‏הצגת רשומות עם תוויות בריאות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בריאות. הצג את כל הרשומות

יום שני, 23 באוקטובר 2017

האמת על הסטטינים / ברברה רוברטס



לפני מספר שנים סערה הארץ בעקבות מידע שהתפרסם על הסכנה הטמונה בתרופות להורדת כולסטרול ממשפחת הסטטינים, לפני שאתפנה להרחיב על הנושא בעקבות הקריאה בספרה של ד"ר רוברטס, אני רוצה להפנות את תשומת הלב של הקוראים הספורים שלי לידיעה חדשותית נוספת מאותה תקופה: "רוקחים יורשו לאבחן חולים"`, הכתבה דנה ברפורמה מתוכננת במשרד הבריאות שנועדה להעניק לרוקחים בבתי המרקחת סמכויות אבחון בעזרת כלים רפואיים של חברות מסחריות ואפשרות חשיפת תיקיהם האישיים של חולים המגיעים לקבל תרופות.

חלק מהרחבת הסמכויות כבר אושר ב 2006 וכולל בתוכו את האפשרות של רוקחים לתת ולחדש מרשמים. העובדה שמהלך כזה עובר בקלות ללא שום הד ציבורי מדאיגה. העובדה שמהלך כזה לא מדיר שינה מאיש במשרד הבריאות או בתקשורת מתכתבת בצורה ישירה עם ספרה של ד"ר רוברטס על ההשפעה הנרחבת של בעלי אינטרסים כלכליים בתחום הרפואה.

ד"ר ברברה רוברטס היא רופאה וקרדיולוגית אמריקאית המנהלת מרכז לבריאות הלב, ומשמשת כפרופ` בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת בראון. מי שבקיא מעט במערך האוניברסיטאי האמריקאי ועולם הקרדיולוגי יכול להבין שהתארים השונים שמתלווים לפועלה לאורך שנים מקנים לה את היכולת לשפוט בצורה אובייקטיבית ומבוססת עובדות על כל מה שמתרחש בתחום המחקר הרפואי בכלל וזה הקשור לתרופות ספציפיות הקשורות למערכת הקרדיווסקולרית.


מולקולת כולסטרול (האיור לקוח מערך המושג בויקיפדיה העברית)

על מנת להבין מעט יותר על מה מדברת ד"ר רוברטס בספרה ולמה משמשות תרופות הסטטינים, אביא מספר עובדות מן הספר:

כולסטרול נמצא במזונות מן החי ומיוצר ע"י הגוף בו הוא ממלא תפקידים חשובים, הוא נע בזרם הדם בעזרת חלבונים בשם ליפופרוטאינים (ליפו=שומן, פרוטאין=חלבון). נוהגים לחלק את סוגי החלבונים נושאי הכולסטרול בגוף לשלוש קבוצות: HDL - חלבונים בעלי צפיפות כולסטרול גבוהה ("הכולסטרול הטוב"), LDL - חלבונים בעלי צפיפות כולסטרול נמוכה, ו - VLDL - חלבונים בעלי צפיפות כולסטרול נמוכה מאוד (שמכילים בעיקר טריגליצרידים).

רמה גבוהה של LDL ו-VLDL או נמוכה של HDL מזיקה לגוף, היא נמצאה קשורה להתפתחותו של רובד טרשתי (משקע בעורקים, המובילים את הדם מן הלב אל הגוף. צריכת כמויות גדולות של שומן מן החי קשורה לעליה ברמות ה LDL, צריכת מרובה של פחמימות קשורה לעליה ברמות ה VLDL. בנוסף, גם התורשה משפיעה על רמות הכולסטרול השונות בגופנו ומי שיש להם נטיה לכך סובלים מרמות כולסטרול רע גבוהות ללא קשר לאורח חייהם.

סטטינים הוא שם כולל לקבוצת תרופות שמדכאות אנזים החיוני לייצור הכולסטרול בגוף, הם גם מגבירים את ספיגת LDL כולסטרול ("הכולסטרול הרע") בכבד - כך יורדת רמתו בדם.

