיש הרזה. כשהוא ממשיך לשרוק לה, היא נעמדת על אצבעו המושטת והוא נושא אותה לכיוון אנה המבחינה בתוויה: כנפיה וראשה צבועים בתכלת זוהרת, פניה והפלומה על צווארה כתומות בהירות וזנבה מפוצל. כשהיא מושיטה יד ללטפה, פורשת הציפור את כנפיה ומתעופפת הרחק. בלי לחשוב היא שואלת את האיש לזהות הציפור והוא, פונה לחנותו של הדוקטור, משיב: סנונית.

כך פוגשת אנה את איש הסנונית. כשהוא יוצא מן החנות היא משיבה לו על כל שאלותיו, כל תשובה בשפה בה נשאלה השאלה ומציינת בסיום שאינה מדברת בשפת הציפורים. הוא צחוק לתשובה ומושיט לה עוגייה. מוסיף כי כדאי שתסתתר. על אף שאנה אינה מכירה אותו, היא מרגישה אליו קרבה משום שהוא מזכיר לה את אביה בשליטתו בשפות המדוברות ובאלו שאינן.

ועל אף גילה הצעיר, היא מקבלת החלטה לעקוב אחרי מי שתכנה מעתה והלאה בשם 'איש הסנונית' ולהצטרף למסעו.


כיבוש פולין בשנת 1939

הספר מתרחש כולו בפולין בזמן מלחמת העולם השנייה. הוא נפתח בקרקוב, אשר הייתה חלק מאזור במרכז פולין שלא סופח לגרמניה ומונה לו ממשל כללי. אזור בו התבצעה השמדת יהודי פולין שהובאו אליו משטחי פולין שסופחו לגרמניה. פרט להרג היהודים, כלאו ורצחו הגרמנים גם את מי שנמנו על האינטליגנציה הפולנית.  אנה ואיש הסנונית נעים ונדים ברגל ברחבי פולין, עוטים על עצמם כסות משתנה בהתאם לסביבה בה הם נמצאים. אף כי אינם מנהלים שיחות רבות, אנה מיטביה להבין את התנהלותו של איש הסנונית שלה ומאמצת את דרכו כדי לשרוד.

הקשר הנרקם בין אנה לאיש הסנונית - אשר אנה והקוראים אינם יודעים את שמו או זהותו האמתית, עוטף את השנים במעין כיפה שקופה המפרידה אותם מן המציאות סביבם וממוראות המלחמה אשר מפעם לפעם חודרים לתוך עולמה של אנה הילדה בדמות העוני והחוסרים הרבים שחווים תושבי פולין אותם הם פוגשים במסעם. ככל שהיא מתבגרת והמלחמה ממשיכה לתת את אותותיה על פולין ותושביה, הם נתקלים בדרך גם במראות קשים יותר של חיילי צבא הרוגים ואזרחים בני אומות ודתות שונות שנרצחו אלו בידי אלו ובידי הכובשים.

אנה לומדת על העולם ועל המלחמה מאיש הסנונית, אשר חולק אתה במילים ובמעשים את הדרך הנכונה לקרוא את המציאות ולהתמודד אתה. אף כי מעולם לא נאמר לה על ידו מה מעמדה בעיניו, היא מבינה ככל שהזמן עובר שהבחירה שלו לשוטט אתה בדרכים מעידה על חשיבותה בעיניו יותר ממילים.

  ורשה, 1939, ילד פולני שב להריסות ביתו

אחרי שסיימתי לקרוא את הספר הנוכחי המלווה את הגיבורה שלו בת ה-7 בימי מלחמות העולם השנייה בפולין, תהיתי האם הוא מתאים לקטגוריית ספרי הנוער לה הוא משויך. שיטוט בגוגל לימד אותי שכמוני גם קוראים אחרים התקשו לקבוע מי קהל היעד של הספר. כשמחבר הספר נשאל על כך הוא ציין שכל קורא בכל גיל יוכל לקרוא אותו באופן המתאים לעולמו ולכן הוא מאמין שבני עשרה ומבוגרים ימצאו את הדרך שלהם להתחבר לספר.

אני מוצאת כי חלקים מסוימים בספר אינם מתאימים לילדים ובני נוער צעירים,  על אף כי גיל הגיבורה צעיר או משיק לגילם. למרות שמחבר הספר מקפיד שלא לעסוק בתיאורים פלסטיים של סיטואציות שונות במהלכו, נדמה שיכולתו לאחוז בלבם של הקוראים במהלך הקריאה כך שהם מרגישים כאילו הם פוסעים על קצה צוק ברגל לא יציבה, הופכת את הקריאה בספר מתאימה למבוגרים ולבוגרים יותר בקרב בני הנוער.


  גבריאל סביט (התמונה לקוחה מחשבון הטוויטר של המחבר)

מחבר הספר, גבריאל סביט, הוא בעל תואר ראשון בתאטרון מאוניברסיטת מישיגן בה גדל, שחקן וזמר שזהו ספר הביכורים שלו. על אף כי מדובר בספרו הראשון, מדובר בספר נפלא וכתוב היטב הלוכד את הקורא במילותיו ולא מניח לו גם אחרי שסיים את הקריאה בו. סביט מצליח לברוא עולם המתקיים הן בגבולות המציאות והן בממד נפרד המקנה לנו את ייחודו ומותיר את הקרוא שבוי מרצון.

בשום נקודה בספר לא מצוין מהו מוצאם של אנה או איש הסננונית ואף כי הם פוגשים בני דתות ולאומים שונים במסעם אנו נותרים בעלטה בנוגע למוצאם. הבחירה של סביט, יהודי במוצאו, לדון במוראות מלחמת העולם השנייה בפולין בלי להתמקד בזהותם האתנית של גיבוריו מעניקה לספר את היכולת לדבר לכל אדם באשר הוא ולעביר את מהותה של מלחמה זו, ומלחמות בכלל,


ספר ביכורים כתוב היטב המתרחש בפולין במהלך מלחמת העולם השנייה, כפי שהיא נתפסת בעיניה של ילדה אשר בתחילת המלחמה מלאו לה 7. אחד מן המקרים הנדירים בהם הסופרלטיבים על כריכת הספר מדויקים ומשקפים את איכויותיו. ספר שידבר לתלמידי תיכון ומבוגרים. המלצה חמה במיוחד.


