‏הצגת רשומות עם תוויות ילדים 8-10. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ילדים 8-10. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 10 באוקטובר 2017

בעקבות האוצר האבוד / מיכאל אבס



כשאתם מנסים להיזכר באיזה גיל חדו לכם את החידה הראשונה, קרוב לוודאי שתיגשו לזיכרונות העוסקים בחידות במובנן המילוני, שאלות הטומנות בחובן תעלומה כלשהי הצריכה לבוא על פתרונה, כאלו שנחודו לכם בגילאי הגן ובית הספר. מבט מעמיק יותר על הנושא יגלה לכם שמאז ומתמיד פתרתם חידות, רק רמת מורכבותן היא זו שהשתנתה.



נסו לדמיין תינוק הלומד לזהות את הוריו ואת העולם סביבו, הגירויים כולם הם תופעות מסתוריות שהוא מנסה לפענח והאינטראקציות עם הסביבה הן חידות שהוא נדרש למצוא להן פתרון (איפה X? איפה אף? איך עושה כלב?) עם הזמן מורכבותן של השאלות גדלה ומכלים שנועדו ללמד אותו את מהותו של העולם הן הופכות לבעיות מורכבות המפתחות את חשיבתו.

נדמה לי שזהו סוד קסמן של החידות, המחזירות אתנו לאינטראקציות הראשוניות שלנו עם העולם סביבנו, התרתן טומנת בחובה תחושת סיפוק מוכרת שאנו שמחים לחזור עליה.

דומני כי גם הסופר מיכאל אבס (בנו של מספר הסיפורים שלמה אבס שדור ההורים גדל על ספריו), אשר בראיונות אתו מספר שנמשך לחידות מגיל צעיר, מזהה את תחושת ההנאה שמסיבים לנו חידות ופתרונן. אבס משלב אותן בסדרת ספרי 'משחקי בילוש' אשר משלבת בין אהבותיו: סיפורים וחידות מכל התרבויות.



בחלק השיש של סדרת הספרים 'בעקבות האוצר האבוד' נקלעת חבורת הבלשים הצעירים שהכרנו בחלקים הקודמים של הסדרה לתעלומה חדשה: חיפוש אוצר גדול שהוטמן בלב שטחם של 12 שבטים. כדי לסייע לשבטים למצוא את האוצר על החבורה לעבור מבחן שאין הם יודעים את טבעו או את המועד שלו, אם יעברו אותו יוכלו להיות חלק מן המשלחת שתצא לאתרו. מטרתה של המשלחת היא למצוא אוצר עצום שמקום קבורתו עובר בסוד מדור לדור בקרב השבטים: 'אל דוראדו' (בעברית: המוזהב).

'אל דוראדו' הינו מיתוס פרואני עתיק המספר על עיר זהב אגדית של שבט האינקה הקדום. תושבי אותה העיר חיו את חייהם כשהם מוקפים בזהב מכל עבריהם: הבניינים שלהם צופו בזהב ובאבנים טובות, הם נהגו למשוח את גופו של מלכם באבקת זהב שנשטפה מעל גופו באגם הסמוך במהלך טקס הודיה לאליהם... שרידי אותה עיר, מאצ'ו פיצ'ו (בעברית: הפסגה העתיקה), נמצאו שלמים על הר שגובהו כ 2400 מטרים. על אף שהעיר ננטשה כמאה שנים לאחר בנייתה, עם פלישתם של הספרדים. העובדה ששכנה בלבם של הג'ונגלים הותירה אותה על כנה  (כאחת העדויות הבודדות לתרבות הפרה ספרדית במקום) משום שהספרדים לא ידעו על קיומה.

לאחרונה הגיע שמעו של אותו אוצר לאיש המסתורין אחריו תרה החבורה בכל הרפתקאותיה. אותו איש מסתורין משתמש בכספו כדי לחקור את האדמה באזור ולחפש אותו וכך פוגע באדמה עליה חיים בני השבטים. העזרה שהשיטו בני החבורה לשבטים סייעה להם להתנתק מתלותם באותו איש אך החשש הוא שאם ימצא את האוצר יוכל לכפות את תפיסת עולמו על תושבי האזור ולהרוס את חייהם. אם יקדימו אותו וימצאו את האוצר יוכלו להציל את המקום ולשמר את אורח חייהם.


כמו בספרי הסדרה הקודמים החבורה צריכה לפענח שורה של חידות כדי להתקדם במסע. כל חידה כזו מוגשת לנו הקוראים באופן זהה ואם איננו מצליחים לפתור אותה בעצמנו, אנו יכולים להיעזר בפתרון החידה כפי שנמצא על ידי בני החבורה השונים במהלך הדרך.



כמי שגדלו, בין השאר, על סדרת סרטי ההרפתקאות בכיכובו של הריסון פורד: "אינדיאנה ג'ונס', יש לנו תחושה כי גם הסופר מיכאל אבס צפה בהם בילדותו וההשראה שהעניקו לו משולבת לאורך הספר בדרך המתכתבת אתם (למשל: תיאור הארוחה הראשונה המוגשת לבני החבורה בביתו של ראש שבט הגלימות האדומות רגע לפני הגשתה).


לי כקוראת מבוגרת היו מס' נקודות שאני מוצאת לנכון להעיר לגביהן:

הראשונה - העובדה שהטקסט בספר אינו מיושר לשני הצדדים, פעולה פשוטה יחסית לביצוע שאיש לא טרח לבצעה ומסייעת לפורמט נעים יותר לקריאה.

השנייה - ההתעקשות של הסופר להאכיל את הקוראים בכפית לגבי הלך הרוח של הדמויות, כמו ציון טיבם של הדוברים שוב ושוב ("שאל בתמימות", "השיבה שלוה בטוב לב", "אמר אביתר בתמימות משעשעת", "אמר אלעד בתמימות הייחודית לו", "יאיר דיבר בטון מזלזל"). ניתן היה לוותר על רוב תיאורי התחושות של הדוברים ולתת למילותיהם לבדר בעד עצמן משום שהמחבר מיטבי לבנות את הדמויות השונות באופן המשקף את התנהלותן.

נקודות אלו מצטרפות לתחושה העולה במהלך הקריאה בספר כי מדובר ביצירה שלא היו לה שותפים נוספים מעבר לסופר ובני משפחתו שעשו כמרב יכולתם כדי ליצור ספר ילדים נפלא, אך נדמה כי הם והקוראים הצעירים ייצאו נשכרים יותר אם לעבודה על ספרי הסופר בעתיד יצטרפו גם אנשי מקצוע נוספים שיכולו להעניק מניסיונם.


על אף הסתייגות הקוראים הבוגרים, ילדים אוהבים את כתיבתו ואת סדרת ספרי 'משחקי בילוש' של אבס המדברת לילדים בגובה העיניים ומעשירה את עולמם בעזרת שילוב מידע על תרבויות שונות באופן טובעי בטקסטים השונים בספריו. הספר הראשון בסדרת ספרי 'משחקי בילוש'  אף נכלל בין זוכי מצעד הספרים של משרד החינוך, רשימה הנקבעת על ידי הילדים עצמם.


חובבי סדרת הספרים 'משחקי בילוש' יעוטו על הספר הנוכחי שהוא האחרון בסדרה עד כה. ילדים אחרים עשויים להתאהב בחבורת הילדים ובחידות השונות המרכיבות את הספרים בסדרה ומהוות חלק בלתי נפרד מקידום העלילה. הספר מנוקד ומלווה באיוריו הצבעוניים של ניר פילוסוף. המלצה חמה לילדים אוהבי חידות והרפתקאות בכיתות הביניים בבית הספר היסודי.


בעקבות האוצר האבוד (משחקי בילוש 6)      מאת: מיכאל אבס      איורים: ניר פילוסוף      הוצאת מודן      2017      172 עמ' 

יום שלישי, 3 באוקטובר 2017

ילד חולות - שישה סיפורים בעקבות ס. יזהר / שהם סמיט


כדי לכתוב לילד צריך להיות ילד.
ס. יזהר שימר את הילדות שלו כך שיוכל להעביר חלקים ממנה הלאה



שישה סיפורים קצרים מכיל הספר הנוכחי, שישה סיפורים מילדותו של הסופר ס. יזהר, יליד העיר רחובות בשנת 1916. סופרת הילדים שהם סמיט אספה את סיפוריו ועיבדה אותם כך שגם ילדים בני ימינו יוכלו לקרוא אותם. העברית של יזהר הייתה ייחודית, כמי שלמד את ספר התנ"ך כולו בעל פה, מספרת סמיט בסיום הספר, הכיר בפרוטרוט את כל מילותיו ושזר גם את הייחודיות שבהן, אף כאלו שהופיעו בתנ"ך רק פעם אחת ואיש לא עשה בהן שימוש, לתוך סיפוריו. העברית של יזהר הייתה גבוהה ומשובחת כבר בתקופה בה כתב ופרסם ועם השנים התמעטו דוברי העברית שיוכלו לצלוח אותה בקלות.

