‏הצגת רשומות עם תוויות ילדים 4-6. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ילדים 4-6. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 11 באוגוסט 2017

מה עושים עם סבתא / עדנה מזי"א


לעולם לא יימאס לנו לקרוא ספרים על סבאות וסבתאות



שירה מכירה היטב את סבתה, ממש כמו שהיא מכירה את כל הצעצועים והמשחקים בחדרה. כשסבתה מבקרת אותה שירה יודעת להסביר היטב את כל השימושים האפשריים שתוכל לעשות בה:

"אפשר לעשות לה תסרוקות - 
קוקיות וצמות,
פזור עם סיכות (לגזור אסור).
למרוח לק על הציפורניים
וסומק בלחיים
ולהוסיף בעדינות (אבל הרבה)
איפור בעיניים.

או למשל...."

למשל לשים עליה מפת שולחן ולאכול מעל גבה, לשחק גשר מתחתיה, לשבת על כתפיה ולקפוץ אל הכריות, לטפס למחבוא העוגיות, לבנות מגדל על ראשה, לשחות אתה באמבטיה, לקרוא, לצייר, להתגלגל... ושמתעייפים להשתמש בבטן הרכה והחמימה שלה ככרית.



כשמאפשרים לילדים להפעיל את הדמיון אין לרעיונות שלהם גבולות. כשיש מבוגר עם זמן וסבלנות המשחק יחד יכול להניב שורה של אפשרויות מענגות לשני הצדדים. כל מי שבילה מעט זמן עם ילדות צעירות יודע שאחד הדברים החביבים עליהן הוא היכולת לקשט מבוגרים בדיוק בצורה בה נוהגים הוריהם לקשט את עצמם ואותם: תסרוקת, איפור, סיכות וקישוטים לשער הם רק חלק משלל האפשרויות שתשמחנה לממש אם יתאפשר להן.

היצירתיות לא מסתיימת רק בקישוטים, ופריטים רבים בבית זוכים לשימושים מקוריים שלא יועדו להם מלכתחילה. עדנה מזי"א שנדמה כי לא שכחה להיות ילדה בעצמה משתפת פעולה בספר הנוכחי עם הדמיון של שירה הילדה ומאפשרת לה להפוך את ביקור הסבתא בביתה לחוויה שגבולותיה הן גבולות הדמיון.


 


בצדו הימני של כל זוג עמודים בספר, על רקע לבן, מופיעים משפטים קצרים ומנוקדים המלווים מצדו השמאלי של צמד הדפים באיור בצבעי פסטל הגולש מעט לכיוון הטקסט. הטקסט מחורז במידה ומתגלגל על הלשון בטבעיות ויחד עם החזרתיות בסופו של כל עמוד "או למשל..." מאפשר לקוראים הצעירים לקחת חלק בהקראה כבר מן הפעם הראשונה.

איורי הספר ממחישים בצורה בלתי אמצעית את המוטיב המרכזי הנדון בטקסט בכל צמד עמודים: אהבה, תסרוקות וקישוטים, סבתא כשולחן מכוסה במפה צהובה, כגשר, סולם ועוד. ומתרגמים את הטקסט באופן היוצר חיבור בין הדמיון והמציאות בדרך שתעלה חיוך על פניהם של המבוגרים שיקריאו לילדים את הספר. כל איור מורכב מנושא מרכזי הבא לידי ביטוי בעזרת אסופה של פריטים המתחברים יחד לכדי רעיון. הצעצועים של שירה הקטנה מלווים אותה לכל אורך הספר ועוברים ביחד עם הקוראים הצעירים מסצנה לסצנה שותפים בדרכם לחוויות שעוברת שירה.




    אורנה סמורגונסקי

על איור הספר הופקדה אורנה סמורגוונסקי, בוגרת החוג לתאטרון באוניברסיטת תל אביב העוסקת רוב זמנה בעבודות עיצוב תפאורה ותלבושות לתאטרון. את שיתוף הפעולה הפורה שלה עם המחזאית והסופרת עדנה מזי"א החלה עוד בתאטרון כשעבדו יחד על עיבוד מחזותיה של עדנה, שיתוף פעולה שהמשיך גם כשהחלה מזי"א לכתוב ספרי ילדים אשר על איוריהם הופקדה סמורגונסקי.


'מה עושים עם סבתא' הוא ספר הילדים הרביעי של הסופרת והמחזאית עדנה מזי"א וכקודמיו כתוב באופן הקורץ לקוראים המבוגרים המלווים את ילדיהם בעת הקריאה. מדובר בספר נפלא על הקשר בין סבתות לנכדות הממחיש באופן בלתי אמצעי את החיבור הקסום המתרחש במרחק דור אחד ויש בו גם סוג של חוויה מתקנת לבני הדורות השונים. המלצה חמה שלנו לנכדים, נכדות, סבים וסבתות.


מה עושים עם סבתא      מאת: עדנה מזי"א      איורים: אורנה סמורגונסקי      הוצאת כנרת      2017      לא ממוספר

יום שלישי, 13 ביוני 2017

גוזלים בראש / יונתן יבין



הספר, כך מספר יבין בראיון למוסף גלריה של הארץ, נולד בעקבות איור שיצרה ליאורה גרוסמן לסופרת אחרת אבל נדחה בגלל שדמותה של הילדה לא הייתה חמודה דיה לדעתה. יבין אימץ את הדמות לחיקו ויצר סביבה עלילה שלמה העוסקת בה ובשערה, ואם יותר לנו לומר, בצורה קסומה ומעוררת חיבה לדמות הקטנה שמתעקשת לפעול רק על פי הכללים שקבעה לעצמה.