אנה ואיש הסנונית      מאת: גבריאל סביט      מאנגלית: דנה פלג      הוצאת דני ספרים      2017      212 עמ' - כולל תודות      עיצוב עטיפה מהדורה עברית: יפעת אדרעי

יום שני, 27 בפברואר 2017

יוצאת מדעתי / שרון מ' דרייפר



אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה ספר גרם לי להרגיש כל כך הרבה.


כשאני נהנית מספר אני נוהגת לציין בסוף הסקירות שלי את זהותם של העוסקים במלאכת הוצאתו לאור. במקרה הנוכחי אני מרגישה צורך לפתוח את הסקירה בציון שמותיהם: דב איכנולד, מנכ"ל ההוצאה ששימש גם כעורך האחראי ונתן את האוקיי להתחיל במלאכה. המתרגמת אסנת הדר, אשר הצליחה להפוך את חווית הקריאה בספר לטבעית וקולחת, כאילו נכתב על ידי נערה ישראלית בת ימינו. ולראשונה בסקירות שלי עורכת התרגום, ענבל מלכה, תפקיד שלא זוכה תמיד לכבוד הראוי לו אך הרבה פעמים עושה את ההבדל בין תרגום טוב לתרגום מעולה. כולם חברו יחד כדי להעניק לקוראים ישראלים (בני כל הגילאים) חוויה ספרותית מרגשת וייחודית.




בעידן בו גדלתי, הרבה לפני הטלוויזיה הרב ערוצית, כשמכשירי הווידאו היו נדירים ויקרים, אחת מהדרכים בה תווכה המציאות לילדים הייתה ספרים. הייתה להם היכולת להרחיב את האופקים על ידי חשיפת הקוראים הצעירים למחוזות גאוגרפיים רחוקים, תרבויות שונות, תקופות היסטוריות ואירועים שונים. מעבר לידע, ספרים שימשו גם ככלי בתהליך החברות, כשהעניקו לילדים מודל הזדהות ששיקף להם את הפחדים, החששות, התקוות וחוסר האונים שלהם בבואם ללמוד את המציאות סביבם והיו חלק מתהליך ההתבגרות כבר מהשלב בו ילד לומד להפריד בין האני לעולם. בספר הנוכחי, המחברת מתווכת לקוראיה את העולם של נערה בת 11 שאף הקרובים לה ביותר לא יורדים לעומקו.




מלודי בת ה-11 זוכרת הכל, טוב כמעט הכל, היא לא בטוחה כמה מן הזיכרונות המוקדמים ביותר שלה אכן ממשיים וכמה הם תולדה של סרטים ביתיים שצילם אביה וצפתה בהם שוב ושוב. לא מעט פעמים היא רוצה לספר להוריה שהיא זוכרת סיטואציות שונות אבל היא לא יכולה. מלודי לא מדברת. היא מעולם לא דיברה, היא מצליחה להשמיע קולות פשוטים, להגות מספר הברות ולהביע את דעתה על העולם בעזרת פניה. לאורך השנים למדה השתמש במילים בודדות הכתובות על לוח כדי לתקשר עם העולם. 

מלודי נולדה עם שיתוק מוחין שפגע בגוף שלה, אך הנפש והמוח שלה שלמים. חוץ מהוריה שמצליחים להבין אותה גם בלי מילים, במיוחד אמה, רוב האנשים שפגשו אותה במהלך חייה יצאו מנקודת הנחה שהעובדה שאינה יכולה לשלוט בגופה משמעה שהיא מוגבלת גם בשכלה. את השנים הראשונות לחייה העבירה מלודי בניסיון לרכוש שליטה בסיסית בהזזת גופה וכפות ידיה וצבירת ידע בכל דרך אפשרית. זה התחיל מצפיה בסדרות הילדים בטלוויזיה ובהאזנה לרדיו והמשיך בזפזופ בין הערוצים כדי לתפוס את התכניות האהובות עליה, לא מעט מן התהליכים שעברה וקידמו אותה היא זוקפת לזכות השכנה שלה, מיס וי, אשר שימשה כשמרטפית בזמן שהוריה היו טרודים בעבדותם. מיס וי מעולם לא ויתרה למלודי וציפתה ממנה לעשות את המקסימום שהיא יכולה בכל היבט בחייה. ומלודי, בעיקר בלית ברירה, עשתה זאת.

היא מתגוררת בבית עם אמה ואביה העובדים במשרה מלאה, ואחותה הקטנה. למרות שרופא אבחן כי היא סובלת מפיגור ולעולם לא תצליח להבין את העולם מעבר לתחושות בסיסיות, אמה שלה התעקשה כי הוא טועה ושלחה אותה ללמוד בבית ספר רגיל בכיתת חינוך מיוחד. מלודי יודעת שהיא התלמידה החכמה ביותר בכיתה אבל היא גם הכי מוגבלת ביכולת התקשורת שלה. לכן היא נאלצת לבלות את הזמן במסגרת בית הספר עם מורות וסייעות שלא תמיד מצליחות לראות מעבר לחזות החיצונית שלה.

בשנת הלימודים החמישית בבית הספר דברים משתנים, מלודי מקבלת סייעת אישית וכיתת החינוך המיוחד שלה מתחילה להשתלב בחלק מן השיעורים בכיתות הרגילות, מלודי חשה צורך לבטא את עצמה יותר מתמיד ומוצאת דרך לעשות זאת.