ששת הסיפורים בספר הנוכחי לוכדים בתוכם את הילדות של יזהר ונדמה כי משהו גם מן הילדות של כולנו. שש חוויות ילדות הכוללות בתוכן אהבה ראשונה, קנאת אחים, תחושת בדידות וחוסר שייכות, חציית גבולות, משבר משפחתי ומפגש מקרוב עם גבולות הילדות.



אחרי הקדמה קצרה מפיה של הסופרת שהם סמיט, בה אנו מקבלים מעט רקע על עולמו של הילד ס. יזהר המתארת את נסיבות מעברה של משפחתו מן העיר תל אביב בה נולד וגדל עד גיל 10 לעיר רחובות אנו מקבלים הצצה לעולמו של ילד ישראלי בן 10, החי בישראל בשנת 1926 וחווה את המציאות.

הסיפור הראשון מוקדש לעפיפון או בשמו המוכר יותר באותם הימים: טיארה. כל מי שניסה להעיף עפיפון בשדות או על חוף הים בוודאי זוכר עד כמה מורכבת המלאכה גם כשמדובר במלאכת מחשבת שנרכשה במיטב כספו או נבנתה מן החומרים הטובים ביותר. יזהר בן ה-10 מלווה בסיפור את מעופו של עפיפון שנבנה משאריות שונות שאסף אחיו הגדול ישראל בן ה-15,  אותו העריץ, ומעופו הראשון הפך לאירוע צפייה רב משתתפים, אשר נאספו על חוף הים בהמתנה לו.

בסיפור השני מציג יזהר הצעיר את אהבתו הראשונה ואת העובדה שאינו בטוח כלל שהיא מודעת לקיומו או למידת אהבתו. כמו ילדים רבים שאינם נמנים על מלכי הכיתה, מגיש יזהר הילד את ליבו לקוראים הצעירים המלווים את מילותיו ומציג להם את המציאות שחווה ללא כחל ושרק.

הסיפור השלישי מתאר את חוויית האבטלה של אביו שהולידה את מעבר המשפחה לרחובות והותירה ביזהר הצעיר תחושה של בדידות אשר מתרגמת בסיפור הרביעי לחוויית הנטישה הפיזית שחווה במהלך טיול נטיעות כיתתי בו הוא נשכח והולך לאיבוד.

הסיפור החמישי, סליק, עוסק ברצונו של יזהר הצעיר לקחת חלק פעיל לצד אחיו הגדול והנערץ, בהגנה על ארץ ישראל. הרצון העז שלו להיות שותף, על אף גילו הצעיר וממדיו הפיזיים הצעירים, קוצר את הפרות בסופו של דבר.

בסיפור האחרון, רחיצה בברכה, המתאר חוויית התנגבות אחת מיני רבות, לברכות שונות ברחובות, אנו לוקחים חלק באירוע המשנה את חייו של יזהר הצעיר ומהווה נדבך ראשון בתהליך ההתבגרות שלו, כאשר הוא מעומת באופן ישיר עם היבטים לא נוחים של המציאות סביבו ועם חולשותיו האנושיות.


     הסופר ס. יזהר בן ה-35, 1951
    (התמונה לקוחה מערך הסופר בויקיפדיה העברית)

ס. יזהר הנו שם העט של יזהר סמילנסקי, שם שניתן לו על ידי המשורר והעורך יצחק למדן אשר פרסם את סיפורו הראשון של יזהר כשהלה היה בן 22. לצד פעילותו הספרותית כיהן סמילנסקי גם כחבר כנסת מטעם מפא"י ונודע כמי שהקדיש את פועלו לשמירה על הטבע. בשנת 1959, כשהוא בן 43 - צעיר הזוכים, הוענק לו פרס ישראל על עשייתו הענפה בספרות ובכתיבה עיתונאית.



סמיט מצליחה לשמר באופן נפלא את עולמו של הכותב ס. יזהר ואת יכולתו הייחודית להעביר את תחושותיו של ילד צעיר בן 10. ששת הסיפורים הקצרים בספר הנוכחי פונים לילדים של ימינו בגובה העיניים ומאפשרים להם מתוך נקודות ההשקה הרבות שלהם ושל יזהר כילדים, לחוות את המציאות בארץ ישראל לפני קום המדינה. לצד סיפורי אהבה ראשונה והרפתקאות, מוצגת לילדים של ימינו פיסה מן ההיסטוריה הישראלית הכוללת את תל אביב ורחובות בראשית ימיהן ואת המאבק להקמת מדינת ישראל.

גם הקשיים הרבים שהיו מנת חלקים של הגרים בארץ באותם הימים אינם נפקדים מן הספר הנוכחי, על אף שהם אינם מקבלים הבלטה בסיפוריו של יזהר הצעיר אלא משמשים כרקע לחי היום יום שלו, ממש כפי שילדים בימינו חווים ביחד עם הוריהם את כל תלאותיהם אך מתוך מקומם הבטוח בחיק המשפחה אינם שמים לבם לכך אלא עסוקים כל כולם בהוויי היום יום הילדי.


    המאיירת ולי מינצי

את ששת הסיפורים הקצרים מלווים איוריה של ולי מינצי, מאיירת, מעצבת ומעצבת תיאטרון בובות. זה אינו שיתוף הפעולה הראשון שלה עם הסופרת שהם סמיט. סקרנו בעבר את עבודתן המשותפת על הספר 'אות בבאר' אשר היה עיבוד לסיפור חייו של רבי עקיבא לילדים.

עבודתה של מינצי מוכרת לנו גם מספרי ילדים נוספים שאיירה וסקרנו: 'מדיקן' ו- 'ילדה שלא מן העולם הזה'. בכל הספרים הללו מצליחה מינצי לעטוף את המילים המרכיבות אותם באיורים המתכתבים עם האווירה שעולה מהן. מינצי, זוכרת פרס איור ספרי ילדים של מוזיאון ישראל, אשר עלתה מרומניה והיא בוגרת בית הספר בצלאל סיפרה בראיון ליובל סער בהארץ, כי אינה רואה הבדל בין איוריה למבוגרים לאלו שהיא יוצרת עבור ילדים. ההבדל היחיד,הוסיפה, הוא בהקפדה שלה ליצור איורים שלא יהיו מפחידים או מוזרים מדי עבורם. חשוב לה לא להתיילד משום שילדים יכולים להתמודד עם מורכבות באיורים.

בספר הנוכחי מצליחה מינצי, בעזרת בחירה בפלטת צבעים מצומצמת, לעטוף את הסיפורים באווירה נוסטלגית וילדותית כאחד. השימוש בגוונים הכחולים-ירוקים וצהובים-חמים מתכתב עם ציורים מאותה התקופה ומוסיף לתחושת הצמצום שאצל רבים מן המבוגרים דווקא מתקשרת לימי ראשית המדינה ולתקופת הצנע שהגיעה אחריה.



כקוראת מבוגרת שזהו לה המפגש הראשון עם סיפוריו הקצרים של ס. יזהר, מצאתי את עצמי מהדהדת חוויות מילדותי שלי במהלך הקריאה. בחירתה של סמיט לשמר את קולו הייחודי של יזהר אך לעבדו כך שיתאים לקריאתם של ילדים צעירים מוכיחה את עצמה באופן נפלא. מדובר בספר קריאה רגיש שערכו המוסף היא העובדה שהוא מהווה פיסת היסטוריה. הסבריה של סמיט בהקדמה ובסופו של הספר, מסייעים לקוראים הצעירים ולהורים החפצים לעשות כן, להבין לעומק את משמעותם של הסיפורים ואת עולמו של הסופר. באופן האישי, החלק האחרון של הספר שכתבו ניצה בן ארי וישראל סמילנסקי וסוקר את הכוחות המניעים את חייו של סמילנסקי הסופר, הוא לעניות דעתנו נדבך חשוב בחיבור של סמילנסקי האדם לקוראים באשר הם. המלצה חמה לאוהבי ספר בני כל הגילאים.


ילד חולות - שישה סיפורים בעקבות ס. יזהר      מאת: שהם סמיט      איורים: ולי מינצי      הוצאת הקיבוץ המאוחד      2017      55 עמ'

יום שני, 4 בספטמבר 2017

שרה, פשוטה וגבוהה / פטרישיה מקלקלן



כיילב לא מכיר חיים עם אמא, יום לאחר היוולדו הלכה אמו לעולמה ואת כל ידיעותיו אודותיה הוא שואב מאביו ואחותו הגדולה, אנה, שלא נלאית מלענות לו שוב ושוב אותן התשובות על אותן השאלות: "אמא הייתה שרה כל יום?"... "ממש כל יום?"... "וגם אבא היה שר?"... "איך נראיתי כשנולדתי?"