ד"ר רוברטס מציינת בספרה שההחלטה מתי ואיך יש לטפל בכולסטרול מבוססת על הנחיות התכנית הלאומית (האמריקאית) להדרכה בנושאי כולסטרול, אך משום שההנחיות במאמרים המופיעים שם מורכבות התקבעה הנטייה של רופאים רבים להתמקד בערך אבסולוטי של כולסטרול כדורש טיפול. אך זו אינה הסיבה היחידה לכך שחולים רבים נוטלים סטטינים על מנת להוריד את רמת הכולסטרול בגופם ללא צורך או במחיר בריאותי כבד.



על מנת להבין את משנתה של ד"ר רוברטס בנושא , אותה היא שוטחת בפני קוראי הספר, היא מעניקה לקורא ההדיוט סקירה מקיפה על תהליכי אישור התרופות הקיימים היום בשוק וההשפעות הזרות המעורבות בהם. על מנת לקבל החלטה כי תרופה מסוימת יעילה לטיפול בבעיה כלשהי יש צורך לערוך מחקרים שונים שיקבעו כי היא יעילה יותר לטיפול בבעיה מטיפול קיים או מחוסר טיפול. החוקרים והנבדקים אינם אמורים לדעת את זהות מקבלי הטיפול, לכן כל המשתתפים במחקר מקבלים טיפול כלשהו - גלולה המכילה את החומר הנבדק או גלולת פלצבו - גלולה שאינה מכילה דבר. את התוצאות שמתקבלות מן המחקר מתרגמים לנתונים מספריים, כאשר עולה מהם בבירור כי הטיפול התרופתי החדש שמוצע יעיל יותר מן הפלצבו, התרופה מקבלת אישור.

כבר בשלב הזה ישנן אפשרויות הטיה רבות הנובעות מקבוצת המחקר שנבחרת לבדיקת יעילות התרופה (גיל, מין, מוצא ועוד), ממשך המחקר ומבחירת נקודת הסיום האינדיבידואליות שלו על מנת לקבוע יעילות. ד"ר ברברה וולטרס מסבירה באריכות ובשפה שווה לכל נפש את המרכיבים השונים בתהליך אישורה של תרופה חדשה בשוק, ואת ההשפעות הרבות שיכולות להיות לגורמים שונים בתהליך.

ד"ר רוברטס בוחנת לעומק את המחקרים השונים שנעשו על תרופות ממשפחת הסטטינים ואת המחדלים הרבים שקשורים ליציאתה של התרופה לשוק בצורה רחבה כל כך. במקרה של משפחת הסטטינים עולה מן הספר כי מדובר בתרופה שתופעות הלוואי שלה רבות ומזיקות. על אף הפיקוח הרפואי הנדרש לנוטלים אותן, נטילתן מחייבת ערנות מלאה של הפציינט המשתמש בהן, על מנת להבחין בתופעות לוואי חריגות הקשורות לתרופה ומשפיעות עליו. מעבר לכך, בחינת המחקרים הרפואיים השונים מעלה כי גם כאשר תוצאות המחקר היו חד משמעיות, לא תמיד היה מדובר במסקנה שניתן להחיל על כלל הציבור, שלא היה מיוצג בקבוצת המחקר.

בעיה נוספת שנדונה בספר בהרחבה היא מעורבותן של חברות התרופות במחקרים הרפואיים השונים וקשריהן עם רופאים מטפלים, קשרים אשר גם כשלכאורה לא צריכה להיות להם השפעה על קבלת ההחלטות של הרופאים, מולידים ע"פ מחקרים שונים תחושת מחויבות של רופא המקבל מן החברה מתנות או מימון לפעילויות שונות. הקושי הנובע ממעורבותן של החברות במחקרים הרפואיים ברור יותר לכאורה, בעשורים האחרונים מרבית המחקרים הרפואיים ממומנים על ידי חברות מסחריות בעלות אינטרסים שונים, מעורבות שמכתיבה לעתים את אופי המחקר, את בדיקת האלטרנטיבות האחרות להתמודדות עם נושאי המחקר ואת ההחלטה האם לפרסם או לא לפרסם תוצאותיו של מחקר כלשהו. במקרה דנן, מדובר בהתעלמות כמעט גורפת מכך שלבעיית הכולסטרול, במיוחד כצעד מונע אצל מי שלא סובלים מבעיות לב, יש פתרון במחיר שווה לכל נפש: שינוי הרגלי התזונה והפעילות הגופנית.