זה סיפור או אולי אגדה, על ילדה שרעמת השער שלה הקנתה לה את שמה, כן: רעמה. ילדה שרעמת השער שלה גדלה בלי גבולות, בלי מסרק או מברשת, סיכות, כובע או קשת, בלי להרטיב או לחפוף ובמקרים שהשער בכל זאת נרטב, בלי ליבש. והכי הרבה, בלי לאסוף. 

החיים יכולים היו להמשך כרגיל עבור רעמה לולא בוקר אחד התעורר לגלות קן ציפורים בשערה. רעמה מחליטה לצאת  למסע חיפושים אחר אמם של שני הגוזלים השוהים בקן שעל ראשה, מסע שיעניק לה תובנות חדשות לגבי עצמה ושערה.



מתוך שלא לשמה, בא לשמה. יבין מספר בראיון שנערך אתו שדמותה המאוירת של הילדה המככבת בסיפור, אשר נדחתה על ידי סופרת אחרת, עוררה בו רצון לעטוף אותה בסיפור משלה ונדמה כי הדמות הזו מאפשרת לו, ולקוראים הצעירים, לעסוק אם אחד החלקים הקסומים והמעצבנים ביותר בילדות, בו זמנית, העקשנות.

כל הורה לילדים מכיר את השלב הזה בו הילדים מחליטים לנהל בעצמם את חייהם, זה מתחיל בגילאים מוקדמים מאוד ואחרי הפוגה קצרה חוזר בגילאים בהם קשה יותר להציב להם גבולות. הילדה בספר הנוכחי אומנם צעירה מאוד אבל בעלת עקרונות ברורים וחדים בנוגע לשערה, עקרונות שאיש (אפילו לא אמה) לא יכול לשנות. יבין, נאמן לדמותה של הילדה העצמאית שהתאהב בה, מיישר אתה קו ומאפשר לה להתמודד לבד עם ההחלטות שלקחה בחיים ולעצב את העקרונות והערכים שלה בעצמה.



על פני עמודי הספר השונים פרושים בין האורים מספר משפטים בחרוזים לא מאומצים, המתגלגלים על הלשון בטבעיות ומאפשרים כבר בפעם הראשונה קריאה משותפת בה הילדים משלימים בעצמם את החרוזים (עם מעט עזרה).

על האיורים הנפלאים ועשירי הפרטים בספר אחראית ליאורה גרוסמן, בוגרת המחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל, אשר סקרנו לא מעט ספרים שעל איורם הופקדה בעבר ולמדנו לזהות את טבעית האצבע שלה בספרים השונים המגיעים אלינו. את הספר הנוכחי, היא מספרת בעמוד הפייסבוק שלה, איירה בטכניקה החביבה עליה ביותר, כי רק בה יש לה את השליטה הגדולה ביותר בפרטים הקטנים: צבעי עיפרון.

הגוונים הפסטלים שלו עוטפים את הטקסט של יבין ומעניקים לו רכות מנחמת גם ברגעים בהם הדמות של רעמה נדמת מעט אבודה ומבולבלת. עושר הפרטים מאפשר לילדים לשקוע אל תוך עולמה הקסום של רעמה בהדרגה כשהם בוחנים את החלקים הרבים המרכיבים את דמותה ואת הסביבה בה היא מתנהלת לכל אורך הספר.


'גוזלים בראש' הוא ספר קסום על ילדה קטנה ועצמאית המתעקשת להיות האחראית היחידה על שערה ומוכנה לשלם את המחיר. הספר מנוקד ומתאים לקריאה משותפת עם ילדי הגן הצעירים, אך גם ילדים בוגרים יותר ותלמידי הכיתות הנמוכות בבית הספר היסודי ייהנו ממנו לא פחות.  המלצת קריאה שמתאימה לכל הורה עם ילדים עצמאיים בכל הגילאים.


גוזלים בראש      מאת: יונתן יבין      איורים: ליאורה גרוסמן      הוצאת עם עובד      2017      לא ממוספר

יום ראשון, 11 ביוני 2017

עובדה ועוד עובדה / מאירה פירון



פעם בעתיד כשיחקרו את זה, אין לי ספק שיגלו שיש משהו במיטה של ההורים שמכיל בתוכו אנרגיה מסוג מאוד מיוחד, כזה שמושך אליה באמצע הלילה ילדים כמעט בכל הגילאים. אבל עד שיחקרו את זה לעמוק אפשר להסתפק גם בהסברים הקיימים כיום ומכילים תובנות פסיכולוגיות שונות בנוגע לרצון של הילדים למצוא מנוחה במיטה של ההורים כמעט כל לילה.



כל מי שהיה ילד בעבר והוא הורה היום מכיר את התופעה מחברת הספר מאירה פירון והמאיירת אלינה גורבן, החליטו להציג אותה מנקודת מבט ייחודית, זו של הילד שמוצא את עצמו מתעורר מדי בוקר במיטת הוריו וכשהוא חוזר למיטתו הוא מגלה את אחד מהוריו ישן אצלו. לילד המככב בסיפור הנוכחי אין ספק שהוריו אוהבים שהוא ישן במיטתם והוא לא אומר זאת סתם בלי מחשבה אלא כילד חכם הוא מבסס את המסקנה שלו על עובדות שהוא אוסף:

העובדה הראשונה
: הוא הולך לישון מדי לילה במיטתו
העובדה השנייה:    מדי בוקר הוא מתעורר במיטה של הוריו.
המסקנה:               אבא שלו מתעורר בלילה ובשקט מרים אותו מן המיטה שלו ומשכיב אותו לישון במיטה שלהם.