מן התשובות שלה כיילב מבין שאבין היה שונה בימים בהן חיה אמו ואילו אנה נזכרת בימים שלאחר מות אמם ובהבנה שלה לאחר שחזרו כל קרובי משפחתם לעיסוקיהם, שיהיו שלושה מעכשיו. כיום לאחר שגדלה ומנהלת משק הבית המבוגרת שסייעה להם סיימה את עבודתה, אנה היא זו שמבשלת את הארוחות בבית. ערב אחד בזמן ארוחת הערב, מספר להם אביהם שפרסם מודעה בעיתון שהוא מחפש אישה.

כיילב תוהה אם היא תהיה גם אמא, אביו מאשר זאת ונותן כדוגמה את מגי, רעייתו של השכן שלהם מדרום שהגיעה מטנסי להיות לאשתו של מתיו השכן ואמם של ילדיו. לאחר מכן שולף אביו מכיסו מכתב תשובה שקיבל מגברת בשם שרה אליזבת ויטון המתגוררת סמוך לחוף היום במיין.

המכתב הוא ראשון בסדרת מכתבים שיחליפו שלושת בני המשפחה עם שרה אליזבת ויטון, אשר תקפיד לענות לכל אחד מבני המשפחה על שאלותיו כך שהארבעה יוכלו להחליט האם כדאי לשרה להגיע לבית המשפחה כדי לבדוק את האפשרות להיות לרעייה ואם. החלטה שתשנה את חייהם של כל הארבעה.

עטיפת המהדורה הראשונה של הספר בשפת המקור בכריכה קשה 04-1985
(התמונה לקוחה מערך הויקיפדיה האנגלי של הספר)

לפני שלקחתי את הספר הנוכחי בין ידיי הייתה לי הרגשה עמומה שהוא מוכר לי, אבל בדיקה גילתה לי שיצא אור לראשונה בשפה האנגלית בשנת 1985 ובעברית רק בשנת 1989, שנה בה החלתי את לימודי בחטיבת הביניים ולכן אין לי ספק שלא גיליתי בו עניין מיוחד. אבל שמו מוכר לי בזכות אזכורים לא מעטים של תכניות וסרטים אמריקנים שהופיעו במהלך השנים שחלפו מאז על המסך הגדול והקטן.

ספר ילדים טוב מדבר בה במידה גם לקוראים המבוגרים, וספרה הנוכחי של הסופרת פטרישה מקלקלן הוא מסוג הספרים שילדים ומבוגרים כאחד יישאבו לתוכו והקריאה תהיה עבורם גם חוויה רגשית. אני יכולה להודות שלמרות שאני רחוקה שנים רבות מקהל היעד של הספר סיימתי אותו דומעת ומתרגשת בזכות תיאוריה הרגישים והפשוטים של הסופרת, אשר מתארת בקווים עדינים ללא מלל מיותר, את השינוי המתחולל בעולמם של ארבע דמויות כאשר הסיפור כולו מוצג לנו מבעד לעיניה של אנה המתבגרת שתהליך ההתבגרות שלה החל בצורה לא פשוטה ללא שהייתה לא אפשרות להתרפק על מישהו שיאפשר לה לחזור מדי פעם לילדות.


הסופרת פטרישיה מקלקלן (תמונה מהעשור האחרון)

הסופרת פטרישיה מקלקלן נולדה בוויומינג בשנת 1938, אך רוב חייה היא מתגוררת במסצ'וסטס, את הקריירה החלה כמורה לאנגלית ורק בגיל 35, כשהיא נשואה ואם לילדים, החלה קריירת הכתיבה שלה. במקביל לעשייתה כסופרת עבדה גם כעובדת סוציאלית ומורה לכתיבה יוצרת.

מקלקלן גדלה כבת יחידה וסיפרה שבשל כך היה לה קשר חזק להוריה ודמיון מפותח מאוד. את ההשראה לדמותה של שרה, כלה בהזמנה, היא קיבלה מסיפורה של קרובת משפחתה שהייתה אף היא אישה שענתה למודעה בעיתון בה חיפשו כלה. את סיפורה של קרובת המשפחה שמעה בגיל צעיר. כמו שרה בספר גם קרובת משפחתה הגיעה מחופי מיין לערבה כדי להפוך לרעיה ואם. את ההשראה לכתיבת הספר קיבלה במהלך ביקור משפחתי מורחב שערכה עם הוריה וילדיה בעיירת הולדתה והציפה זיכרונות ישנים. 


'שרה, פשוטה וגבוהה' הוא ספר ילדים קלסי שלאחרונה מלאו לו 32 שנה אך בתרגומו של דוד נגב הוא רענן כמו ביום יציאתו לאור לראשונה. הספר הכתוב ברגישות מספר את סיפורה של תקופה באופן המותאם לתלמידי כיתות הביניים בבית הספר היסודי ומלווה בניקוד שיאפשר לילדים לקרוא אותו בעצמם. על אף זאת, אנחנו חושבים שקריאה משותפת עם מבוגר תהיה חוויה מענגת לשני הדורות וממליצים בחום על הספר ועל קריאה כזו.


שרה, פשוטה וגבוהה      מאת: פטרישיה מקלקלן      מאנגלית: דוד נגב      הוצאת עם עובד      2017      62 עמ'

יום ראשון, 23 ביולי 2017

הקיטנה להגשמת חלומות / בר בן יוסף ו-נטעלי גבירץ



במרכז הספר הנוכחי ניצבות שתי ילדות העולות לכיתה ה', גל ותמרה, המעלות על הכתב את ההרפתקאות שחוו במהלך החופש הגדול בין כיתה ד' לה'. גל ותמרה לא תיארו לעצמן שהחופש הגדול יהיה כל כך מרתק, הן בסך הכל רצו להרוויח קצת כסף כדי להשתתף בסדנת הכתיבה של חדוה בן דוד - הסופרת שכתבה את הסדרה 'חבורת הינשופים' שכנראה לאחר תשעה כרכים, הסתיימה. הן כותבות את הספר לסירוגין, פרק אחת כותבת תמרה ופרק אחר גל.

את הפרק הראשון כותבת תמרה שמספרת איך בהתחלה הן ביקשו מההורים לשלם עבור הסדנה אבל אלו, רגילים לגחמות של בנותיהם, סירבו משום ששיערו כי מדובר בעוד שיגעון חולף כמו פלמנקו, חצוצרה, כדורגל, ג'ודו, סריגה, קרקס, שחיה ועוד. השתיים, תמר מספרת, שוחחו ארוכות בטלפון ובהשראת סדרת ספרי "חברות הינשופים" מצאו פתרון: הן תפתחנה קייטנה ומהכסף שתרווחנה תוכלנה לשלם עבור הסדנה.

מיד עם סיום השיחה תמרה מכינה מודעה ולמרבה ההפתעה שני ילדים נרשמים לקייטנה. את החלק הבאה בספר כותבת גל המספרת שלנהל קייטנה זה כל כך פשוט השתיים ממשיכות לספר בזו אחר זו על הקייטנה שפתחו ועל הדרך המוזרה בה הפכה הקייטנה הביתית שתכננו להרפתקה שלא יכלו לדמיין...

האם השתיים תצלחנה את הקייטנה שפתחו עד לסיום המתוכנן? האם תרווחנה מספיק כסף כדי להגיע לסדנה? בשביל לדעת, תצטרכו לקרוא את הספר כולו.


מחברות הספר בר בן-יוסף ו-נטעלי גבירץ בהשקת הספר בספריית בית אריאלה בתל אביב, יולי 2017

אם שמעתם לאחרונה שיחה בין בנות 10 שיש להן הרבה מה לספר, אחרי קריאת הקדמת הספר הנוכחי לא יהיה לכם ספק כי מחברות הספר, נטעלי גבירץ ובר בן-יוסף, מכירות היטב את קהל היעד של הספר. השתיים שהכירו כילדות בתיווך ההורים שביקשו מבן-יוסף המבוגרת מגבירץ בשנתיים לחנוך אותה עם תחילת לימודיה בבית הספר לאמנויות לא שמרו על קשר כילדות אך נפגשו שוב עשרים שנה מאוחר יותר, כשבני הזוג שלהם עבדו יחד. המפגש המחודש הוליד קשר מעמיק יותר ובעקבותיו התחילו לכתוב יחד במהלך החופש הגדול, כשכל אחת נמצאת בארץ אחרת, את הספר הנוכחי.

השתיים שכבר כתבו הוציאו לאור בעבר ספר ילדים, כל אחת בנפרד, מספרות כי כתבו אותו בדיוק במתכונת בו יצא לאור: כל אחת כתבה בקולה של גיבורה אחרת פרק, כשהשנייה ממשיכה אותה. את קולה של תמרה כתבה גבירץ ואילו בן-יוסף כתבה את מילותיה של גל. אפיון הדמויות בטקסט ובאיורים מתכתב עם השתיים, השונות זו מזו חיצונית ולצד נקודות השקה באופיין, משלימות זו את זו.