מחברת הספר מעניקה הצצה לעולמם של מי שרבים פוסחים מעליהם בחיי היום יום, אנשים שלכודים במגבלות גופם למרות שנפשם משוחררת. הגיבורה שלה מתחילה את תהליך ההתבגרות שלה כמו ילדים רבים בגילה, היא בוחנת את הסביבה שלה, את הוריה ואת מצבה, בכלים החדשים שהיא רוכשת כל הזמן, אבל בנוסף לתהליך השכיח בגילאים הללו היא עושה זאת כשהיא סובלת ממגבלות פיזיות שאינה יכולה להסיר. כמו רבים מבני גילה היא מתבוננת על העתיד ומתחילה לבחון את האפשרויות הצפויות לה כשהיא מבינה לעומק את הצרכים הייחודיים שלה ואת המענה שתצטרך לחפש להם כל חייה.




תיאור עלילת הספר לא מצליח לתרגם למילים את החוויה הרגשית שמעניקה מחברת הספר למי שקוראים אותו. דרייפר מצליחה להוליך את הקוראים שלה בנבכי נפשה של מלודי בת ה-11 בדרך שמחברת אותם בצורה ישירה ללב שלה וגורמת להם לחוות יחד אתה את ההיבטים הרגשיים שמלווים את השינויים הרבים שהיא חווה במהלך לימודיה בכיתה ה'. האופן בו היא עושה את זה הופך את היצירה הספרותית שלה לכזו המתאימה לבני כל הגילאים. היא מזקקת את התחושות של מלודי עד שהן הופכות לאוניברסליות, כשהן מבטאות משהו מן העולם הפנימי של כל בני האדם בכל הגילאים. הקורא יכול להזדהות עם הכמיהה והחששות שלה, עם הכאב והשמחה שלה, עם הדאגות והתקוות שמשותפות לבני אדם באשר הם. ועל אף כי מדובר בנערה צעירה דרייפר מהדהדת למבוגרים שבקוראיה את העובדה שאנו משחזרים את חוויות הילדות שלנו כל חיינו על מנת למצוא דרך שתסייע לנו להתמודד אתם.


שרון דרייפר, ינואר 2015 (התמונה לקוחה מערך הויקיפדיה האנגלי שלה)

שרון דרייפר, ילידת אוהיו שבארצות הברית, הייתה מורה לאנגלית ואף נבחרה למורת השנה בשנת 1997, לפני שהפכה לספרת ילדים במשרה מלאה.  לא מעט מספריה עוסקים בחוויה האפרו-אמריקאית. היא אם לשנים, בת - הלוקה בשיתוק מוחין כמו גיבורת הספר הנוכחי, ובן בשם מקס. במהלך השנים זכתה בפרסים רבים בעבודתה כמורה וכסופרת וכפעילה בתחומים הללו.


כשאני קוראת ספר טוב במיוחד, קשה לי למצוא את המילים הנכונות כדי להעביר את חווית הקריאה בו. הספר הנוכחי שמיועד לבני נוער מתאים לבני אדם בכל הגילאים וכתוב ברגישות נדירה שתעניק לכל מי שיבחר לקרוא בו חוויה ייחודית. 


יוצאת מדעתי      מאת: שרון מ' דרייפר      מאנגלית: אסנת הדר      הוצאת ידיעות ספרים      2017      277 עמ'

יום רביעי, 11 בינואר 2017

סופגנית/ ג'ולי מרפי



קולבר סיטי, טקסס, עיר דרומית קטנה וישנונית שלא מוכרת לאיש כמעט פרט לתושביה. שני אירועים מרכזיים תופסים את תשומת לבם של תושביה: תחרות היופי: נערת בלו בונט - לא מעט זוכות מן העיר הצליחו להעפיל לשלבים גבוהים יותר בהצלחה רבה, ומשחקי הפוטובול אשר מולידים גיבורים מקומיים הזוכים לשחק גם בקבוצות גדולות והאפשרות שגיבור מקומי יהפוך לגיבור לאומי ממלאת את לבם התרגשות.




במרכז הספר ניצבת בתה של נערת בלו בונט אשר ילדה אותה מיד לאחר התחרות ולא המשיכה בקריירת היופי שחזו לה, במקום זאת היא עובדת כאחות בבית אבות ומנהלת ביד רמה שנים רבות את ניהול התחרות בעיירה, תפקיד שמקנה לה מקום של כבוד בקרב נערות ונשות העיר. אביה נעלם לפני לידתה והיא גדלה בבית סבה וסבתה ביחד עם דודתה לוסי אשר לקחה חלק גדול בגידולה. מותה של לוסי השפיע עליה קשות אבל רק כשאמה מחליטה לפנות את החדר, כשנה לאחר המוות, היא מתעמתת אתה על כך.

קוראים לה וילודין אבל אמה קוראת לה סופגנית משום שתמיד הייתה עגלגלה. וילודין לא אוהבת במיוחד את הכינוי סופגנית אבל כל עוד הוא נותר בין כותלי הבית היא משלימה אתו. אמה כנערת יופי לשעבר שכל תשומת לבה מרוכזת בתחרות היופי השנתית בעיר תמיד רצתה שבתה תהיה רזה יותר אבל אחרי שנים של ניסיונות דיאטה כושלים ומריבות בלתי פוסקות היא מוותר על המאבק המתמיד ורק מזכירה לה מדי פעם להשגיח  על מה שנכנס לפיה. כשדודתה לוסי הייתה בחיים היא נהגה להתווכח עם אמה על מודל היופי שהיא מציבה לה, לוסי שהפסיקה להקפיד על משקלה הגיעה לממדים גדולים במיוחד שהובילו למותה והאמינה שהלחץ על וילודין לא יועיל לה.

דודתה לוסי נמנתה על המעריצות השרופות של דולי פרטון גם בבגרותה ויחד עם חברתה הטובה ביותר נהגה לנסוע להופעות ולמפגשי מעריצים, החברות שלה עם המעריצה השרופה הנוספת בעיר קולבר סיטי הובילה לחברות בין וילודין לבתה אלן. השתיים היו בלתי נפרדות כל חייהן ובילו את כל הזמן הפנוי יחד. גם כשאלן החלה לצאת עם טים וילודין נשארה האוזן הקשבת שלה.