יש לו גם הסבר פשוט לכך שאביו מעביר אותו למיטת ההורים מדי לילה, אמא שלו אוהבת לישון במיטה שלו. איך הוא הגיע למסקנה הזו? הוא אסף עובדות:

העובדה הראשונה: בבוקר הוא רואה את אמא שלו ישנה במיטה שלו.
העובדה השנייה:    היא מחבקת את הדובי החום שלו כשהיא ישנה במיטה שלו.

כדי שיוכל לבלות לילה שלם בשינה במיטתו הילד מחליט לעשות מעשה, הוא מציב מלכודות שיעירו אותו אם מישהו יבוא לקחת אותו מהמיטה, אבל גם זה לא עוזר ובבוקר הוא שוב מתעורר במיטת ההורים ומגלה את אמו ישנה במיטתו. הוא מחליט להתייעץ עם חברה מהגן אבל מגלה שהפתרון שהציעה לו עובד רק באופן חלקי... איך? בשביל זה תצטרכו לקרוא את הספר כולו בעצמכם.



'עובדה ועוד עובדה' הוא ספר הילדים החדש של הסופרת מאירה פירון, היוצא לאור בשיתוף פעולה נוסף עם המאיירת אלינה גורבן בוגרת מסלול איור במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר ולימודי תואר שני בניו יורק. הספר פונה לילדי הגן בגובה העיניים ומסופר כולו מבעד לעיניו של ילד המפרש את המציאות בכלים שרכש. 

האיורים העוטפים את הטקסט בספר מעבירים לקוראים מידע נוסף, מעבר לזה שחלוק אתם הילד המספר, ומציגים את האירועים המתוארים בו מנקודת מבט נוספת. האיורים צבעוניים ומושכים את העין, הבעות הפנים של הדמויות השונות בספר מספקות לקוראים הצעירים מידע נוסף המאפשר להם חווית קריאה אישית גם כשאינם שולטים ברזי הקריאה.


אם גם אתם נמנים על ההורים שילדיהם נוטים להתעורר במיטתם בבקרים הספר הזה נכתב בשבילכם. מסוג הספרים שכיף להקריא לילדים ומהנה לא פחות עבור ההורים. המלצה חמה שלנו.


עובדה ועוד עובדה      מאת: מאירה פירון      איורים: אלינה גורבן      טל מאי בשיתוף ידיעות ספרים      2017      לא ממוספר

יום רביעי, 12 באפריל 2017

בִּקּוּר הַצַּעֲצוּעִים / ימימה אבידר-טשרנוביץ



יש לי פינה חמה בלב לספרים ולסיפורים שגדלתי עליהם בילדותי. אני מניחה שהממד הנוסטלגי מעניק להם לווית חן שאני מתקשה לעמוד בפניה. לאחרונה יצאה לאור בהוצאת עם עובד בשיתוף עם ספריית פיג'מה, הדפסה מחודשת לסיפור קצר שכתבה הסופרת ימימה אבידר-טשרנוביץ ומלווה באיורים חדשים פרי מכחולו של המאייר דיוויד הול.




במרכז הסיפור הנוכחי ניצבים צעצועיה המודאגים של רמה השוהים בארגז שלהם במרפסת הבית כבר שלושה ימים בלי שרמה ניגשה לשחק אתם. הקוביות, החיות, הבובה שולה, המתופף הקטן, הקופסאות השונות והצדפים - כולם מנסים לטקס עצה כיצד לנחש מה אירע. ביום הרביעי הבובה שולה מחליטה שיש לעשות מעשה ודוחפת את הכדור מחוץ לארגז כדי שיברר היכן רמה.

כשהוא מגיע למטבח הוא שומע כי רמה חולה ותוהה מה משמעות המילה. הבובה שולה יודעת ומספרת לכולם שמשהו כואב לרמה אחד הצעצועים מציע שילכו לבקרה.  הם מטפסים כולם, פרט לדלי ולכפית, מחוץ לארגז ויוצאים בעקבות הכדור שמכיר את הדרך מן המשחקים עם רמה לחדרה, חלקם הולכים ואחרים יושבים בתוך עגלת הקוביות.

כשהם מגיעים לפתח חדרה של רמה הם מגלים כי יושב לידה רופא השומע את הצעצועים הקוראים בשמה ומפנה את תשומת ליבה אליהם. כשרמה מזהה אותם הוא מודיע לכולם כי תחלים בקרוב. הצעצועים מתמלאים הקלה ועושים את דרכם חזרה לארגז בשמחה.




דיוויד הול, שסקרנו בעבר את איוריו לספרי ילדים, מצליח לשמר בספר הנוכחי את הממד הנוסטלגי שידבר למבוגרים מבין קוראיו. צעצועיה של רמה דומים לצעצועים שהיו לילדים ישראלים במאה הקודמת, ארגז האחסון שלהם, תוואי המרפסת, הרצפות, תריסי החלונות והמטבח דומים לאלו שהיו שכיחים באותה התקופה.

איוריו עשירי הפרטים מדייקים את הבעות פניהם של הצעצועים, רמה, אמה והרופא וצבועים בגוונים רכים ומדמים תמונות ישנות שהרזולוציה שלהן מעט פחות מדויקת.