טכניקת הכתיבה הזו הופכת את הדיאלוג שמקיימות הדמויות זו עם זו ועם הקוראים אמין, כשהוא משקף שתי עולמות שונים. השילוב בין השתיים יוצר עלילה ספרותית קולחת המשלבת בין דמיון למציאות בדרך ההופכת את ההרפתקאות הרבות שעוברות שתי הגיבורות שלו לבעלות הגיון פנימי וברות התכנות. בונוס נחמד הוא העובדה כי על אף כי מדובר בספר הרפתקאות, הדמויות המרכזיות שלו והגיבורות הן בנות.


את הספר מלווים איורי שחור לבן של נטעלי גבירץ, ממחברות הספר, המשובצים בראש כל פרק ולצד הטקסט בפרקים השונים. האיורים ממחישים נקודות מרכזיות בכל פרק באופן המשקף את מצב הרוח של הדמויות השונות המככבות בו.


הספר מנוקד והוא החלק הראשון בסדרת ספרי הרפתקאות חדשה לתלמידי שכבות הביניים בבית הספר היסודי, במרכזה צמד חברות המגלות עצמאות ותושייה רבה כשהן פועלות להגשמת המטרות שהן מציבות לעצמן. המלצת קריאה חמה מאוד, אנחנו כבר מחכים לספרים הבאים בסדרה.

* מוזמנים לעקוב אחר עמוד הפייסבוק של הסדרה, 'ינשופות', כדי להתעדכן.

הקייטנה להגשמת חלומות      מאת: בר בן-יוסף ו-נטעלי גבירץ      איורים: נטעלי גבירץ      הוצאת כתר      2017      92 עמ' 

יום שישי, 9 ביוני 2017

ילדי בית העץ - לשחרר את כפיר / רן כהן אהרונוב



תענוג לגלות יצירה איכותית לילדים הקונה שורשים בתחומי הספרות, המוזיקה, התאטרון והטלוויזיה



ערן, יואב, אמיר ומאיה מתעוררים בבית העץ שלהם מוקדם בבוקר, אחרי שבילו לילה בחזרות על השיר החדש שמאיה כתבה וערן הלחין. ערן ששמע רעשים מוזרים העיר את כולם, למאיה הם נשמעים כמו צהלות של סוס והם מחליטים לבדוק במה מדובר. כשהם מציצים למטה מבית העץ הם מגלים חמור מאובק שעצמותיו בולטות מגופו, הם ממהרים למטה רק כדי לגלות שהוא תקוע בגלל חבל הקשור אליו והסתבך בשיח. כשמאיה מרגיעה אותו ומתקרבת כדי לשחרר את החבל התפוס הם מתבוננים בו מקרוב ורואים שהוא פצוע.

אמיר הוא זה שמצהיר בקול שעליהם לעזור לו ואחרי שהם דנים בנושא הם מחליטים להביא לו אוכל ומים ולמשחה לטיפול בפצעים. כל אחד מהם אחראי לביצוע מטלה אחרת, מה שמעניק להם זמן נוסף לחשוב על הנסיבות שהביאו את החמור הפצוע הזה לבית העץ שלהם. אחרי שהם מעניקים לו טיפול ראשוני הם מחליטים להעניק לו שם בעל השראה כדי לשנות את המזל שלו וערן מציע את השם 'כפיר'.

במקביל הם מחליטים לאתר את הבעלים שלו ותולים מודעה באזור אבל כשהללו מגיעים אליהם מתחוור לחבורת בית העץ שיכול להיות שהחיפוש אחריהם לא היה רעיון כל כך טוב ...



החלק השני בסדרת ילדי בית העץ, 'לשחרר את כפיר' ממשיך את הקו העלילתי של הספר הראשון בסדרה כשהוא מתמקד בכלים העומדים לראשותם של ילדים על מנת לפעול למען הסביבה. בספר הקודם התמקדו ילדי בית העץ בהצלת החורשה הסמוכה לבית מגוריהם, בספר הנוכחי הם מתמקדים בהצלת בעל חיים אחד ודרך התהליך הארוך שהם עושים על מנת לדאוג לו הם לומדים מעט יותר על זכויות בעלי החיים ועל כוחה של הרשת החברתית.

הסדרה שכתב רן כהן אהרונוב מבססת את עצמה כספרות איכותית לילדים בעלת ערך מוסף. לצד כתיבתו הספרותית המכבדת את הקוראים הצעירים ואת השפה העברית, כהן אהרונוב מתעקש שהצירה הספרותית שלו תעניק להם גם כלים מעשיים. כהן אהרנוב לא רואה בערכים מילה גסה אך הדרך בה הוא מקנה אותם לקוראים שלו אינה דידקטית אלא משתלבת באופן טבעי בעלילות שהוא יוצר ומתרגמת אותם לשפת המעשה כך שהילדים יוכלו להפנים את משמעותם בקלות.

סדרת 'ילדי בית העץ' נולדה בעקבות אלבום מוזיקלי שיצר כהן אהרונוב עם שותפים רבים כדי להעניק לבתו הקטנה משהו מן החוויה המוזיקלית עליה גדל כילד, הצלחת האלבום הולידה מעבר לסדרת הספרים גם מופע תאטרלי וסדרת טלוויזיה הממשיכים את הקו האיכותי והערכי הקיים באלבום ובספרים ומעניקים לילדים של היום משהו מהערכים הישנים על ברכיהם גדל דור ההורים והסבים והסבתות שלהם.



ההשראה לעלילת הספר הנוכחי, מספר כהן אהרנוב בסיום הספר, מבוססת על מיזם נפלא בשם PEGASUS, עמותה העוסקת בחילוץ, הצלה ושיקום חמורים וסוסים שעברו תאונה, התעללות או נטישה. הסרטון המצורף (אחד מרבים) מדגים איך הם אוספים לחוותם חמור פצוע עליו קיבלו דיווח.



גם את הספר הנוכחי, כקודמו בסדרה, מלווים איוריו הצבעוניים ועתירי ההבעה של יניב שמעוני. הספר המנוקד פונה לתלמידי בית הספר היסודי השולטים ברזי הקריאה ומעניק להם הרפתקה מותחת המשלבת בטבעיות את הכלים הרבים שהם חלק מחיי היום היום של ילדים בעידן המודרני. תענוג להמליץ על ספר קריאה איכותי ובעל ערך מוסף שיעניק לילדים משהו שהוא מעבר לחוויית קריאה גרידא.


* להתרשמות בלתי אמצעית, שני הפרקים הראשונים של הספר זמינים לקריאה בתחתית העמוד.

ילדי בית העץ 2 - לשחרר את כפיר      מאת: רן כהן אהרונוב      איורים: יניב שמעוני      הוצאת כנרת בשיתוף התו השמיני      2017      80 עמ' - כולל דבר אחרון


יום שלישי, 6 ביוני 2017

מארג' תופסת פיקוד / איילה פישר



שילוב בין דמויות נפלאות, עלילה קסומה ותרגום קולח הוא שילוב מנצח


לא תמיד אנחנו נותנים את הדעת על כל הגורמים הקשורים לחוויית הבייבי-סיטיניג. ראשית מדובר בהורים המחפשים מבוגר אחראי שישגיח על ילדיהם וישמור שלא יאונה להם רע, שנית מדובר בילדים שעבורם מבוגרים רבים שאינם נמנים על משפחתם עשויים להיות מפחידים, לא נעימים או פשוט שונים מאוד ממה שהם רגילים ושלישית, מדובר בבייבי סיטר עצמו, אשר לא תמיד יודע לאיזה משפחה הוא עתיד להיקלע... הספר הנוכחי מוקדש כולו לחוויית הבייביסיטינג.



הוריהם של ג'ייק בן ה-4 וג'מיימה בת ה-7 יוצאים למסעדה ומזמינים בייבי סיטר על מנת שתשמור עליהם. ג'ייק לא מקבל היטב את הבשורה שמישהי תגיע לשמור עליהם בזמן שהוריו ישהו מחוץ לבית, ג'מיימה בטוחה שהוא עומד לחטוף התקף זעם וחוששת שהמפגש עם הבייבי סיטר החדשה לא יסתיים בטוב. כשאמו מספרת לו מה מחכה לארוחת הערב הוא מתחיל לבכות משום שמדובר במאכל שהוא מסרב לאכול, צלצול פעמון הכניסה קוטע את הבכי שלו ואחרי שהוא מציץ בחריר ההצצה שבדלת הוא פושט את מכנסיו להבעת מחאה. אביו פותח את הדלת ומציג את הבייבי סיטר החדש שלהם: מארג'.

הדבר הראשון בו ג'מיימה מבחינה הוא העובדה שמארג' קטנת קומה, היא מגיעה לבית השחי של אביה בלבד. על ראשה של מרג' מונח כובע צמר צהוב וביחד עם משקפי הקריאה שהרכיבה היא נראית קשוחה למדי. למרות הכל ג'מיימה אוזרת אומץ ואומרת לה שלום. ג'ייק לא מתאפק ושואל אותה אם היא ילדה או אישה מבוגרת ולפני שמישהו מעיר לו היא עונה לו והוא ממשיך ושואל, הדו שיח ביניהם מעלה חשש אצל הוריו שהיא עלולה להיעלב.  ג'מיימה מתערבת בשיחה כדי להציל את המצב אבל ג'ייק ממשיך לשאול את השאלות המוזרות שלו גם כשאמא שלהם מציגה בפני מארג' את רשימת הכללים לאותו הערב. 