אחר הצהריים עובדות וילודין ואלן בחנויות בעיר, וילודין במסעדת מזון מהיר ואלן בחנות בגדים אפנתית במיוחד, המפגש עם עמיתיהם לעבודה מתחיל להרחיק אותן זו מזו כשוילודין המחוזרת על ידי בו, תלמיד מתיכון אחר בעיר, מתקשה לספר לאלן על הקשר ביניהם משום שאינה מאמינה שהוא מעוניין בה בגלל שהיא שמנה. אלן המתקרבת לנערות האפנתיות העובדות בחנות ומתקשות להבין את החיבור בין אלן היפהפייה האפנתית לוילודין, מבלה זמן הולך וגדל בחברתן בבילויים שוילודין לא מעוניינת לקחת בהם חלק...

בשלב הזה העניינים מתגלגלים במהירות למחוזות לא צפויים ווילודין מתקשה לעצור את האירועים השונים המתפתחים ללא שליטתה.


אי אפשר להבחין בזה כשמסתכלים על תמונת הכריכה, אך קווי המתאר של הדמות המופיעה על גבה מובלטים וניתן לחוש בתוואי גופה של הגיבורה כשעוברים על הכריכה. בחירה עיצובית לא שכיחה ששלחה אותי לתור אחר כריכת הספר בשפת המקור ולגלות שההוצאה בחרה לעשות בו שימוש ובמקרה הנוכחי, הכריכה המקורית בהחלט מתאימה גם לקהל הישראלי ומשקפת משהו ממהותו של הספר באופן המתיישב עם דרכו




לכאורה, מדובר בעוד ספר נעורים שייחודו בעובדה שבמרכזו ניצבת נערה שמנה בעידן בו מודל היופי המקובל שדוף, אך לצד העיסוק בדרמות הנעורים השכיחות: חברות, אהבה, משברי הגיל ועוד, יש משהו מיוחד בדרך בה כותבת ג'ולי מרפי שהופך את הספר לממתק ייחודי שלכל אורכו מותיר טעם טוב אצל הקורא. מרפי פורשת את עולמה של נערה שמנה בעידן רזה, נערה מתבגרת שמתמודדת כל חייה עם רצונה של אמה שתתאים עצמה למודל היופי המקובל שהיא חלק ממנו, ולמרות שהיא מתעקשת שלא להיכנע לו היא מפנימה את הערכים המקובלים כשהיא בוחנת את האפשרות שלה לנהל זוגיות עם בני זוג פוטנציאלים שונים.

הבחירות שעושה גיבורת ספרה של מרפי בספר אינן שכיחות במציאות, אך לצדן פורשת המחברת גם את הספקות והלבטים המלווים אותן ומלווים את רוב בני האדם כשהם נוקטים צעדים שונים בחייהם, בעיקר צעדים שאינם תואמים את אופי חייהם ואת הנורמות המקובלות.

על רקע סיפורה של וילודין מציגה מרפי את החיים בעיירה קטנה שההליכה בתלם היא רכיב מרכזי של החיים בה. עולמן של נערות בלו בונט בהווה ובעבר נפרש דרך עיניה של מי שמתבוננת בהן מרחוק כשבקוטב השני ניצבות מעריצות דולי פרטון המייצגות ערכים אחרים שאינם בהכרח נפוצים בעיר. חובבי דולי פרטון ייהנו מן השירים הרבים הפרוסים לאורך הספר ומן המחוות הרבות שיש לעשייה שלה.


ג'ולי מרפי (התמונה לקוחה מחשבון הטוויטר של הסופרת)

סופגנית הוא ספרה השני של ג'ולי מרפי והראשון שתורגם לעברית. זהו החלק הראשון בסדרת הספרים העוסקת בוילודין, לאחרונה פורסם כי החלק השני בסדרת הספרים עתיד לצאת בשנה הבאה.


אני לא יודעת איך הספר הזה חמק מתחת לרדאר ולא זוכה לתהודה גדולה יותר, הוא כתוב היטב ותענוג לקרוא אותו אך מעבר לכך, הוא שם זרקור על נקודה שאולי מדברים עליה אבל תמיד מנקודת מבט טרגית או המתבוננת מהצד: החיים כנערה שמנה. בספר הנוכחי הדברים נראים מעט אחרת. המלצת קריאה חמה לנערות ונערים וגם למבוגרים שנהנים לקרוא ספרים כתובים היטב העוסקים בדילמות שאולי מתחילות בגיל ההתבגרות אבל לעולם באמת לא מסתיימות.


להתרשמות בלתי אמצעית ניתן לקרוא את הפרק הראשון של הספר בקישור.


סופגנית      מאת: ג'ולי מרפי     מאנגלית: נעה שביט      הוצאת כתר      2016      348 עמ' - כולל תודות

יום רביעי, 14 בדצמבר 2016

חתולה לבנה / הולי בלק



קל להסביר רגעים לא נוחים, קל להניח עליהם את האצבע ולהבהיר מדוע אינם מתיישבים עם הזרימה הטבעית. בספרות, פשוט יותר להניח את האצבע על החלקים הקטנים שחורקים במהלך הקריאה ולהבהיר מדוע פגמו בה. כשספר גורם לך הנאה, כשאתה מוצא את עצמך נשאב לתוכו, אתה מתקשה לפעמים לשים את האצבע על הסיבה המדויקת. כמו הניסיון להסביר מדוע שיר מסוים מתנגן לך על הלשון שוב ושוב, כשאינך מסוגל להפריד בין המילים, ללחן ולביצוע. כשהחיבור שלך אליו התרחש בלי שהייתה לך שהות להבין מדוע.

חתולה לבנה, הראשון בטרילוגיית 'מפעילי הקללות', נמצא בדיוק בקטגוריית הספרים ששואבים אותך פנימה עד לסיום הקריאה בהם. 