נדמה שהיום אין כמעט אדם בישראל שהוא או מישהו מבני משפחתו, אינו לוקח תרופה ממשפחת הסטטינים. להם ולכל מי שרוצה להבין מעט יותר איך פועלת תעשיית התרופות, מיועד ספרה של ד"ר רוברטס. הספר בנוי מעשרה פרקים המעניקים כלים לבחינת הצורך והיעילות בטיפול בסטטינים, ואת האפשרות של כל מטופל שיבחר בכך לדון בנושא עם הרופא המטפל שלו.


האמת על הסטטינים      מאת: ברברה רוברטס      מאנגלית: יהודית ברלב      הוצאת פוקוס      2012      201 עמ'

יום ראשון, 30 ביולי 2017

צר לי, אתה בריא / ד"ר דיוויד קלארק



לאחרונה הזדמן לי לקרוא גרסת בטא של ספר חדש שעתיד לצאת לאור. מחבר הספר פנה אלי משום שאני מגלה עניין בתחומים שונים הקשורים לתוכן הספר. אף על פי שהייתה לי היכרות בסיסית עם עולם התוכן של הספר וכוונותיו של המחבר היו נהירות לי, מצאתי פעם אחר פעם שיש צורך במתן דוגמאות שיבארו את כוונותיו וימחישו לקוראים שזהו להם המפגש הראשון עם תפיסת העולם שלו, את האופן בו יוכלו לעשות שימוש בכלים הרבים שהוא מציע בספרו.

במקרה הנוכחי נדמה לי שד"ר דיוויד קלארק התייעץ עם קוראי בטא לפני פרסום הספר, אך מעבר לכך כמו שעולה בבירור במהלך הקריאה בספר, הרצון הכן שלו לעזור לבני אדם בכל דרך בה הוא יכול: כרופא פנימאי וכפסיכולוג, הובילו אותו ליצור גרסה ספרותית לייעוץ שהוא מעניק במשך שנים רבות למטופליו, כך שגם מי שאינם יכולים להגיע אליו או למקביליו, יוכלו להשתמש בכלים שיצר לאורך השנים, כדי להעניק לעצמם עזרה ראשונה בבואם להתמודד עם תופעות גופניות שונות הטורדות את מנוחתן ולא נמצא להן הסבר רפואי.



בשנת 1996, שנתיים אחרי שהשתחררתי מהצבא, סבלתי מבעיה רפואית שהצריכה אשפוז קצר בבית החולים. בין שלל המתנות שקיבלתי מן המבקרים היה גם הספר 'אהבה רפואה ונסים' שכתב ד"ר ברני סגל. הספר הוקדש כולו לנקודת מבט חדשה יחסית אז בממסד הרפואי, הנוגעת לבריאות וריפוי. ד"ר סגל שהיה כירורג שהתמחה בטיפול בחולי סרטן הבחין לאורך השנים שאחד המדדים הטובים ביותר לסיכויי ההחלמה של חולים במחלקתו, בלי קשר לחומרת המחלה, היה אופיים הודרך בה התמודדו עם המחלה. את התובנות שגיבש בעבודה יומיומית העלה על הכתב והוציא כספר.

עוד לא ידעתי אז, אבל הקריאה בספר בבית החולים שינתה את אופן החשיבה שלי. לאחר השחרור מבית החולים נחשפתי למשנתה של לואיז היי ואמצתי לחיקי את ספר 'אתה יכול לרפא את חייך' שמוכיח את עצמו מאז כבר שני עשורים כמנבא ברור של בעיות רפואיות וככלי אבחוני רב משמעות באשר לסיבות בגינן נוצרות בעיות רפואיות שונות.

כמומרת חדשה לעולם הגופ-נפש חיפשתי אז אוזניים קשובות כדי לשטוח את התגלית החדשה שלי, אבל בעידן בו נקשרו התאוריות הללו קשר בל יינתק למה שכונה אז אמונות "העידן החדש", היה קשה למצוא קהל רב שיצליח לברור את המוץ מן התבן ולאמץ לחייו כמה מן העקרונות החשובים שהיו בלב הספרים.