כשההורים עוזבים את הבית מארג' מסירה את כובעה וג'מיימה וג'ייק מגלים שיש לה שיער ארוך וצבעוני אבל מעבר לכך, שמדובר בדוכסית אמתית שהרגליה מעט שונים מכפי שהם מכירים מה שהופך את ג'מיימה למבוגרת האחראית וגורם לג'ייק למלא את כל הכללים שהשאירה אמו על המקרר, גם אם הדרך לשם פחות צפויה מכפי שהוא מכיר. בשלוש הזדמנויות מארג' נשכרת להשגיח על שני האחים ובכל פעם הם לומדים בעזרתה להתבונן על החיים שלהם ועל העולם מנקודת מבט אחרת שהופכת גם את הרגעים המשעממים ביותר להרפתקה נהדרת.



חווית הקריאה בספר הנוכחי מתכתבת עם ספרי הילדים שאני זוכרת מילדותי, ספרים בהם חווית המציאות של הילדים חורגת מעולמם שלהם ומכילה בתוכה גם את המבוגרים הנמצאים בסביבתם. העובדה שהילדים מקבלים אפשרות לחוות ביחד עם מבוגר את העולם שלהם מובילה פעמים רבות להיפוך היוצרות ולבחנה מחודשת שלהם אודות גבולות המציאות כפי שהם רוצים שיהיו. בספר הנוכחי מארג', המבוגרת האחראית, מרשה לעצמה לחיות בעולם הדמיון ומאלצת את הילדים להחזיר אותה ואותם לגבולות המציאות על מנת שיכולו לשמר את חווית הבילוי אתה גם בעתיד.

שמו של הספר באנגלית MARGE IN CHARGE מתכתב עם סדרת טלוויזיה אמריקאית פופולרית במחצית השנייה של שנות ה-80 ובמרכזה סטודנט צעיר המשמש כבייביסיטר לילדי המשפחה בביתה הוא מתגורר בזמן הלימודים: CHARLS IN CHARGE.


    איילה פישר (התמונה לקוחה מערך הויקיפדיה האנגלי שלה)

מחברת הספר, איילה פישר, היא שחקנית קולנוע וטלוויזיה ממוצא אוסטרלי ואמא לשלושה ילדים. את ההשראה ספר הנוכחי, היא מספרת, קיבלה הסיפורים שסיפרה לילדיה לפני השינה. 'מארג' תופסת פיקוד' הוא הספר הראשון בסדרת הספרים בהם מככבת דמותה של מארג', הספר השלישי בסדרה עתיד לצאת לאור בקרוב בשפה האנגלית.

את הספר מלווים איורי שחור ולבן משעשעים העוטפים את הטקסט בעמודים השונים וממחישים היבטים נוספים של המתרחש אשר אינם מופיעים בטקסט. על איורי הספר הופקדה אגלנטין סלמן שמעידה על עצמה כי גדלה על חוברות קומיקס בלגי בילדותה. את האיורים, היא מספרת, יצרה בכלים דיגיטליים שונים.


מדובר בספר קריאה נפלא המודפס בפונט גדול ומתאים לתלמידי שכבות הביניים בבית הספר היסודי השולטים ברזי הקריאה. המלצה חמה מאוד שלנו.


מארג' תופסת פיקוד      מאת: איילה פישר      איורים: אגלנטין סלמן      מאנגלית: מיכל אסייג      הוצאת מטר      2017      174 עמ'

יום רביעי, 10 במאי 2017

שביל של רגלים קטנות / יערה ענבר



המפגש כמבוגרת עם שלל הנושאים שלמדתי אודותיהם בבית הספר כילדה, מעמת אותי באופן שונה לגמרי עם פריטי טריוויה רבים שנאגרו במוחי במהלך השנים בלי שהייתה לי שהות לרדת לעומקם מעבר להקשרים שהיו להם בזמן שנוצרו. יציאת מצרים, למשל, ו-12 השבטים שהרכיבו את עם ישראל, נתפסו אצלי כחלק מאותם סיפורי חגים ששמעתי לאורך השנה בכל שנה, רחוקים מכדי להיות ממשיים ופשוטים כפי שנמסרו לי מפי כל מחנכיי.


              כרזת הסרט לורנס איש ערב (1962)

המפגש כמתבגרת עם הסרט לורנס איש ערב, אשר עסק בסיפורו של קצין בריטי שלקח חלק במרד הערבי נגד האימפריה עות'מאנית בין השנים 1916-1918, היה הראשון שהחל להמחיש לי את משמעות המושג שבטים בכלל ו-12 השבטים הישראלים. על התכנותה של יציאת מצרים קראתי ולמדתי מאז באופנים רבים.


      כריכת הספר פועת מאת ענבל רשף

היה זה ספר פרוזה שיצא לאור לפני כעשור (2009), פועת מאת ענבל רשף, שהצליח להמחיש לי בצורה בלתי אמצעית את מהותם של 12 השבטים שהתגבשו לעם.


כילדים כמות המידע האינסופית שאנו נתקלים בה מדי יום, מאלצת אותנו לשבץ את המידע בקטגוריות השונות שכבר קיימות אצלנו, היכולת להבין לעומק נושאים שונים נרכשת עם הגיל כשהכלים הקוגניטיביים מתפתחים ונטיית הלב להעמיק במה שמדבר אליו מכתיבה את התוכן. אני משערת שכמוני גם הילדים של היום מקטלגים את כמויות המידע העצומות שהם נתקלים בהן מדי יום בתוך תבניות המוכרות להן, אבל כשהמידע מוגש להם באופן מוחשי הם יכולים להבין אותו בצורה חווייתית יותר, כזו שתיחרט טוב יותר בזיכרונם.



כזה הוא הספר 'שביל של רגלים קטנות' המספר את סיפורה של חבורת ילדים המונה 9 ילדים, במהלך נדודי עם ישראל במצרים. דרך עיניהם של הילדים אנו חווים את מהות הנדודים, החיים במדבר, תפקידיהם של השבטים השונים והאנשים השונים במהלך המסע, המשמעות של המושג 'שבט' ומעמדו של משהו כמנהיג.

הספר מורכב מ-9 סיפורים, המציגים את נקודת המבט השונה של כל ילד בחבורה על האירועים השונים המתרחשים במהלך הנדודים במדבר ועל התפקידים השונים שיש לגברים, הנשים, והשבטים השונים. 9 סיפורים שבדרכם הייחודית מצליחים לחבר בפשטות ובאופן טבעי בין העולם של ילדים בתקופת יציאת מצרים וילדים היום.


הספר מנוקד ומודפס בפונט המתאים לתלמידי בית הספר היסודי השולטים ברזי הקריאה. את הספר מעטרים איוריו של אביאל בסיל, מאייר בוגר שנקר שאנו מכירים ואוהבים את איוריו לספרי ילדים רבים שקראנו.


מדובר בספר קולח הכתוב בשפה יפה ומעניק חווית קריאה מעשירה ומהנה לתלמידי כיתות הביניים בבית הספר היסודי ומתאים לא רק לדיון סביב חג הפסח. המלצה חמה מאוד שלנו.


להתרשמות בלתי אמצעית, הפרק הראשון של הספר מופיע בתחתית העמוד.


שביל של רגלים קטנות      מאת: יערה ענבר      איורים: אביאל בסיל      הוצאת כנרת      2017      96 עמ'      


יום ראשון, 7 במאי 2017

אדם צעיר - גיליון 45: מסיבה



כחובבת קריאה, לצד ספרים שקיבלתי במתנה ושאלתי מהספרייה, הייתי מנויה בילדותי על עיתוני ילדים ונוער: אצבעוני, פשוש, כולנו, מעריב לנוער...  העיתונים התחלפו עם השנים בהתאם לתכנים ולגילאים השונים בהם הייתי. אני זוכרת את הציפייה הדרוכה להגעתם לתיבה ואת הוויכוחים בבית מי יקרא אותם קודם.


       נעם שרון, מו"ל העיתון (התמונה לקוחה מעמוד הפייסבוק של העיתון)

את נועם שרון, מו"ל העיתון 'אדם צעיר' הכרתי עוד כשהיה נער צעיר ואידאליסטי. דרכינו נפגשו גם בפעילויות חברתיות במהלך השנים, לכן כששמעתי שהוא מוציא לאור עיתון לילדים, לא היה לי ספק שתפיסת עולמו תהיה הקו המנחה של המערכת.  במפגש עם הגיליון הנוכחי של 'אדם צעיר' היה הדהוד לעיתוני הילדים שגללתי עליהם ולעולמו של המו"ל שלו. 