קאסל שארפ בן ה-17 חי בעולם דומה לשלנו פרט להבדל אחד, אחוז מסוים מבני האנוש החיים בו מסוגל להפעיל בני אדם אחרים באמצעות מגע. אנשים כאלו נקראים 'מפעילים' ונבדלים אלו מאלו בדרכים השונות בהן הם פועלים עליהם. חלקם, יכולים לסייע להם להגדיל את מזלם הטוב או להעלימו, אחרים משפיעים על רגשותיהם, גופם או על הזיכרונות שלהם. נדירים ביותר אלו הפועלים על גופם ויכולים לגרום לו לשנות את צורתו לצורת חיים אחרת או לדומם כלשהו או אלו הגורמים למוות. כל הפעלה גובה מחיר ישיר מן המפעיל.

בשל הפחד מן המפעילים נדרשים כל בני האדם ללכת כשידיהם עטויות כפפות, על מנת שלא יגיעו למצב בו יוכלו להפעיל אנשים אחרים ללא רצונם. החוקים במדינה אינם מתירים שימוש בכוח הייחודי שיש למפעילים אלא אם הוא משרת את השלטון, אשר עושה שימוש במיוחד בבעלי הכוחות הנדירים. אך פרט לשלטון, קבוצה נוספת עושה שימוש במפעילים, משפחות פשע אשר התפתחו לאורך השנים סביב מפעילים. מלבד אמצעי הזהירות הנהוגים, רבים נוהגים להשתמש בקמעות ייחודיים המגנים לעונדים אותם הגנה מפני סוג הפעלה מסוים, אך מרגע שנעשה בהם שימוש הם נסדקים ויש להחליפם.

קאסל הוא הבן הצעיר במשפחת שארפ, אשר פרט לו כל חבריה נחנו ביכולת הפעלה. שני אחיו הבוגרים הם מפעילים, פיליפ  הוא מפעיל גוף, ובארון הוא מפעיל מזל.  אביו שהלך לעולמו היה מפעיל , וסבו הנו מפעיל מוות. אבל מי שהשפיעה עליו יותר מכולם היא אמו, מפעילת רגשות היושבת בכלא משום שעשתה שימוש לרעה ביכולותיה. היא לימדה אותו שהעיקרון החשוב ביותר בכל הפעלה הוא הרמייה, ובשביל לרמות אנשים לא חייבים להיות מפעיל. את החלק הזה קאסל מיישם היטב בחיי היום יום שלו.

סבו של קאסל ואחיו הגדול פיליפ, קשורים לאחת ממשפחות הפשע הגדולות באזור מגוריהם. קאסל עצמו היה מאוהב בבתו של ראש המשפחה אבל מותה בטרם עת, לאחר שרצח אותה ללא ידיעתו כשהלך בשנתו, הרחיק אותו ממנה ומחייו כפי שהכיר אותם. המעבר ללימודים בבית ספר פרטי היה ניסיון של בני משפחתו להבטיח לו עתיד ולהרחיק אותו מזירת הפשע אותה הקפידו כל בני המשפחה להעלים ולא לספר לאיש מבחוץ.

תלמידיו של הבית ספר הפרטי בו לומד קאסל באים מבתים עשירים מאוד, כדי לממן את עצמו ייסד מערך הימורים שאת היחסים שבו הוא קובע בעצמו ובדרך כלל הבית מרוויח. אחרי שהוא מתעורר באמצע הלילה תלוי מגג בניין המעונות ומגלה ששוב הלך בשנתו מציאות חייו מתערערת באחת ומשתנה. זהו הרגע בו נפתחת עלילת הספר הנוכחי, כשקאסל מתעורר משנתו ומוצא עצמו עומד על גג הפנימייה. הוא צורח בכל כוחו לעזרה וכל תלמידי הפנימייה וצוות בית הספר יוצאים מחדריהם. כשהוא מורד מן הגג ברור לכולם שיאלץ לקחת הפסקה כדי שבית הספר יישקל אם יוכל לחזור ללמוד בו בשל מצבו. לקאסל יש תכנית כדי להבטיח את חזרתו אבל הדרך להגשמתה מעמתת אותו אם צדדים נוספים בחיי משפחתו שמעולם לא הכיר.


מחברת הספר, הולי בלאק, יוצרת עולם פנטסיה קסום שקל להתחבר אליו משום שהוא מקביל לזה שאנו מכירים מחיי היום יום שלנו כמעט בכל היבט אפשרי. ההיבט הפנטסטי שהיא שוזרת בו מעניק לו נופך מסתורי המושך את הקורא לשקוע עמוק לתוכו ולנסות להתיר במעט את התעלומות השונות המרכיבות אותו. יחד עם גיבור הספר אנחנו חושפים רבדים נוספים המסתתרים לצד הקיום המוכר לו כמי שחייו זהים לאלו של מי שמתקיימים בעולמנו שלנו. הוא שאינו מפעיל, אינו חשוף לרזי עולמם של המפעילים וניזון כיתר בני האדם על כדור הארץ שלו משמועות אודות אופן הפעילות שלהם. הניסיון שלו להבין לעומק את עולמם של בני משפחתו ואת חייהם של מפעילים בכלל מאפשר גם לנו כקוראים להתיר את הסבך של עולמו וללמוד אותו.

לצד ייחודו של העולם הפנטסטי מניעים את סיפור העלילה הנוכחי גם הציר הרומנטי בחייו של קאסל ואהבתו הלא ממומשת לנערה שהרג בשנתו לצד הזוגיות שלו עם תלמידת בית הספר הפרטי, אודרי, ותהליך התבגרותו המואץ כשהוא מתחוור לצדדים שלא הכיר בחייהם של בני משפחתו.

שתי הערות:

עטיפות הספר בשפה האנגלית נאמנות לרוח הספר, בין אם הן בוחרות למקם על כריכתו דמות של חתולה לבנה או בין אם הן מתכתבות אלו עם אלו לאורך כל חלקי סדרת הספרים. עטיפת הספר המתורגם לעברית מתכתבת עם גרסה אחרת של עטיפת הספר, אשר אינה נאמנה לתיאורו של קאסל. לאורך הספר כולו נדון גוון העור הכהה  יחסית של הגיבור. 

מעצב העטיפה של הספר בעברית בחר להתכתב עם כריכה אחרת של הספר, אך כזו בה הגיבור לבן ודמותו אינה תואמת לתיאורים הייחודיים של הדמות הנדונים בספר שוב ושוב.