עשרים שנה מאוחר יותר התגלגל לידי הספר הנוכחי 'צר לי, אתה בריא' שהוא פרי עבודתו רבת השנים של רופא פנימאי בשם ד"ר דיוויד קלארק אשר נתקל במהלך השנים שוב ושוב בחולים שסבלו מבעיות בריאותיות שונות שלא נמצאה להן שום סיבה רפואית. מפגש עם רופאים עמיתים בסדנאות שנות חשף אותו לאופן התבוננות נוסף באותם הסימפטומים: מתח נפשי. קלארק למד מניסיונם של אחרים שמקרים בהם לא נמצאת סיבה רפואית לבעיה בריאותית של מטופל אינם בהכרח עדות לכך שמדובר במחלה נדירה או לחלופין במחלת נפש (2 הקטגוריות היחידות האפשריות באותה העת להתמודדות עם מצבים כאלו) אלא ביטוי למתח נפשי רב שהמטופל לא התמודד אתו וגובה את מחירו.

הפער בין התובנות שלו ליישומן המעשי לא היה פשוט. לקלארק שלמד והתמחה במשך שנים באופן בו ניתן לקרוא מדדים מסוגים שונים כדי לאבחן בעיות רפואיות, לא היו כלים לאבחון מתח נפשי והסיבות להיווצרותו. בדרך של ניסוי ותעייה למד קלארק מן הניסיון שלו כמטפל כיצד להגיע אל המטופלים שלו ולאפשר להם לספר לו על חייהם באופן שונה מזה לו נדרשו מרופאים אחרים שטיפלו בסימפטומים שלהם (רופאי משפחה, כירורגים, פנימאים ואף פסיכיאטרים). ככל שהפנים קלארק להבין את ההבדל בין ההתייחסות "הרפואית" לבעיות של המטופלים שלו וההתבוננות באותן בעיות מאספקט המתח הנפשי, הצליח לפענח יחד אתם את מקורות המתח הנפשי שבאו לידי ביטוי בתסמינים הגופניים השונים מהם סבלו.


צילם: Nick Youngson 

בספר הנוכחי פורש ד"ר דיוויד קלארק את משנתו הטיפולית תוך שימוש בדוגמאות רבות מן הניסיון האישי שלו כמטפל לאורך השנים. הוא חולק עם הקוראים את את השינוי שעבר בעצמו כרופא באופן בו הוא מתבונן במטופלים שלו ואת השלכת השינוי הזה על האופן בו הוא עובד כרופא. מטרתו של הספר הזה, מספר קלארק בספר, היא להיות כלי עזר ראשוני למי שסובלים מבעיות בריאות שהרפואה לא מצאה את מקורן. אף כי קלארק אינו חסיד של הטיפול העצמי ניסיונו רב השנים לימד אותו שאנשים רבים הסובלים מתסמינים בריאותיים שלא נמצא מקורם אינם ששים לחלוק עם הגורמים הרפואיים מידע אישי אודותיהם הן משום שאינם סומכים על המערכת שלא השכילה להושיע אותם, והן משום שמידע כזה שהשלכותיו הרפואיות לפעמים לא פשוטות, הוא כזה שגורם להם מראש להפוך למסוגרים.

הספר מחולק לפרקים שונים המציגים את נושא הביטוי הגופני של המתח הנפשי, החל בפרישת התשתית להבנה שיש קשר בל יינתק בין הגוף והנפש שבא לידי ביטוי בממשק גופני מובהק וכלה דוגמאות למקורות שונים של מתח נפשי (מתח מתקופת הילדות, מתח בהווה, מתח מטראומה, מתח רב נסיבתי, דיכאון, חרדה) וטווח הביטוי הרחב שלהם (בעיות עיכול, גרד לא מוסבר, כאבי שרירים ועצמות, בעיות ראייה ועוד) הבא לידי ביטוי בכל גיל.