מימין:    כריכת הספר "סיפורים לרמה - ביקור הצעצועים"             בהוצאת מסדה     1972
באמצע:  כריכת הספר "סיפורים לרמה"                                        בהוצאת מסדה     1984   ציורים: בינה גבירץ
משמאל: כריכת הספר "הספר הגדול של ימימה אבידר-טשרנוביץ|" בהוצאת עם עובד 1995    איור: אורה איל

הסיפור ביקור הצעצועים נכלל באוסף סיפורים קצרים שכתבה הסופרת ימימה אבידר-טשרנוביץ "סיפורים לרמה" ואייר נחום גוטמן, אשר יצא לאור לראשונה בשנת 1936. אני נתקלתי בו בשנות ה-70 בגרסה "סיפורים לרמה - ביקור הצעצועים" שיצא לאור בנפרד כספר בשנת 1972. מאז זכה אוסף הסיפורים הקצרים של ימימה אבידר-טשרנוביץ להדפסות נוספות בהן נכלל הסיפור "ביקור הצעצועים".

נדירים הספרים המצליחים לשרוד את מבחן הזמן ונדירים במיוחד ספרי ילדים כאלו, משום שהשפה המשתנה תדירות מקשה על הדור הצער להתחבר לעולם המתואר בהם. ספרה של אבידר-טשרנוביץ מצליח לדבר ישירות לדורות של ילדים וגם ילדי העידן הנוכחי יתחברו בקלות ומהירות לאופן כתיבתו.

בשפה פשוטה ותקנית שפונה ישירות גם לילדי העידן הנוכחי, מתארת אבידר-טשרנוביץ סיטואציה שכיחה של מחלת ילדות המונעת מבעלת הצעצועים לשחק אתם ומעוררת בהם דאגה. האופן בו מואנשים הצעצועים ידבר ישירות לפעוטות הנוטים להעניק לצעצועים שלהם חיים משל עצמם ויזדהו בקלות עם הדאגה שהם מביעים לשלומה של רמה.

האופן בו מסיימת המחברת את הסיפור, הצעצועים ממתינים להחלמתה של רמה, אינו סוף סגור. בחירה לא שכיחה בעולם ספרות הילדים שנדמה כי יש להם מקום בימים הללו בהם מבוגרים וילדים כאחד מצפים לפתרונות וסיפוקים מיידים. הסוף משקף את האופן בו נתפס הזמן על ידי ילדים קטנים, כממד אינסופי בו כל רגע נצחי. כל חוויה המתרחשת בחייהם ממקדת את מלוא תשומת הלב שלהם ונדמת גדולה מכפי שהיא באמת, הבחירה להותיר את המאורע המרכזי של הספר לא פתור בצורה מלאה מאפשרת להם לשוב ולתרגל את העובדה כי לא תמיד ניתן לפתור את הדילמות השונות המתעוררות בחייהם באופן מיידי ויכולה להיות פתח לדיון על משמעות הזמן, מושג ההמתנה ונגיעה בנושא חוסר הוודאות.



גדלתי על סיפוריה וספריה של ימימה אבידר-טשרנוביץ והאפשרות להעניק גם לילדי הדור הנוכחי פיסות מן הילדות שלי היא משהו שאני מתקשה לפסוח עליו. יש משהו בעולם שבוראת אבידר-טשרנוביץ בספריה שמשמר עוד קצת את התום הילדותי גם כשהגיבורים בספריה נאלצים להתמודד עם מציאות לא קלה או פשוטה.  השיטוט בגוגל באפשר לי לפגוש מחדש את כריכות ספריה שזכרתי מילדותי ולהעלות זיכרונות.


רמה זוטא - הילדה רמה מהספר 'ביקור הצעצועים'. בתה של ימימה אבידר טשרנוביץ שהייתה בת 3 כשהספר יצא לאור לראשונה לפני 80 שנה. (התמונה לקוחה מעמוד הפייסבוק של הוצאת עם עובד)


ההדפסה המחודשת של ספר הילדים הישן והטוב של ימימה אבידר טשרנוביץ היא מפגש בין נוסטלגיה לספרות העומדת במבחן הזמן. המלצת קריאה חמה למי שרוצים להעניק לילדים של היום פיסה מהילדות של פעם ומילדותם.


ביקור הצעצועים      מאת: ימימה אבידר-טשרנוביץ      אייר: דיוויד הול      הוצאת עם עובד      2016      לא ממוספר

יום שלישי, 4 באפריל 2017

חֲלוֹם עַל שֻׁלְחָן כָּחֹל / אמי רובינגר



כשקיבלנו את הספר  'חֲלוֹם עַל שֻׁלְחָן כָּחֹל' כבר ידענו למה לצפות. אחרי שקראנו את ספרו הקודם של רובינגר  'טמבלולים' הנחנו שנקבל בדיוק את אותו הדבר, ובכן: כמעט. מדובר, ממש כמו בספר הקודם שגם סקרנו בבלוג, בספר מאויר בחרוזים חסרים שהילדים מתבקשים להשלים, אך איכשהו הספר הזה מתעלה על קודמו והסב לנו הנאה עוד יותר גדולה.


במרכז הספר הנוכחי ניצב שולחן כחול שהילד מניח עליו את ראשו ונרדם, ובחלומו הוא יוצא עם השולחן למסע ארוך ומלא הרפתקאות שעובר גם ליד הפירמידות במצרים ובו לשולחן שימושים רבים ומגוונים.