אף כי תרגום הספר קולח ומדויק פה ושם הניסיון להישאר נאמן לשפת המקור מתרגם מטבעות לשון אמריקאים תרגום מילולי שאין לו בהכרח משמעות ייחודית בעברית וניתן היה למצוא לו תחליפים לא מילוליים המבטאים את הרעיון בעזרת מטבעות לשון ישראלים.


מדובר בספר ראשון בטרילוגיית פנטסיה מסקרנת אשר אני משתוקקת לקרוא את המשכיו. ממתק של ממשף המבטיח הנאה שלמה בשעות הפנאי. המלצה חמה במיוחד לחובבי ספרות פנטסיה וספרי נוער.


חתולה לבנה      מאת: הולי בלק      מאנגלית: ענבל שגב נקדימון      הוצאת גרף צעיר      2016      260 עמ'

הזמן השבור - אל העיר האפלה / אריאלה בנקיר



הספר הנוכחי הוא השני במה שעתידה להיות סדרת ספרים על מסע בזמן. במרכז הסדרה ניצבת מיכאלה (מיקי) גונן בת ה-15 אשר יוצאת למסע בזמן בעקבות אביה שהותיר לה רמזים למקום המצאו בעזרת ספרים שהותיר בתקופות זמן שונות. 

בספר הראשון בסדרה, במאה ה-14 בממלכת ארבוריאה, אליה התגלגלה בלא שליטה, פגשה מיקי את בן זוגה פייטרו שבחר להתלוות אליה לאורך מסעותיה בזמן. את המסע בזמן היא עורכת יחד עם יעל, תלמידה בבית הספר בו למדה בירושלים במאה ה-21, ושהתה לצידה בעת שדפדפה במקרה בספר שהותיר לה אביה בספריית בית הספר והיה שער לתחילתו של המסע בזמן. 

בתקופה בה שהתה בארבוריאה רכשה מיקי ביטחון ביכולת שלה לשרוד בעצמה במציאות משתנה ולמדה מעט על מהות המסע בזמן שתכנן עבורה אביה כדי להגן עליה מפני מי שמימנו את יצירת הפורטלים המאפשרים את המסע הזה ורודפים אחרי כל מי שיודע אודות היכולת שלהם. 

מאיטליה במאה ה-14 מתגלגלים מיקי וחבריה אל שיקגו של סוף המאה ה-19, כשהפעם הם יודעים שעליהם לאתר את הספר הבא שהותיר להם אביה של מיקי בעזרת רמזים שהצפין וכשיימצאו אותו עליהם להשתמש לרקוח נוזל בעל הרכב כימי מדוייק שיפעיל את הספר וייפתח את הפורטל שוביל אותם לתקופת הזמן ובאה ולרמז שימתין להם.


בית האל בראשית המאה ה-20 


השנה: 1896

המקום: בית האל. שיקגו, ארצות הברית.

מיקי, יעל ופייטרו שוהים בבית האל - בית יתומים שהקימה ג'יין אדמס, ונועד לתת מחסה למי שנותרו ללא בני משפחה שידאגו להם, ולהעניק לילדים באיזור בו הוא שוכן ארוחה חמה לצד כלים שיעשירו את עולמם ויאפשרו להם לחשוב על עתיד שלא כולל עבודה במפעלים אשר בעותה עת העסיקו ילדים החל מגילאים צעירים מאוד.

השלושה משתלבים בטבעיות במקום כשמיקי ויעל מציגות עצמן כמהגרת יהודיות מפולין שנותרו ללא בני משפחה ופייטרו מוצג כמהגר מאיטליה. אמריקה של סוף המאה ה-19 הייתה מקום אליו הגיעו מהגרים רבים מכל רחבי אירופה. נוכחותם של השלושה אינה יוצאת דופן ולכן סיפרו הכיסוי שלהם מתקבל בטבעיות. מיקי ויעל משובצות מיד למגורים בבית ולסיוע במטבח ובטיפול בילדים הרבים הפוקדים את המקום. פייטרו אשר בקיא היטב ברזי הטיפול בסוסים נשלח לעבוד כסייס ולהתגורר במגורי העובדים.

מיקי ויעל זוכות לתרומת בגדים מאמלי, בת עשירים המתנדבת במקום ומייעצת להם גם ברזי ההתנהלות בחברה הגבוהה באמריקה של אותם הימים, כשהיא יוצאת מנקודת הנחה שבמקום ממנו מגיעות הבנות התנהל תחת חוקים חברתיים אחרים. יחד איתם, הקוראים לומדים אודות אמריקה באותן השנים והשינויים הרבים והמהירים שהתחוללו בה בתחומי החיים השונים.

לצד הצורך של השלושה להשתלב בתקופת זמן שאינם מכירים את חוקיה, הם עסוקים כל הזמן בחיפוש אחר הספר הבא שיוביל אותם לתקופת זמן נוספת ובמרדף אחר הרכיבים הכימיים השונים הנדרשים להכנת הנוזל שיפעיל אותו. את הרמז למיקמו של הספר הבא הם מגלים כאשר האותויות בספר שהוביל אותם לשיקגו נעלמות ומן הספר נושר פתק ובו מכתב מאביה ומאחורי כתב חידה מסתורי בעל שורה אחת שאמור להוביל אותם למקום בו נמצא הספר המכיל את הפורטל ליעד הבא.

לצד הצורך הבלתי פוסק שלהם ללמוד את החוקים של תקופת הזמן החדשה בה הם שוהים, הם עסוקים בחיפוש אחר הפתרון לכתב החידה, כשימצאו אותו ידעו היכן טמון הספר שהם מחפשים וכל שיוותר להם הוא ליצור את הנוזל שיחזיר לתוכו את האותיות וייפתח את פורטל הזמן....