מחבר הספר מציג בשפה שווה לכל נפש נקודת מבט עכשווית לבחינת הקשר בין הגוף והנפש והדרכים הרבות להתמודד עם מתח נפשי הבא לידי ביטוי בתסמינים גופניים. תובנותיו והעקרונות הנגזרים מהם מלווים בדוגמאות רבות מחייהם של גברים ונשים בני כל הגילאים המגיעים מתרבויות שונות ולהם רקע אישי ומקצועי שונה, הממחישות את דבריו בצורה בלתי אמצעית. הספר מציע כלים שימושיים להתמודדות עם הנושא הן באופן עצמאי, והן בסיוע הממסד הרפואי - הדרך המועדפת לדעת מחבר הספר - כשהוא מעניק לקוראים כלים שיסייעו להם בבואם להתייעץ עם גורמים שונים בתחום הרפואה בעקבות מה שלמדו מן הספר. המלצה חמה מאוד שלנו, מהספרים שיש להם מקום על מדף הספרים בכל בית. 

לחיצה על הקישור תאפשר לכם להתרשם ישירות מפרק לדוגמה.


צר לי, אתה בריא - מתח נפשי המחלה הסמויה מן העין      מאת: ד"ר דיוויד קלארק      הוצאת פוקוס      2008      228 עמ' - כולל מפתח העניינים

יום רביעי, 10 באוגוסט 2016

ריפוי או פיתוי / סימון סינג ואדזרד ארנסט




אם נולדתם כמוני במהלך שנות השבעים, או לפני, קרוב לוודאי שצפיתם בלא מעט מערבונים. וכך, בין שלל יריות, טובים, רעים ומכוערים, נתקלתם גם במוכרי שיקויי הריפוי שנהגו להסתובב באמריקה בדיוק באותה תקופה בה הרכבות היו כלי התחבורה העיקרי למעבר בין המדינות. לכל בר דעת היה ברור, בדיוק כמו הידיעה מי הטוב ומי הרע, שהשיקויים הללו אינם טומנים בחובם קסמים או יכולות ריפוי כלשהי, פרט לתכונה חיובית אחת: היכולת להעשיר את כיסו של מי שמוכר אותם.

ההיגיון אומר, שאם גדלתם במציאות שכבר מודעת לכל אותן תאוריות רפואיות אד הוק, שתהיו לפחות חשדנים במקצת כלפי אותן תפיסות אשר הקשר בינן לבין המציאות קלוש בהחלט. הספר "ריפוי או פיתוי" מוכיח את מה שקהלת ידע מזמן "אין חדש תחת השמש".


אני חייבת לציין שהסתקרנתי, כמי שבאה מעולם שמנסה לשלב בין הרפואה הקונבנציונלית לתפיסה הוליסטית, ועסקה ולמדה את שתי התחומים, חיפשתי לקרוא מעט על התגובות להן זכה הספר בקרב קוראיו הישראלים. השיטוט במקורות שמספק מנוע החיפוש של גוגל בשלושת העמודים הראשונים שלו, מייצג מגמה ברורה: כל מי שיש לו אינטרס ישיר או עקיף בתחום, מגנה את הספר בשלל יכולות הביטוי שלו, מי שיש לו דעה לא אוהדת לנושא, מקבל חיזוקים לעמדתו, ומי שלא בקיא מספיק בשני התחומים מתחיל להטיל ספק.

עד כאן, הדברים צפויים איכשהו, וקרוב לוודאי שאם יש לכם דעה מוצקה (לכאן או לכאן) הזמן שתשקיעו בקריאת הסקירה שלי מיותר, אבל אם אתם פתוחים לבחינה מחודשת של עמדותיכם, אני מאוד ממליצה לכם לרכוש את הספר הזה לכם ולמכריכם, ואני עומדת לפרט לכם גם למה:


מעט רקע עלי אולי הכרחי להבנת התמונה. המשיכה שלי לתחום ההוליסטי התחילה עוד לפני שירות הצבאי, הרבה לפני שהמושג הוליזם היה מטבע לשון שגורה. משהו בתוכי אמר לי שחייב להיות קשר ישיר בין כל ההיבטים של חיינו בעת בריאות ובעת חולי. בתקופה שבה סיימתי את שירותי הצבאי, העיסוק בתחום שבו רציתי להתמקצע היה קיים בחו"ל, סיבות תקציביות בעיקרן הניעו אותי לחפש כלי נוסף שיכול לשמש אותי להגשמת החזון שלי להבנת הקשרים הסימביוטיים בין הגוף והנפש שלנו. הבחירה שלי ללמוד רפואה (כשהמחשבה היא להמשיך לאפיק שישלב בין מדע הרפואה ופסיכולוגיה: פסיכיאטריה) לא צלחה בידי (לא התקבלתי ללימודי הרפואה), אז החלטתי ללמוד תחום קרוב, מדעי התזונה. השנים בהן ביליתי באוניברסיטה הבהירו לי בצורה חד משמעית שהעתיד שלי לא טמון בתחום.

עם סיום הלימודים פניתי להשתלם בתחום ההילינג האנרגטי, ולמדתי על לקבלת תואר מאסטר ברייקי, שמאפשר מלבד הטיפול באנשים גם להכשיר מטפלים חדשים. הספקות של באשר לנושאים השונים בתחום ההוליסטי המשיכו להתקיים בד בבד עם הספקות שלי באשר ליכולת של הרפואה הקונבנציונלית לרפא אנשים מהסיבות למחלות שלהם.

הזמן, והקשיים התקציביים, או בקיצור: החיים, הפנו אותי לנתיבים מעשיים יותר, שכללו בתוכם עבודה ותשלום עבור המחייה, והרחיקו אותי מהרהורים פילוסופיים נוגים באשר לטיבם של אמצעי הריפוי השונים הנהוגים בעולם. מפעם לפעם,נחרדתי לשמוע על תרופות וכלים חדשים שקנו להם מוניטין בעיקר במערב הפרוע של ימינו: האינטרנט. ניסיון להסביר לאנשים שאין להם רקע מדעי ש"כמוסות כלורופיל" לא יעלו את אחוז החמצן בדם שלהם, עלו בתוהו, בעיקר כשעמדתי מול גבב מושגים מדעי (שאני מודה ומתוודה לא תמיד הצלחתי למצוא בו את ידי ורגלי) ששיתק אותי בבואי להתכתב עם מפרסמי המידע החדשני הזה.


הניסיון הקצר שלי להשתלב בעולם הרפואה, הפגיש אותי במסגרת הסטאז' שלי עם שתי דוגמאות יפות שמצוינות גם בספר הזה, המבהירות היטב איך קונה לה הרפואה האלטרנטיבית אחיזה בעולם המודרני גם בקרב רופאים ואנשים משכילים. עולם התועמלנות הרפואית טומן בחובו גם נציגים של חברות תוספי מזון ורפואות צמחיות. על מנת לעבוד כתועמלן בחברה רפואית, עליך להיות בעל תואר ראשון במדעים מאוניברסיטה מוכרת, על מנת לשווק תוספי מזון אתה יכול להיות בוגר של כל מוסד אלטרנטיבי שמתהדרת ברקע פסבדו מדעי. 

אל חדר הרופאים בבית החולים בו עשיתי סטאז', הגיעה במהלך הפסקת הבוקר שלי ושל עוד מספר אנשי צוות, נציגת חברת תוספות מזון אשר הרקע המדעי שלה כלל לימוד אחד מתארי הרפואה הטבעית במכללה עלומה. אליה התלוותה נציגה בכירה שאמונה על הצד החשבונאי דווקא של החברה, על מנת לבדוק את כישורי השיווק של העלמה. הרפואות אותן הציעה העלמה המקסימה, ואין מה לומר מדובר בבחורה צעירה, תוססת, נאה ונעימה, נועדו לפתור את בעיית ההתקרחות (נשית וגברית כאחת), בעיית בריחת הסידן ולמצוא מרפא לתשישות. הכלים שהציעה לפתרון בעיית ההתקרחות היו הזויים, אבל כשבאה לדבר על פתרון שמצאה חברת האם שאותה היא מייצגת לבעיית בריחת הסידן התעצבנתי באמת. אולי בגלל שאני סיימתי את לימודי זמן קצר לפני כן, הדוגמאות שהציגה עמדו בסתירה לכל ידע מדעי שנמסר לי בלימודי. כשניסיתי להבין מדוע היא מציגה כעובדה תהליכים שלמיטב הבנתי לא אפשריים ביולוגית, החלה הגברת להשתמש במושגים מדעיים קיימים בבליל וריאציות שבלבל אותי קצת. 