בצידו הימני של כל צמד עמודים בספר מופיע טקסט בין שני משפטים בחרוזים, כאשר המשפט השני שיתחרז עם הראשון, מסתיים בשלוש נקודות במקום במילה, כדי לדעת את פשרן של שלוש הנקודות צריך למצוא מילה שמתאימה במשמעותה להגיון של המשפט ומתחרזת עם המילה האחרונה במשפט הקודם.

וכך הוא נפתח:

אם אני עייף, ולהתרכז לא יכול,
  אני מניחה את הראש על השולחן ה... "

במקרה של צמד המשפטים הנוכחי, המופיע בצמד האיורים הראשון, אנחנו מחפשים מילה שתתחרז עם המילה 'יכול' ומתארת את השולחן. המילה היא כחול ואם אנחנו לא בטוחים, האיורים מסייעים לנו לקבל את ההחלטה.


הספר בנוי מצמדי עמודים, בכל צמד עמודים עטוף הטקסט המנוקד המודפס בפונט גדול, באיורים בגווני פסטל המרחיבים את המתאר בטקסט ונפרשים על רקע בצבע משתנה. הילדים, גם אם אינם יודעים עדין לקרוא, יכולים ליהנות מן הקריאה בספר בעזרת התבוננות באיורים באופן שיסייע להם לקחת חלק פעיל כבר מהקריאה הראשונה בעת שישלימו את החורזים החסרים במשפטים השניים.


חווית קריאה משותפת מענגת לבני 4-6 ולמבוגרים שאתם, וחוויה נפלאה לעושים את צעדיהם הראשונים בעולם ראשית הקריאה. מומלןץ בחום ומתאים כמתנה לחגים.


חלום על שולחן כחול      כתב ואייר: אמי רובינגר      הוצאת כתר      2017      לא ממוספר

יום שישי, 3 במרץ 2017

בינק וגולי / קייט די קמילו ואליסון מגי



זה לא כתוב בספר בשום מקום אבל בינק וג'ולי הן אחיות. לא קשה להבין את זה כשבוחנים את מערכת היחסים שלהן בספר. אמנם על הכריכה כתוב שהן חברות אבל בשום מקום לא מצוין שהן לא אחיות. ואנחנו, בדיוק אחרי שסיימנו לקרוא ספר על שני אחים, מזהים מערכות יחסים אחאיות בכל מקום בו הן נמצאות.




הספר נפתח כשבינק יושבת על הכיסא ואוכלת חמאת בוטנים ישירות מן הקופסה, גולי קוראת ספר על הספה. בינק מתקשרת לגולי ושואלת אותה מה היא רוצה לעשות, לגולי יש חשק להסתחרר אז הן מחליטות לצאת לרכב על הגלגיליות שלהן. הן רוכבות יחד ברחובות העיר עד שהן נתקלות במודעה שתלויה על חלון אחת החנויות ומספרת על מבצע מכירה של גרביים. בינק זקוקה לגרביים ומציעה שייכנס לקנות. יש בהן קצת חילוקי דעות לגבי הגרביים שצריך לקנות אבל בסוף הן מגיעות להסכמות.

בהזדמנות אחרת, גולי רוצה לצאת לטיול בעולם ואחרי שהיא מוצאת את היעד היא תולה על הדלת שלט שמציין שיצאה למסע. מכיוון שהיא לא מציינת למי הוא מיועד בינקי רוצה לוודא במה מדובר ודופקת על הדלת כמובן שגולי שנמצאת באמצע המסע לא יכולה לדבר אתה ובינק מבינה. אבל בינק משתעממת וחוזרת לבקר בחדרה רק כדי לגלות שלטים נוספים שהיא לא מבינה ולכן מפריעה לגולי שוב. עד שגולי מגיעה ליעד שלה.

אי ההסכמות ביניהן באות לידי ביטוי כשהן הולכות יחד לקנות דג ובינק בוחרת אחד פשוט שגולי לא מתרשמת ממנו, אבל בינק נקשרת אליו כל כך שהיא הולכת אתו לכל מקום גם כשהיא וגולי אוכלות או הולכות לקולנוע הדג נמצא ביחד אתן. כשהן יוצאות יחד לרכב על גלגליות משהו קורה לדג אבל בנקי מגלה שגולי עדין חברה טובה.




אם יש לכם ילדים בעידן הנוכחי אין ספק שתזהו כבר מן העמוד הראשון את ההשפעה שיש לטכנולוגיות של היום על התקשורת ביניהם. כשבינקי רוצה לדבר עם גולי, היא לא מרימה את קולה כדי שיעבור בין החדרים ויגיע אל גולי, אלא מתקשרת אליה. וזו, על אף שהיא קוראת ספר, מחזיקה בהישג יד את הטלפון שלה כך שהיא יכולה לענות לה במהירות.

גם את מערכת היחסים בין האחיות תרגישו בין האצבעות כשתדפדפו בין העמודים ותראו את הבעות הפנים של השתיים בסיטואציות השונות, כמו ברגע בו במהלך ההחלקה המשותפת בינקי מגלה מבצע מכירות של גרבים וכל תשומת הלב של מוסטת לעבר החנות שעל חלונה התפרסמה המודעה. את הבעת הפנים של גולי שדומה יותר מכל להשלמה של אדם בוגר עם גחמותיו של ילד מזהים בקלות. אבל העובדה שגולי עדין ילדה בעצמה קופצת מן התמונה בה הן נמצאות בחנות בה מתקיימת מכירת הגרביים וגולי מגלה שיש פופקורן חינם, הבעת הפנים שלה כשהיא ממלאת את קרטון בפופקורן דומה לזו שניתן לראות על פניו של כל ילד שמגלה שהוא יכול לאכול משהו שהוא אוהב.