 
ג'יין אדמס בצעירותה 


אריאלה בנקיר, מחברת הספר, עושה שימוש מושכל בעובדות ידועות אודות תקופות היסטוריות שונות, כדי להעשיר את ידיעותיהם של קוראיה אודות אירועים קטנים שייתכן ורבים אינם מודעים להתרחשותם, אך יש להם ערך מוסף רב. היא מקפידה לברוא עולם אשר יהיה נאמן ככל האפשר לתקופת הזמן בה הוא מתרחש וכך מאפשרת לקוראים לחוות את החיים בשיקגו על סיפה של המאה ה -20. מעבר להקפדה על דיוק היסטורי ככל שאפשר, היא מצליחה להפוך את הידע הרב שיש לה ליצירה בעלת ערך ספרותי העומד בפני עצמו.

בספר הנוכחי בנקיר מעניקה מקום לג'יין אדמס, אישה שפרצה דרך לנשים ואנשים רבים באמריקה בתפר בין המאה ה-19 למאה ה-20. ג'יין אדמס פעלה למען זכויות נשים וילדים והייתה האמריקאית הראשונה שזכתה בפרס נובל לשלום. היא הקימה את בית האל, אשר שימש כמקום בילוי חברתי לתושבי האיזור ונועד להעניק לילדים בסביבה ארוחה חמה וכלים נוספים פרט שיעניקו להם את האפשרות לחלום על עתיד שלא יהיה קשור ישירות לעבודה במפעלים השונים אליהם הוסללו ילדי המקום כבר בגיל צעיר מאוד. בית האל שימש מודל לבתים נוספים שהקומו באותה התקופה ולאחריה.

פרט לעבודתה במקום, הייתה אדמס פעילה למען זכויות הצבעה לנשים, ונחשבת למייסדת תחום העבודה הסוציאלית הקהילתית. חשיבות עשייתה למען הקהילה באותה תקופה מתחוורת בספר הנוכחי ביתר שאת, כשנפרשים תנאי החיים ילדים ונערים בני גילם של מיקי וחבריה, המתגוררים באיזור בית האל. הפער בין מקומם של ילדים ונערים כפי שאנו מכירים במאה ה-21, למעמדם באותה התקופה עצום, כמו מיקי אנו לומדים על השינויים הרבים שהיו צריכים להתחולל כדי ליצור תקופת ילדות ונעורים המובחנת מן החיים הבוגרים ותחומה בגבולות ברורים.


לצד ההיכרות המעמיקה עם התקופה ההיסטורית הנדונה בספר, אנו מלווים את מיקי במסע ההתבגרות שלה. במסע במאה ה-19 בארצות הברית, היא לומדת לעומק על טיבם של בני אדם במצבי קיצון. חבריה ומכרים שונים שהיא נתקלת בהם, מלמדים אותה שיעורים אודות אילוציי החיים והשפעתם על העקורנות והאידיאלים של בני האדם. היא לומדת להכיר את חבריה למסע ואת הטבע האנושי, אשר במעבר מסביבת החיים המוגנת יחסית שהייתה לה במאה ה-21 לסביבה בה קיים מאבק השרדות, מתגלה בכל היבטיו האפשריים.

מקומו של סיפור האהבה שלה ושל פייטרו לא נפקד גם מן הספר הנוכחי והוא אחד מן הקווים המניעים את עלילת הספר הנוכחי, לצד שלב נוסף בהבנת טיבו של המסע בזמן והדרך חזרה הביתה ולאביה.


אף כי הספר הנוכחי יצא לאור בהוצאה עצמית של המחברת הוא אינו נופל מן הספר הקודם בסדרה שיצא לאור תחת הוצאת ידיעות ספרים. הספר ערוך לעילא ועילא, הגהתו מוקפדת והעלילה מהודקת. השילוב בין מחברת הספר לעורכת, עפרה גלברט-אבני, הוציא תחת ידיהן ספר איכותי מכל בחינה הראוי למקום על מדף ספרי הנוער וחובבי הפנטסיה והסיפור ההיסטורי. לעניות דעתי, אריאלה בנקיר היא סופרת בעלת כישרון כתיבה נפלא שעושה שימוש בהשכלתה הרחבה כדי להעניק לקוראיה 2 חוויות בכרטיס אחד: ספרות טובה והרחבת ידיעותיהם.


מדובר בספר פנטסיה כתוב היטב המתאים לבני נוער ולחובבי ספרות היסטורית בכל גיל. הספר המבוסס על אירועים היסטוריים, כתוב בצורה מרתקת ומעשיר את ידיעות הקוראים בדרך הנפלאה ביותר האפשרית. המלצת קריאה חמה.




לצד ההמלצה החמה שלנו על הספר הנוכחי ועל הסדרה, מי שייבחרו לרכוש את הספר בשבועיים הקרובים יוכלו להכנס להגרלה שתערוך מחברת הספר בעוד שבועיים בדיוק. יש לעקוב אחר ההוראות בעמוד ההגרלה באתר הספר. בין הזוכים יוגרלו יום כיף לזוכה ולשלושה מחבריו (קולנוע+שתיה ופופקרן, פארק שעשועים ו 350 ש"ח למימוש בחנויות מסויימות) - בין מי שיירכשו את הספר בחנויות הספרים, וזוג כרטיסי טיסה לאיטליה כולל לילה במלון וביקור בפארק שעשועים - בין מי שיירכשו את הספר דרך האתר בלבד.


להתרשמות בלתי אמצעית, שני הפרקים הראשונים של הספר זמינים לקריאה באתר הפנקס.


הזמן השבור - אל העיר האפלה      מאת: אריאלה בנקיר     בנקיר הוצאה לאור      2016      361 עמ' - כולל אחרית דבר היסטורית

יום שבת, 12 בנובמבר 2016

הזמן השבור / אריאלה בנקיר




מיקי גונן בת החמש עשרה התייתמה מאמה כשהייתה בת שנתיים. בגיל חמש עשרה נהרג אביה בתאונה והיא עברה לחזקתה של דודתה רחל. מכיוון שלא יכלה להישאר לגור בבית ילדותה, הוא נמכר ותמורתו נשמרת לה. בשל עבודת דודתה הן נאלצות לעבור ללונדון, מיקי מסרבת להצטרף לרחל ומעלה את האפשרות שתלמד בפנימיה יוקרתית ליד ירושלים. עם הזמן משתכנעת דודתה, אך משמיקי מתחילה ללמוד בפנימיה היא מגלה שהחיים במקום שונים מכפי שתיארה לעצמה.