שרון עיצב עיתן ילדים שתכניו פונים לילדים באופן נקי. העיתון נטול פרסומות ותוכן שיווקי, נקודה ששווה להתעכב עליה משום שהמילה המודפסת בעידן הנוכחי הולכת ונעלמת וקשה מאוד להתפרנס מן הפרינט בלבד. עיתוני ילדים ונוער מודפסים מתקשים להחזיק את הראש מעל המים ושורדים בעיקר אלו שיש להם גב כלכלי מכלי תקשורת גדול או היסטוריה ארוכה. 

שרון שייסד בשנת 2007 את המגזין אדם עולם המבקש להנגיש את תפיסת העולם האנתרופוסופית לציבור הרחב, ייסד בשנת 2011 את מגזין הילדים "אדם צעיר" על מנת ליצור אלטרנטיבה לעיתוני הילדים שהיו קיימים עד אז ומלאים בפרסומות ותוכן שיווקי. משום כך, כל קיומו של המגזין נשען על קהל המנויים שלו ותלוי בהם.



דמותו של המגזין התעצבה עם הזמן. בכל חודש מאז הקמתו יוצא לאור גיליון המוקדש לנושא מסוים, בין הנושאים שהופיעו עד עתה: אבירים, חברים, כוכבים, חלום, טעים ועוד. הנושאים מתפרשים על טווח רחב של עולמות הנוגעים לרגשות, אירועים, מושגים ועוד. אחת ההחלטות שקיבלו במערכת, כחלק מן הקו העיצובי שבא לידי ביטוי גם בבחירה להדפיס את המגזין על נייר עבה ולא על דפי כרומו, היא כי על כל גיליון יופקד מאייר יחיד, וזהותו של המאייר תקבע בהתאם לנושא.



נושא הגיליון הנוכחי שיצא לאור בחודש מרץ 2017, מועד חג הפורים, הנו 'מסיבה'. על איור הגיליון הופקדה אור ליבנה, בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר.

במהלך העיון במגזין היה לי ברור שאני כילדה הייתי שמחה לקבל אותו. הגיליון עוסק בהיבטים השונים הנוגעים למסיבות אצל ילדים, הציפייה והחששות מן המסיבה, הרצון ליצור משהו בעל גוון אישי ומהנה, רעיונות למסיבות ועוד. הוא מכיל סיפורים על מסיבות מסוגים שונים ולצד הנגיעה בהיבטים האישיים של הנושא, הוא נבחן גם במדורים הקבועים של העיתון:

בחן את עצמך - שאלון חביב שאני זוכרת שקסם לכל בני גילי שנתקלו בו.
שעושועונים וחידות - המתבססים על המידע המופיע בגיליון, ובין הפותרים נכונה מוגרל ספר.
וחברים לעט - מדור בו מספרים הקוראים הצעירים בתשובה לשאלה הקשור לגליון משהו על עצמם, משהו שנהגתי לעשות בו שימוש כילדה ויש לי הרגשה שגם בעידן הנוכחי קוסם לילדים המגלים את המכתבים מחדש, ומתוודעים לצורת תקשורת אחרת התלויה בזמן.
במדור בעלי החיים - מופיע הסבר מרתק, שחידש גם לי, על צבעיה השונים של הזיקית.



מדובר בעיתון ילדים המנסה לשמר משהו מן העולם הישן באופן רענן ומעשיר, הפונה לילדים בשפה עשירה ובגובה העיניים ומאפשר להם לחוות לרגעים אחדים משהו מן התמימות שנדמה לדור ההורים של היום שכמעט ואינה קיימת. העיתון פונה לבני 6-12 ותכניו מותאמים לגילאים השונים.


אדם צעיר - גיליון 45: מסיבה      עורכת ראשית: רינת פרימו      מאיירת: אור ליבנה      הוצאה לאור: קבוצת אדם עולם בע"מ      מרץ 2017      36 עמ'

יום שישי, 21 באפריל 2017

הסוד של פלוריאן / חוה ניסימוב



" הספר אמנם מדבר על תקופת השואה אך מזווית ראיה שונה " כתבה הסופרת בעמוד הפייסבוק שלה. 





פלוריאן בן ה-12.5 שכולם קוראים לו פורק הוא גיבור הספר הנוכחי. הוא מתגורר בכפר בפולין, השנה היא 1942 ופולין תחת הכיבוש הגרמני שרויה במלחמה. לפורק אח גדול, יורק, שגיוס לצבא ומאז גיוסו נדמה לפורק שהבית הפך להיות חשוך והוריו פחות שמחים.

כשהיה כמעט בן 11, כמה חודשים אחרי שהילדה הכי יפה בכפר שכל הבנים אהבו, בחרה להיות החברה שלו למרות שהוא לא הילד הכי חכם בכיתה, אביו נכנס הביתה בערב חג המולד, נושא שק על גבו. פורק שהאמין כי הוא מכיל את המתנות שיקבל בחג המולד התרגש מאוד, אבל כשאביו פתח את השק במקום מתנות יצאה ממנו ילדה אחת, קטנה. היא הייתה בעל גוון עור כהה ושיער בהיר, צהבהב ולבשה בגדים משונים. על רגילה היו נעלי בית חומות עליהן רקום פרח אדום וזהו, לא היו לה מעל וכובע. היא גם לא דיברה.

היה לה צלב על הצוואר ופורק נרגע. הוא שמע שפולנים שמסתירים יהודים נהרגים וכל הכפר שלהם נענש מחבר שלו מונדק. בארוחת הערב הילדה לא אכלה בכלל, לכן אמא שלו האכילה אותה בכפית כמו תינוקת, הלבישה לה פיג'מה ישנה של פורק שהייתה גדולה עליה והשכיבה אותה לישון במיטה של פורק ליד תנור המטבח החם. הוא עבר לישון בחדר של ההורים ונקרא לשיחה. בדרך כלל שיחה אומרת דבר אחד, שפורק עשה משהו רע והוא עומד לקבל עונש או מכות בחגורה מאבא.

במקום זה הוא גילה שלילדה שמתארחת אצלם יש שם, אווה, והיא בת 5. היא יהודייה המשיכו וסיפרו לו הוריו ותסתתר אצלם עד שתגמר המלחמה משום שאמא שלה משלמת להם הרבה כסף, כסף שהם זקוקים לו. אמא שלו הוסיפה שתמיד רצתה ילדה ואם אמה לא תשוב אחרי המלחמה הילדה תישאר אצלם ולפורק תהיה אחות.

מרגע שאווה הגיעה לביתו של פורק, חייו השתנו. העובדה שעל קיומה היה להשמר בסוד מכל העולם גרמה לו לשנות את התנהלותו. פורק שידוע כמי שמתקשה לשמור סודות ממעיט במשחק עם חבריו ולא יכול להזמין אותם לביתו כדי שלא יגלו את נוכחותה. השהות הכפויה של השנים בבית יחד, לעתים שעות רבות לבדם, מחברת ביניהם בדרכים שפורק לא יכול לשער.




הספר הוא עיבוד לסיפור חייה של המחברת, הסופרת חוה ניסימוב, אשר נולדה בוורשה, פולין, ביוני 1939 והייתה בת שלושה חודשים שכפרצה מלחמת העולם השנייה. כשאביה נפטר ממחלת טיפוס בגטו נמלטה ממנו יחד עם אמה שכשמלאו לה 3 החליטה להסתיר אותה אצל איכרה פולנית שהייתה מכרה של אחותה. שמה של חוה הוחלף לאווה וביחד עם ילדה יהודיה נוספת התגוררה בבית המשפחה עד לסיום המלחמה. בגיל 6 אספה אותה דודתה והמתינה עד לשובה של האם שהתגוררה בגרמניה בזהות בדויה. מס' שנים לאחר מכן עלתה ניסימוב לישראל בעליית הנוער.

ניסימוב מצליחה לתאר בצורה ישירה את חייו של ילד פולני מתבגר בימי מלחמת העולם השנייה שעולמו מתהפך עליו ברגע אחד בו הוא מקבל "אחות" חדשה שעליו לשמור על קיומה בסוד. לצד האירועים השונים הממלאים את חיי היום יום שלו, ככל ילד-נער מתבגר, הוא נאלץ להתמודד גם אם אחריות חדשה שאינו בטוח שהוא יכול לשאת על עצמו. הצורך לשמש מגן לילדה-אחות שלא היה מודע לקיומה עד לפני רגע מובילה אותו לצאת למסע התבגרות ולתפקד כמבוגר אחראי לפחות בהקשר אחד.




סיימתי את הקריאה בספר דומעת מהתרגשות, חוויה שלא זכורה לי רבות במקרה של ספרים המיועדים לגילאים הללו. מחברת הספר מצליחה לעטוף את הקוראים בעולם שהיא בוראת בספרה בחוטים עדינים ועוצמת החביקה שלהם מתחוורת עם סיום הקריאה וסיום סיפורם של פורק ואווה.