לאורך הספר כולו התגובות של השתיים זו לזו, הבאות לידי ביטוי בהבעות הפנם שלהן, מוכרות לכל מי שיש לו כאלו בבית ורואה אותן נעות בין חברות, למשחק, לכעס, תסכול ואהבה.







על דפי כרומו עבים נפרשות החוויות שעוברות בינקי וגולי יחד ולחוד. כאשר פרט לדמויות של השתיים ולפריט המרכזי בכל סצנה, כל איורי הספר נעשים בשחור לבן ובקווים משורטטים המפנים את הבמה כולה לדמויות האנושיות ולרגעים הספציפיים שהן חוות. הבחירה הזו, מאפשרת גם לילדים הצעירים שעדין לא שולטים ברזי הקריאה, לחוות במהלך הקריאה את האווירה של הספר ולקבל מעבר לטקסט עצמו, מידע על הדרך בה חוות בנקי וגולי את האירועים השונים המתוארים בו.

הספר המנוקד מתאים הן לילדי הגן הבוגרים שיוכלו להתבונן באיורים היפים בזמן שהם מקשיבים למבוגר המקריא להם אותו, והן לילדי ראשית הקריאה שהפונט הגדול והמנוקד והטקסט הקצר בכל צמד עמודים, מתאימים ליכולות שלהם בצורה נפלאה.

על איורי הספר אחראי טוני פוסיל, מעצב ומאייר שאחראי גם לעיצוב הדמויות בסרט האנימציה משפחת סופר על.



נדמה לי שכבר אין צורך להציג, לפחות בבלוג שלי, את הכותבת: קייט די-קמילו, שסקרנו בעבר חלק מספריה שתורגמו לעברית ומתאימים לגילאים מעט בוגרים יותר. בספר הנוכחי היא מצליחה, בלא מילים כמעט, לשקף את חווית האחאות משני צידי המתרס: אחות גדולה ואחות קטנה, בדרך שמתאימה למאוד לעולמם של הקטנים שזקוקים לסוף הטוב כדי להתמודד עם סיטואציות וללמוד מהן.

חוברת לה בספר הנוכחי אליסון מגי, גם היא סופרת ילדם אמריקאית שחיברה מספר ספרי ילדים ששהו ברשימות רבי המכר.




קסם של ספר לילדי הגנים הבוגרים וילדי ראשית הקריאה, המלצה חמה שלנו.


בינק וגולי      מאת: קייט די קמילו ואליסון מגי      איורים: טוני פוסיל      מאנגלית: שהם סמיט ואמנון כץ      הוצאת כנרת      2017      92 עמ'

יום רביעי, 1 במרץ 2017

אחחח איזה אח / פטל



כל מי שהוא אח גדול יזדהה עם תיאוריה המשעשעים של פטל המתארים את חווית האח הגדול. 




אורן מתבשר שעתיד להיות לו אח קטן בקרוב והוא קצת מתחרט על כל הפעמים בהם פנה להוריו וטען שמשעמם לו. כשהאח הקטן שלו דני מגי, הוא מבין במהירות שדברים כבר לא יחזרו להיות אותו דבר. דני חולק אתו חדר והחלל מצטמצם כשהרהיטים שלו מצטרפים לאלו של אורן. גם הצרכים של דני באים לפעמים על חשבונו של אורן, החיתולים הרבים שצריך להחליף לו והריח שנודף ממנו בשל כך, העובדה שהוא חייב להכניס לפה כל מה שהוא רואה וכך כל הצעצועים של אורן מתמלאים ברוק. הנטייה שלו לבכות בדיוק כשלאורן יש תכנית אהובה בטלוויזיה...

כשהוא גדל הצרות גדלות. הוא רב עם אורן ובוכה כשהוא לא מקבל את שלו וארן צריך לוותר לו, כשהולכים לטייל הוא הולך ממש לאט ואורן צריך לחכות. הוא גם רוצה לעשות כל מה שאורן עושה ...

בקיצור, אורן ודני הם כמו כל שני אחים שאתם מכירים ויש להם גם צדדים טובים ביחד אבל עליהם אורן פחות מדבר.




כל הורה שיש לו יותר מילד אחד ובטח כזה שהיה אח גדול, יזדהה עם התיאורים המשעשעים ששזורים בעלילת ספר הילדים המקסים שכתבה פטל. הספר הוא חלק ראשון בסדרת ספרים שעוסקת ביחסי אחים ונקראת 'מציק ומצחיק'. כמי שהיא אחות בכורה כמו פטל המחברת, חייכתי לעצמי לאורך הקריאה בספר כשזיהיתי כמעט כל סיטואציה שמתוארת בספר מן הילדות שלי. הילדות כיום, על אף לא מעט חידושים והמצאות, לא שונה כל כך מזו של דור ההורים. אין ספק שאחים גדולים יישאבו הנאה רבה מן הספר הנוכחי שמדבר בגובה העיניים על החוויות השונות שהם עוברים עם אחיהם הצעירים.

הספר המודפס בפונט גדול יחסית ומנוקד, מתאים לקריאה משותפת של הורה וילד וגם לילדי ראשית קריאה בליווי מבוגר. החריזה בספר חביבה ומתגלגלת בקלות על הלשון, מה שיאפשר לילדים צעירים להשלים לבד את החרוזים השונים במהלך הקריאה כבר בפעם הראשונה, ויוסיף להנאה שלהם מהספר.