מתוך הנחה שאין לי זיכרון צילומי ביקשתי ממנה לוותר על פירוט מלא של שמות התהליכים הכימיים שדקלמה, ולהסביר לי במילים פשוטות,איך התרופה החדשה של החברה שלה מונעת את בריחת הסידן שהיא תהליך טבעי בגוף האדם מעל גיל מסוים. במקום לענות לי החלה הגברת לחזור על דקלומה, במקרה היא ציינה תהליך שזכרתי מלימודי ועיוותה את משמעותו, הניסיון שלי להעמיד אותה על טעותה הוביל את הנציגה הבוגרת של החברה לשנות נושא ולדון במוצר אחר. המפגש הזה בתוך לב ליבו של הממסד הרפואי, גרם לי לבחון מאז את מידת ההתקבלות של התרופות האלטרנטיביות החדשות על ידי הממסד ביתר חשדנות.

היבט זה, ועוד היבטים רבים הקשורים לעולם התקשורת, והממסד הרפואי והשלטוני, ממחישים בצורה פשוטה וברורה, איך קונות תפיסות עולם פופוליסטיות וחסרות שחר, אחיזה בלבם של כל כך הרבה אנשים בעולם המודרני. העובדה שאמצעי התקשורת של ימינו מגיעים להרבה יותר אנשים בהרבה פחות זמן, הופכים כל תרופת אליל של סוכן נוסע מימי המערב הפרוע, לשיקוי קסם עכשווי, שעד שהוא נבדק בצורה מעמיקה, כבר הפך את ממציאו לאיש עשיר, והוביל אותו לפיתוח התרופה הבאה שלו.


בבריטניה, שהיא הארץ ממנה יוצאים מחברי הספר ואותה הם לוקחים כדוגמה, ישנם אנשים שפרנסתם באה להם מבריאת תאוריות רפואיות "חדשניות" אשר אינן נוגעות לממסד הרפואי. אותם אנשים מקבלים כרי ביטוי נוחים באמצעי התקשורת השונים, וככל שהם מתעשרים יותר, התוקף שניתן לפתרונות הבריאותיים שהם מציעים הולך וגדל בעיני הציבור. בארץ, זכור בעל תואר רפואה שהשכיל לעלות על גל הרפואה האלטרנטיבית כשזה רק החל בארץ, ועשה את הונו מחשיפת הפרטים המרתקים של עולם הרפואה האלטרנטיבית לציבור הבור בארץ. באותן שנים, הוא התפרסם כבעל תואר מדעי שהעניק לדבריו גושפנקה שהפכה אותו לבר סמכה בכל הנוגע לבחירת הטיפול המתאים (קונבנציונלי או לא) לבעיות השונות.

בניגוד לדומיו בעולם הנאור, האיש ירד מן הכותרות בשנים האחרונות, לא הרבה אחרי ששורת כתבות חשפו את הרקע הרפואי הבעייתי שלו, אבל יותר מכך, בדקו עד כמה הוא מבסס את המלצותיו בין השורות. התברר שהאיש לא טען מעולם לתוצאות לא מוכחות ,מעבר לכך, כשבדקו לעומק המלצות שלו בנושאים השונים ברפואה האלטרנטיבית, הוא מעולם לא נתן הבטחות מפורשות, אלא סקר בצורה מרתקת ומעשירה את התפיסות השונות הרווחות בתחום.

ספרם של סינג (מחבר רבי מכר המסבירים עקרונות מדעיים שונים בשפה פשוטה) ואדזארד ארנסט, בעל תואר במדעים אף הוא, שעסק שנים רבות בהומאופתיה והגיע לסקירה ספרותית זו משום שהאמין שימצא הוכחות לדרך הריפוי שעסק בה, סוקר בצורה אובייקטיבית, ארבע דרכי טיפול אלטרנטיביות נפוצות: אקופנקטורה (הדיקור הסיני), הומאופתיה, כירופרקטיקה, רפואה צמחית, ובוחן את הפער בין הצהרותיהן לביצוען במציאות.