מאיירת הספר, מריאנה רסקין, היא מאיירת, אנימטורית ומעצבת גרפית, בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר. מאז סיום לימודיה  בשנת 2015, עוסקת רסקין במגוון פרויקטים עצמאיים באיור ואנימציה והיא יוצרת עבודות לטלוויזיה, מגזינים, להקות ופסטיבלי מוזיקה.


מחברת הספר, חוה ניסימוב, ונכדו של הילד פלוריאן, מתיאש, בביקור שערך בישראל בפסח 2017
(התמונה לקוחה מעמוד הפייסבוק של הסופרת)


בשנים האחרונות יש תחושה כי תכיפות הוצאתם לאור של ספרים בנושא השואה, וספרי ילדים בפרט, הולכת וגדלה. יש לכך סיבה טובה, מספרם של ניצולי השואה החיים בישראל הולך ומתמעט עם השנים והופך את הצורך לתעד את סיפוריהם, כדי לזכור ולא לשכוח, לבהול יותר. נדמה גם כי השנים שחלפו מאפשרות לחלק מן הניצולים לגלול באוזני ילדיהם, נכדיהם או ניניהם את סיפורם האישי ואף לפעול כדי שלא יישכח ויגיע לידיעת הרבים.

'הסוד של פלוריאן' הוא ספרה החמישי של המשוררת והסופרת חוה ניסימוב, וספרה השני לילדים, העוסק כקודמו בילדות  בפולין במלחמת העולם השנייה.


ספר ילדים נפלא המציג את עולמם של ילדים במלחמת העולם השנייה ונוגע בשואה מנקודת מבט מעט שונה. המלצה חמה לתלמידי בית הספר היסודי הבוגרים יותר.


הסוד של פלוריאן      מאת: חוה נסימוב      איורים: מריאנה רסקין      הוצאת טל מאי בשיתוף ידיעות ספרים     2017      117 עמ'

יום שני, 27 בפברואר 2017

פלורה ויוליסס / קייט די-קמילו



כשראינו על כריכת הספר את שמה של מחברת הספר 'המסע המופלא של אדוארד טולין',היה ברור שממתינה לנו הרפתקה מופלאה...


ובגלל שידענו, החלטנו לדלג על הכריכה האחורית ולצלול ישר לתוך העלילה עצמה. ארבעת העמודים הראשונים עוצבו בצורת קומיקס וגרמו לנו לתהות אם כך יהיה בנוי הספר כולו, התשובה היא לא. ארבעת העמודים מספרים על שואב האבק החדש של משפחת טיקם, עצמתי כל כך שבמקום שגברת טיקם תוביל אותו לפינות שהיא רוצה לנקות, הוא מוביל אותה לחצר.


שואב האבק בחצר עושה רעש חזק שגורם לפלורה בל להרים מבט לחלון ולראות כיצד הוא בולע לקרבו סנאי קטן, למרות שפלורה הזהירה אותה בצעקות מהחלון שזה בדיוק מה שעומד לקרות. לסנאי עצמו אין מושג מה קרה או ששתי דמויות אנושיות חזו בזה הרגע בהשאבות שלו לתוך שואב אבק ענק, הוא פשוט יודע שהפסיק לחשוב.

פלורה רצה לחצר כדי להציל את הסנאי ומתעלמת מן הקריאות של אמא שלה. היא מנערת את שואב האבק עד שהסנאי נופל ממנו, קרח מרוב הפרווה שלו, הוא נושם כמה נשימות קצרות ומפסיק. כחובבת קומיקס ובייחוד סדרת 'הרפתקאותיו המאוירות של אינקנדסטו המדהים!' פלורה הקפידה לקרוא תמיד גם את התוספת המיוחד לכל גיליון ואת סדרת התוספות 'דברים איומים יכולים לקרות גם לך!' ולכן היא יודעת איך מבצעים החייאה בשיטת הנשמה מפה לפה שאין לה ספק שתתאים גם לסנאי. היא מתאימה והסנאי מתעורר לחיים.

בזמן שגברת טיקם ופלורה עסוקות בעיכול העובדה שהסנאי חזר לחיים, הוא ממוקד בניסיון למצוא אוכל ובלי לשים לב הוא מרים את שואב האבק האימתני כדי לבדוק אילו עוד דברים יש בתוכו, השתיים שרואות אותו מחזיק את השואב בכפה אחת בלבד מנסות להבין מה הן רואות. לפלורה שכאמור קוראת קומיקס באדיקות ברור שמדובר בסנאי גיבור על ונותר לה רק לגלות אילו כוחות על יש לו. הזמן שהיא מנסה להסביר את זה לגברת טיקם בעלה קורא לה 'טוטי' וכך פלורה מגלה את שמה ומחליטה לקרוא לסנאי בשם השואב האימתני: יוליסס.

ביממה אחת מרובת תהפוכות שהתחילה בסנאי שנשאב לשואב האבק, פלורה תגלה כי יוליסס מבין מה היא אומרת ומה כוחות העל שלו אבל כמו לכל גיבור על גם את זהותו של האויב המושבע שלו. ותצא במסע להצלתו יחד עם טוטי, הנכדן שלה ויליאם ספייבר, ואביה.




קייט די-קמילו מצליחה לדחוס לתוך פחות מיממה הרפתקאות קסומות ואנושיות במיוחד המשלבות שורה של נושאים המוצגים מגובה העיניים של הגיבורה שלו בת ה-10. פלורה היא חובבת קומיקס צעירה שמדאיגה מאוד את אמה שחושבת כי תחביב כזה לא הולם ילדה בכלל וילדה בגילה בפרט. היא עושה הכל על מנת שפלורה תאמץ תחביבים ראויים יותר ביניהם קריאה ומשחק עם בני גילה. פלורה שהכירה את עולם הקומיקס ואת הסדרה האהובה עליה ביותר דרך אביה שמאז עזב את הבית, מסרבת להרפות מן התחביב מה שגורר עימותים תמידיים עם אמה.

אמה של פלורה נמצאת בבית כל הזמן, אבל היא עובדת מן הבית ולכן תשומת הלב שלה מוקדשת בדרך כלל לכתיבה שלה ופרט לניסיון לוודא כי פלורה פועלת על פי הנחיותיה היא אינה עוקבת אחרי מעשיה של פלורה. את הנקודה הזו פלורה מנצלת לטובתה כשהיא מקפידה לפעול על פי הכללים שקבעה לעצמה למרות ההבטחות שנתנה לאמה. היא מבלה זמן רב בדמיון שלה ומחוזות הקומיקס נמהלים בחיי היום יום שלה כשהיא מדמיינת את מחשבותיה מרחפות מעליה בבלוני הדיבור המוכרים לה מן הסיפורים השונים. גם הסנאי שהיא מצילה נמצא בקו ישר עם עולמות הקומיקס המוכרים ואין לה ספק שהוא מחבר בין המציאות הביתית המוכרת לעולמות האפשריים שעד היום הכירה רק בסיפורים. לכן היא ממהרת לאמץ אותו בניגוד לדעת אמא שלה ומשתפת בכך את אביה שהפגיש אותה עם עולם הקומיקס ומגיע לאסוף אותה למפגש השבועי שלהם. הוא מסכים להפוך לבן ברית בנושא ומשתף פעולה עם העולם שהיא יוצרת באופן מיידי.

במסגרת המסע הפנטסטי שעורכת פלורה בל עם יוליסס מאפשרת די-קמילו לקוראים הצעירים להתמודד גם החלקים הפחות נעימים בחייה שנוצרו בעקבות הפרידה של הוריה. פלורה בל בת ה-10 מבחינה בייחודיות של הוריה משום שנפרדו, היא רואה בכל אחד מהם את הצדדים הפחות נוחים לאחר, את העיסוק של אמא בעולם הרומן הרומנטי שהיא מתפרנסת ממנו לצד הפער בין העולמות שהיא בוראת למציאות שהיא חיה. מן הצד השני, היא מכירה במוזרויות של אביה הנוהג לפעול בתבנית קבועה בלי קשר למציאות המשתנה סביבו. המסע המופלא מאפשר לה לבחון את מקומה בלבם של הוריה ומערער את הביטחון השביר שלה מאז הגירושים, כשהיא מחליטה לפרוץ את הגבולות ולרגע נדמה לה שהם פרוצים לגמרי.




הספר נכתב מבעד לעיניה של ילדה בת 10 ומצליח לשקף את עולמה המורכב של ילדה שחיי המשפחה שלה התפרקו והיא מנסה להגדיר מחדש את הגבולות של עולמה. לצד היכולת שלה להטמיע את החוויות הדמיוניות שלה בחיי היום יום ולשחק בכאילו בצורה משכנעת במיוחד, היא מבקשת לעגן בצורה חזקה יותר את המציאות החדשה בתוכה היא מתקיימת אך מתקשה לעשות זאת בתחילה.

עולמה של פלורה בל מתאים מאוד לתלמידי כיתות הביניים בבית הספר היסודי אך דומני שגם תלמידי הכיתות הגבוהות בבית הספר היסודי ימצאו בו עניין רב שטמון בין השורות ומסתתר מתחת לעלילה הפנטסטית שלו.