על איורי הספר אחראית אלינה גורבן, מאיירת ומעצבת בוגרת שנקר שאנו זוכרים מאיוריה לספרים נוספים שסקרנו (מארי קירי, הפתעות הפתעות ומשפחה שכזאת). הוא צבוע בצבעים עזים המושכים את תשומת הלב של הקוראים הצעירים. צבע הרקע בכל צמד עמודים משתנה והטקסט מופיע על גבו בצבעים שונים, מודפס  בצד הימני של כל צמד ודמוי כתב יד בצד השמאלי.

הדמויות עתירות הבעה והאיורים משלימים את הטקסט ומשקפים לקוראים הצעירים פרטים שהם מכירים מעלמם שלהם. המאיירת הוסיפה על גבי הציורים, איורים קטנים המזכירים קשקושים שנוטים ילדים צעירים להוסיף לתמונות קיימות. ומעניקים תחושה כי ילד קטן שאינו מבין עדין את משמעותו של ספר עבר על עמודיו השונים והוסיף להם קישוטים משלו. תופעה לא נדירה בקרב פעוטות שמגלים ספרים המיועדים לילדים גדולים מהם ומוצאים אותם כר נוח לאיורים שלהם עצמם.


ספר נפלא לאחים גדולים ואחיות גדולות שמראה להם שגם כשנדמה להם שאף אחד לא מבין אותם, יש מי שרואה את העולם דרך עיניהם. המלצה חמה שתשעשע גם מבוגרים שיקריאו להם אותו.


אחחח איזה אח      מאת: קרן פטל גונן      איורים: אלינה גורבן      הוצאת מטר      2016      לא ממוספר

יום חמישי, 9 בפברואר 2017

חיפושית בגשם / רותי דפנה



השכונה בה גדלתי הוקפה בוואדיות ובשטחים פתוחים וגם גן הילדים אליו הלכתי שכן לצדו של וואדי שסיפק לילדי הגן מראות של טבע שנשקפו מבעד לסורגי החצר הגדולה. אחד התחביבים של ילדי הגן היה להרים בעדינות חיפושיות משה רבנו כשהללו מילאו את הגן בתקופת הפריחה וניצבו בגינת הפרחים הקטנה שמישהו טיפח ברחבי החצר. לא נמניתי על הילדים שיכלו לאחוז בידם את החיפושיות הקטנות ונהגתי להעריך את האומץ של מי שמגע בחרקים לא העביר בהם חלחלה או פחד ושיכלו לשאת את המגע המרפרף של החיפושיות רגע לפני שהללו מאסו בידיים הקטנות שאחזו בהן ופרשו כנף.

המפגש עם הספר הנוכחי לוכד בתוכו משהו מן הדרך בה ילדים צעירים חווים את העולם סביבם, והחיה בי מחדש את חוויות גן הילדים.




לאורך הספר, אנו נלווים למסעה של חיפושית אחת. היא נחה בארגז החול בגן המשחקים עד שטיפות הגשם מאלצות אותה למצוא מחסה. היא תרה ברחבי הגן אחר מקומות בהם תוכל להסתתר אך מגלה שחרקים אחרים הקדימו אותה ותפסו את המקום. גם חתול רחוב שמצא מסתור מסרב לאפשר לה לנוח עד שילד אחד קטן, עדו, לבוש במעיל ומגפיים אוסף אותה אל כף ידו האחת כשהשנייה משמשת לה כמחסה מן הגשם. יחד הם מטיילים עד שהגשם פוסק והחיפושית שבה לדרכה.




ספר הילדים הנוכחי הוא ספרה הראשון של רותי דפנה ויצא לאור במסגרת התחרות "איך סיפור נולד" שערכה הוצאת כנרת, זמורה, דביר. הסיפור שיצא במקום הראשון באתר מאקו פונה לילדי הגן ומדבר על מקום שכולם מכירים, גן המשחקים וארגז החול שבתוכו. גם הגיבורה שלו, החיפושית, מוכרת לילדים צעירים שהסביבה בה הם נמצאים מספקת להם גירויים בלתי פוסקים והם ערים לכל המרכיבים שלה, קטנים וגדולים כאחד.

שפתו של הספר מעט גבוהה ומאפשרת להעשיר את אוצר המילים של הילדים בצורה חביבה. בחלק מן הדפים מופיעה סיום החוזר על עצמו ההופך כבר את חווית הקריאה הראשונה של הספר לכזו המאפשרת לילדים לקחת בה חלק. הבחירה של המחברת לא לאלץ את המשפטים כולם להתחרז נבונה ולא יוצאת אילוצים לשוניים וחריזה מתאמצת.




על איורי הספר, אשר כמו בכל ספר ילדים חשובים לא פחות מהטקסט, הופקד אביאל בסיל שאנו מכירים מספרים ילדים רבים וטובים שאייר בעבר, טביעת האצבע שלו העלתה חיוך של זיהוי על פנינו עוד לפני הקריאה בספר. אביאל אייר את הספר הנוכחי, שהודפס על דפי כרומו עבים, בצבעים עזים הלוכדים את תשומת לבם של הקוראים הצעירים. הבעות הפנים של הדמויות השונות בספר, הילד עדו, החרקים וכו', ברורות ומעוררות זיהוי ברור של התחושות השונות שלהן.