מי שמכיר את המחקר הרפואי, יזהה את שיטת הבחינה של השנים, והקריאה בספר עשויה להזכיר לו שיעורים אחדים שלמד באוניברסיטה, אבל גם מי שאין לו שום רקע במדע, יקבל הסבר מקיף ומלא בלשון שווה לכל נפש, על המחקר המדעי ועל דרך בדיקת שיטות הריפוי האלטרנטיביות. השפה עשויה לעתים ליגע בעלי רקע כלשהו במדע, משום שמחברי הספר מפשטים את התהליכים שוב ושוב, כדי להפוך את ההסברים ברורים לכל בר דעת. אבל העובדה הזאת הופכת גם לכלי חשוב לקוראים בבואם להתמודד עם הסבריהם של המטפלים האלטרנטיביים לטענות המועלות בספר.

על מנת לא להרוס את חווית הקריאה, אין לי רצון לגלות לכם מה הייתה מסקנתם של מחברי הספר באשר לנושאים השונים שנחקרו. מעבר לארבעת דרכי הריפוי האלטרנטיביות הנפוצות ביותר, מחברי הספר סורקים בקצרה בסופו 40 שיטות ריפוי אלטרנטיביות נוספות, ומביאים את תמצית הבירור שלהם.


אם אתם רוצים לסייע לעצמכם לחסוך כסף בתחום הבריאות, רכשו לעצמכם את הספר הזה. חשוב יותר, אם אתם מכירים קרוב משפחה שמתמודד עם בעיה רפואית שלא מצליחה למצוא מזור מספיק מן הרפואה הקונבנציונלית, תעשו עמו חסד עצום כשתרכשו לו את הספר הזה על מנת שיוכל לחסוך מעצמו, ולו במידה חלקית, הוצאה כספית ועגמת נפש מיותרת.

מחברי הספר אינם מבטלים את העובדה שהפונים לרפואה האלטרנטיבית מוצאים בה מזור, הם מוצאים קשר בלתי ניתק בין האמונה בריפוי להצלחתו. הנושא הזה נדון בהרחבה לאורך ההיסטוריה, ושלא כמו תפיסות אחרות, הוא היחיד שממשיך להוכיח את עצמו גם היום.


אחת התגובות שהחרידה אותי כשחיפשתי את הדיונים השונים שעורר הספר באינטרנט, טענה שלא ניתן לבטל את הרפואה האלטרנטיבית משום שהיא קיימת עשרות ואף מאות שנים, ולכן חייבת להיות נכונה. מעבר לדוגמאות המשעשעות הרבות שמביאים מחברי הספר לטענה זו, אני רוצה לצרף עובדה "מדעית" אחת משלי בתשובה לטענת הזמן כהוכחה ניצחת: לפני אלפי שנים, האמינו עמים רבים שחיו לפתחם של הרי געש, שהקרבת בתולות להר הגעש בתדירות גבוהה, משככת את זעמו של זה, ומגינה בצורה כלשהי על התושבים החיים סביבו. התפיסה הזו התקיימה במשך עשרות רבות ואף מאות של שנים, עד שהבנת המציאות הרחבה יותר שמטה את הבסיס לאמונה זו.

לעניות דעתי מדובר בספר יסוד שכדאי שיהיה בכל בית, לאו דווקא בנושא הבריאות, אלא בדיון באמונות תפלות בתרבות הפופוליסטית. נכון, מחברי הספר אינם חורגים מהדיון הפופוליסטי, והספר נופל לא מעט פעמים לאותן אופני ביטוי שנגדם יוצאים מחברי הספר, אבל על מנת להתמודד עם טענות פופוליסטיות, לא מספיק לאחוז בעובדות, לעתים צריך להשתמש באותם הכלים בהן משתמשת הדוגמה הרווחת, על מנת לפרק אותה לגורמים.


ריפוי או פיתוי      מאת: סימון סינג ואדזרד ארנסט      מאנגלית: דפנה לוי      הוצאת עליית גג בשיתוף ידיעות ספרים      2009      476 עמ'