הספר מלווה באיורי שחור לבן המשולבים בטקסט ומופיעים גם בעמודים נפרדים ומצליחים להעביר משהו מרוחו של הספר שלא תמיד נמצא בטקסט עצמו. הבחירה באיור שחור לבן היא זו המביאה את עולמה של פלורה בת ה-10 לקוראים בני גילה ובוגרים יותר שימצאו בהם מידע שצבע עלול היה לטשטש.




מדובר בספר פנטסיה לילדים שיש בו רובד נוסף, בוגר יותר, ההופך אותו למתאים לטווח רחב של גילאים. מי שנפגש עם כתיבתה של המחברת בספרים קודמים שלה לא זקוק להמלצה נוספת, אחרים יגלו בספר הנוכחי עולם ספרותי רגיש ומעמיק. המלצה חמה מכל הלב.


פלורה ויוליסס      מאת: קייט די-קמילו      איורים: קית' ג' קמפבל      מאנגלית: מיכל אלפון      הוצאת זמורה ביתן      2016      239 עמ'


* ניתן לקרוא את הפרק הראשון של הספר כדי להתרשם:

/div>

יום רביעי, 25 בינואר 2017

המכשפות מכפר בנונטו - עונת התעלולים / ג'ון במלמנס מרסיאנו



ספרים תקופתיים חביבים עלי במיוחד בשל האפשרות שהם מעניקים לי ללמוד על תקופה כלשהי בדרך חווייתית. ספרים תקופתיים הפונים לילדים הם ז'אנר פחות מוכר עבורי ולכן שמחתי על גילוי הספר הנוכחי שהוא חלק מסדרת ספרים העוסקת במקום ותקופת זמן ספציפית.




השנה: 1820

המקום: הכפר בנונטו באיטליה




חמישה ילדים מככבים בסדרת הספרים 'המכשפות מכפר בנונטו'. בספר הראשון, עונת התעלולים, מככבים התאומים רוזה ואמיליו והוא נפתח עם כאב הבטן של רוזה. ככה היא מתעוררת בבוקר ומנסה להבין למה הבטן כואבת ולמה היא רעבה אחרי שאכלה ארוחת ערב ולפני שהלכה לישון גם כדור גבינה שלם. חוץ מהבטן גם האף מגרד לה. אבל מה שמטריד אותה יותר מהכול היא העובדה שאחיה התאום אמיליו, שבדרך מתעורר לפניה, עדין ישן. היא מנערת אותו וכשהוא מתעורר היא מספרת לו שכואבת לה הבטן. אמיליו לא מתרגש ואומר לה שזה המחיר על כדור הגבינה שאכלה, כמובן שרוזה מכחישה ומאשימה את ג'נארה - סוג של מכשפה שמשנה את צורתה ונוהגת לעשות תעלולים כאלו.

בשולחן ארוחת הבוקר רוזה מכחישה שוב שהיא אחראית לכדור הגבינה הנעלם אבל אביה, שמכיר את התעלולים הרבים שהיא מבצעת ומייחסת למכשפות, כועס ומבקש ממנה לחדול. משם הם פונים להעמיס את עגלת השוורים בסחורה שיימכרו בשוק, אבל השנה למרות שהגיע האביב רוב הירקות שבדרך כלל מבשילים בשדות בעת הזו עדין לא מוכנים לאיסוף. תופעה מוזרה שמצטרפת לשורה של תופעות מוזרות בביתם של רוזה ואמיליו שמובילה את חבורת הילדים למסקנה שהחלה עונת התעלולים של הג'נארה ועליהם למצוא פתרון לבעיה.

החבורה נעזרת בידע שלהם אבל כשהתופעה מחריפה הם מחליטים לפנות למגדת העתידות. האם תצליח רוזה לשכנע את בני משפחתה שאינה אחראית לתעלולים השונים? האם תצליח חבורת הילדים לפתור את התעלומה ולגלות אחראי לתעלולים הרבים שנפוצים בבית משפחת התאומים ובכפר כולו?




הספר הנתון בכריכה קשה מנוקד ומאויר ופונה לתלמידי כיתות הביניים בבית הספר היסודי. על איורי הספר אחראית סופי בלקול, המוכרת לרבים מאיורי סדרת הספרים 'אייבי ובין' ואף כתבה ואיירה ספרים משלה. איורי הספר הנוכחי מתבססים על הידע שצברה אודות התקופה. הבחירה בגווני שחור-לבן עם נגיעות של הצבע הכחול על גווניו השונים, מעניקה לספר מראה ייחודי ומסייעת ביצירת האווירה התקופתית בספר.

שעות היום מתאפיינות ברקע לבן ואילו האירועים המתרחשים בשעות הערב הלילה נפרשים עם פני רקע תכול בגוונים משתנים המעידים על מידת האור השוררת בכל סצנה ומסייעים לקוראים הצעירים לשקוע בתיאורי הזמן השונים בספר.


איור מן הספר מקס מוירץ שכתב ואייר וילהלם בוש ויצא לאור לראשונה בשנת 1865 


יכול להיות שממרום גילי שכחתי את המגוון הרחב של הספרים שקראתי כילדה, או שספרות הילדים של היום השתנתה והיא מציגה, גם נושאים קשים ושנויים במחלוקת, בדרך נוחה לעיכול. כך או כך, המפגש עם הספר הראשון בסדרת 'המכשפות' הזכיר לי את הגרסה המקורית של מקס ומוריץ בו לצד התעלולים המרושעים של שני הילדים, הם נעשים בצורה אכזרית במיוחד. נדמה שמחבר הספר הנוכחי שאב השראה מספר הילדים הזה ומן האגדות שכתבו האחים גרים בנוסח המקורי שלהן, שלא חמל על הקוראים שלו והעניק לגיבורי האגדות שלו גם סוף רע שתאם את מציאות החיים באותם הימים טרם יצירת המושג happy ever after.

הגיבורים שלו חיים בתקופה בה לא התייחסו לילדות כפרק זמן נבדל משאר החיים ומרגע שילד יכל לסייע בפרנסת הבית, הוא עשה כן. גם הדרך בה חינכו את הילדים הייתה נוקשה ובלתי מתפשרת והדברים מוצגים בספר הנוכחי ללא כחל ושרק. לצד היבטי היום יום בחיי הילדים שלא מוכרים לילדים של ימינו, הספר מעניק הצצה לחיים בכפר בתחילת המאה ה-19, בה לצד הצורך לקחת חלק בפרנסת המשפחה זכו הילדים לחופש רב כדי לחקור את הסביבה שלהם.

הקוראים הצעירים של הספר מצאו אותו משעשע ומלא הרפתקאות ואותתו לי ש נקודת המבט שלי מעט מחמירה מדי.


צילום פנורמי של העיר בנונטו 08/2011
(לקוח מערך העיר בנונטו בויקיפדיה האיטלקית)


צמד היוצרים של הספר שאב את ההשראה לעלילה ולאיורים השונים בו מן הפרוביניציה האיטלקית בנונטו. בסופו של הספר מקדישים המחברים שלו מקום לרקע ההיסטורי של הספר המבוסס על פולקלור מקומי שיוחס לאזור בנונטו. העלילה מוקמה באזור הגאוגרפי בו שוכנת העיר בנונטו כיום כשתווי המתאר של העיר מאותה התקופה נשמרים באיורי העלילה ומוצגים במפה המצורפת בתחילתו. בנונטו שכנה בצומת דרכים חשוב בתקופה הרומית והייתה בירתם של הלומברדים בדרום איטליה בתחילת ימי הביניים. לפני הכיבוש הרומי נודע המקום במקום בו שוכנות מכשפות והרומאים שינו את שמו מלונטום (=אירוע רע) לבנונטום (=ארוע טוב) כדי לשנות את המציאות כך זו לא השתנתה. במשך מאות שנים האמינו רבים שמכשפות מכל העולם מתאספות בכפר. תושבי המקום לא ראוי כל רע במכשפות ולכן על פי האמונה נהגו הללו להגיע לשם.


עד כה יצאו לאור שלושה ספרים בסדרה והספר הרביעי יוצא לאור בימים אלו ממש. צמד היוצרים של סדרת ספרי 'המכשפות מכפר בנונטו' יצרו לסדרה אתר אינטרנט קסום המכיל מידע על כלל הספרים בסדרה, על היוצרים ועל מקורות ההשראה שלהם. מוזמנים לבקר בו.


אנחנו ממליצים לכם להציץ בסדרת הספרים החדשה המתרחשת בכפר בנונטו ועקבת אחרי חבורת ילדים המנסה להתמודד עם המכשפות השונות החיות בכפר שלהם. מתאים במיוחד לתלמידי כיתות ג'-ד'.


המכשפות מכפר בנונטו 1 - עונת התעלולים      מאת: ג'ון במלמנס מרסיאנו      מאנגלית: דנה טל      איורים: סופי בלקול     הוצאת כתר      2016      131 עמ'