חיפושית בגשם הוא ספר ילדים חביב המתאים לילדי הגן ומספר את סיפורה של חיפושית אחת קטנה ביום גשם. המלצת קריאה חביבה מאוד המתאימה לעונה המתקרבת.


חיפושית בגשם      מאת: רותי דפנה      אייר: אביאל בסיל      הוצאת כנרת      2017      לא ממוספר

יום שלישי, 10 בינואר 2017

האריה של אלן / קרוקט ג'ונסון



לרגעים בהם אתה כמבוגר נפגש עם ספרי ילדים ומצליח לחוות משהו מן הילדות שלך יש קסם מיוחד, כשהקסם הזה מדבר גם לילדי העידן הנוכחי הוא גדול כפליים.




כילדה, גדלתי על ספרה של דברה עומר "הנשיקה שהלכה לאיבוד" אשר הכיל שורה של שירים וסיפורים קצרים בנושאים שונים שדיברו אלי כילדה עירה וזכורים לי עד היום. עורך הספר ההוא, עמירם רביב, הוציא לפני שנים ספורות אסופת סיפורים קצרים נוספת "סיפור סיפור" בה אוגדו מספר סיפורים קצרים המותאם לפעוטות ומעוררים דיון בנושאים שונים מהווי חייהם.

הקריאה הספר הנוכחי שכרונולוגית קדם לספרים הנ"ל ויצא לאור לראשונה בשנת 1959, מצליחה להעניק לקוראים הצעירים את אותה החוויה. הספר הנוכחי מצליח לדבר כבר  כמעט 60 שנה לדורות של ילדים בדרך בלתי אמצעית, המותירה אותו רלוונטי כבר עשורים רבים. את הספר כתב קרוקט ג'ונסון שמוכר להורים רבים כאביו של אהרון והעיפרון הסגול. בראיון אתו ציין הסופר ששני הספרים שכתב על אלן והאריה שלה היו החביבים עליו מכולם.




12 סיפורים קצרים מרכיבים את הספר הנוכחי, במרכזם אלן הפעוטה ואריה הבד שלה. בכל סיפור ממחיזה אלן בעזרתו של אריה הבד סצנה כלשהי שהיא רוצה לחוות ומעניקה לאריה הבד תפקיד משלו. 12 הסצנות הנפרשות לאורך הספר עוסקות בהיבטים שונים מחיי היום יום של פעוטות ויוצרים פתח לשיחה עם הילדים על הנושאים השונים.

כחלק מתהליך ההיפרדות של התינוק מהאם הוא מאמץ לעצמו לא פעם אובייקט מעבר, חפץ כלשהו (חיתול בד, שמיכה, צעצוע וכו') המאפשר לו לחוות שוב את תחושת הכל יכול. תהליך כזה מתחיל לקראת גיל שנה וממשיך גם לשנות הגן הראשונות בהן החפץ הוא בדרך כלל בובת צעצוע רכה. האובייקט מקבל חיים משל עצמו ודרכו מעבד הפעוט את חוויות היום יום שלנו בצורת משחק בו משמשים המציאות והדמיון בערבוב.

בספר הנוכחי אריה הבד של אלן הוא חפץ המעבר שלה ומשמש אותה להתמודדות עם הבדידות, השעמום, הפחד ושאר הרגשות והתחושות שעולות בה במהלך היום והלילה. היא משוחחת אתו על הפחדים והחששות שלה, מדברת אתו על החולמות שלו וחולקת את המחשבות שלה. הם שרים יחד, משחקים בצעצועים ובמשחקי תפקידים.

באופן אישי מצאנו כי הסיפור העוסק בפחד מן החושך עשוי להפחיד מעט פעוטות ודורש תשומת לב מיוחדת במהלך הקריאה ואולי גם הכנה קטנה לפני.




האריה של אלן הוא ספר ילדים קסום הפונה לילדים ולהוריהם כאחד ועוסק בנושאים הרבים המעסיקים פעוטות ומאפשר שיחה עם הילדים על הנושאים השונים הנידונים בספר לאחר הקריאה. הספר מורכב מ-12 סיפורים הנפרשים על פני עמודים בודדים ומלווים באיורים בצבעי לבן שחור אפור וחום הנפרשים על רקע כתום (פרט לסיפור המתרחש בלילה ונפרש על רקע שחור). במרכז האיורים ניצבים אלן ואריה הבד שלה במגוון תנוחות והבעות המשקפות את מה שעובר עליהן בסיפור.

גם כשאני ממליצה על ספרים בבלוג שלי אני לא נוטה להמליץ על רכישתם בהכרח, משום שרבים מבין הקוראים של הבלוג מנויים לספריה ומשום שלא תמיד יש להם אפשרות לרכוש ספרים, במקרה הנוכחי אני מאמינה כי מדובר בספר שראוי לו לשכון על מדף ספרי הפעוטות ואין לי ספק שמרגע שיגיע אל מדף הספרים שלהם יעשה בו שימוש שוב ושוב. מדובר על ספר מתנה נפלא לפעוטות ולהורים לפעוטות שמתאים לכל מועד ועונה.


קלסיקה ספרותית לפעוטות שלא נס חינה כבר כמעט 60 שנה. מומלץ לבני 4-6 ולהוריהם כבסיס לשיחה וכסיפור לפני השינה. מתנה נפלאה לכל משפחה עם ילדים בגיל המתאים. המלצה חמה במיוחד.

האריה של אלן      כתב ואייר: קרוקט ג'ונסון      מאנגלית: מאירה פירון      2016      63 עמ' - כולל אחרית דבר