החברה הסגורה אליה נקלעת מיקי אינה מקבלת אותה, חברותה עם מתן מלך הכיתה מתבררת כטעות כשהיא מסרבת להיעתר לו והוא מפיץ שמועות שונות אודותיה, שומעות שאיש אינו בודק את אמתותן. ספריית בית הספר משמשת לה מקום המקלט היחיד בו איש אינו צופה בה. ארבעה חודשים אל תוך שנת הלימודים היא מוצאת את עצמה יושבת שוב בפינה נסתרת בספריה, פינה אשר רוב הספרים בה כבר מוכרים לה ככף ידה. כשהיא סוקרת מתוך הרגל את המדפים סביבה, היא מגלה ספר בעל כריכת עור הלוכד את תשומת ליבה. במהלך הקריאה בעמוד הראשון היא מוצאת את עצמה בתוך העולם המתואר בו: ממלכתה של המלכה אלאונורה ד'ארבוראה.


אריאלה בנקיר מבססת את סיפורה של המלכה אלאונור על אירוע היסטורי. באחרית הדבר לספר היא מספרת מעט על הרקע לספר:

     מפת דוכסות אבוריאה (התמונה לקוחה מן הערך האנגלי של הדוכסות בויקיפדיה)

ממלכת אבוריאה הייתה דוכסות הכפופה לממלכת ארגון (הנמצאת על האי סרדיניה ובעלת אוטונומיה ייחודית תחת שלטון איטליה בימינו). בשנת 1347 עלה לשלטון המלך מריאנו הרביעי (אביה של אלאונורה) ומרד בשלטון הזר. ב 1354 כבש מריאנו את רובו של האי, פרט לשלוש ערים שנותרו בשלטון ארגון. עם מותו ב 1375 מן הדבר, עבר השלטון לבנו אשר נרצח יחד עם בתו בשנת 1383. אז שבה אלאונורה לממלכה עם בעלה ותפסה את השלטון. בעלה יוצא בשליחותה על מנת לנסות ולהגיע להסכם שלום אם ארגון השכנה, אך נופל בשבי.


שבע שנים לתוך שביו, כשהמלכה עסוקה בתכניות שונות שיסייעו לה לשחררו מן השבי ולהשיבו, נוחתת מיקי בממלכת אבוריאה השנה היא 1376, ממלכת אבוריאה השוכנת על האי סרדיניה הגובל באיטליה, נשלטת על ידי המלכה אלאונורה ד'ארבוראה.

מיקי מתעוררת במרתף חשוך, כשהיא מפלסת את דרכה למעלה היא מוצאת את עצמה מול אלאונורה ד'ארבוראה בכבודה ובעצמה ומופגשת עם משרתת בשם ברטה - רוקחת התרופות המלכותית, שנודעת גם בזכות חלומותיה הנבואיים. השפה המדוברת בממלכה אינה עברית, אך מיקי מוצאת כי היא מבינה את הדוברים היטב ושהיא שולטת בה. ברטה חזתה את בואה של מיקי אל הממלכה ולכן המלכה מקבלת את ביקורה בטבעיות. העובדה כי הממלכה שרויה במלחמה עם מדינה שכנה, אינה מאפשרת למלכה לבחון את סיפורה של מיקי לעומק. ביקורו של כל אדם מחוץ לממלכה מושך את תשומת לבם של התושבים ולכן היא מחליטה להציג אותה כיתומה המגיעה מ"טרה סנטה" הלוא היא ישראל הקדומה בפי המאמינים הנוצריים.

בואה של הנערה מעורר כצפוי עניין, לצד העניין שמגלים בה נתיני הממלכה, גם המרגלים של הממלכה השכנה חפצים לדעת את סיפורה. המלכה מצמידה לנערה עלם צעיר שיכיר לה את הממלכה וילווה אותה במהלך סיוריה. מיקי גונן מתוודעת לחיי השגרה של בני האדם בימי הביניים. היא מתרגלת ללבוש השונה של אותה תקופה, לסירי הלילה שקדמו לשירותים המודרניים שאנו מכירים, לאמבטיות הפח ולעובדה כי נשים ובני המעמד הנמוך נתפסו כחסרי ערך.

העובדה כי מיקי היא בת בית בחצר המלכה, מקנה לה מעמד רם על כן היא פטורה מן העול הנופל על רוב האנשים בממלכה. עוולות בהן היא נתקלת מוכיחות לה כי היא בעלת כוח פנימי ותושייה, אשר לא באו לידי ביטוי בחיי היום יום שלה בישראל של המאה העשרים ואחת.


אריאלה בנקיר יצר ספר פנטזיה קסום המבוסס על אמיתות היסטוריות. סיפור האהבה הנרקם בין מיקי לפייטרו - הנער שנבחר ללוות אותה בעת שהיא מסיירת בממלכה מהווה את הציר המניע של העלילה, לצד ניסיונותיה של מיקי להבין איך הגיע למקום ואיך תוכל לשוב חזרה לישראל של ימינו. אף כי בנקיר שמה בפיהם של פייטרו ודיאנורה - חברה שמוצאת לה מיקי בממלכה, תובנות בוגרות מעט יחסים לגילם, סיפור הפנטזיה שהיא יוצרת מקורי וכתוב בלשון קולחת המכבדת את הקוראים (בני כל הגילאים). סיום הספר מותיר פתח להמשך, שבאופן אישי אשמח מאוד לקרוא בעתיד.


מומלץ מאוד לבני נוער החובבים ספרות פנטזיה, ולמי שאוהבים רומנים היסטוריים - על אף שרוב הדמויות בספר בדיוניות, הרקע לעלילה הוא אירוע היסטורי אמתי


הזמן השבור      מאת: אריאלה בנקיר      הוצאת ידיעות ספרים      2012      454 עמ'