‏הצגת רשומות עם תוויות בראון דן. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בראון דן. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 15 באפריל 2017

צופן דה וינצ'י - מהדורה מיוחדת לנוער / דן בראון



בשנת 2003, כשיצא לאור לראשונה בגרסתו המקורית למבוגרים וזכה להצלחה מידית, הסתייגתי מהספר. דברם נראים אחרת כיום.


מונה ליזה

בדיוק היום לפני 565 שנים, ב-15.04.1452, נולד מי שחייו ויצירותיו בתחומים רבים עומדים במרכזו של הספר הנוכחי: ליאונרדו דה וינצ'י.  הוא נודע בציבור הרחב בעיקר בזכות ציורי הרבים שהמפורסם מביניהם, המונה ליזה, אף היה מושא לתהיות רבות לאורך השנים בנוגע לחיוכה הלא ברור של הדמות. אך ליאונרדו דה וינצ'י היה הרבה יותר מסתם צייר: הוא למד אנטומיה וניתח גופות כדי לשפר את האופן בו צייר בני האדם, חקר את האופטיקה והגאומטריה כדי להבין טוב את האור הצל והפרופורציות בציוריו וברישומיו, ועל מנת להתמודד עם בנייתם של פסלים גדולים חקר את המכניקה ויצר חידושים בתחום: מנופים, גלגלות, גלגלי שיניים, מערכות הילוכים ומתלים.


האדם הוויטורבי
(התמונה לקוחה מן הערך 'האדם הוויטורבי' בויקיפדיה האנגלית)

את עלילת הספר הנוכחי מניעה דמותו של רוברט לנגדון, פרופסור מהרווארד המתמחה בתורת הסמלים הדתיים. הוא מגיע לפריז על מנת להרצות באוניברסיטה האמריקנית שם, על הסמליות הפגנית באבני קתדרלת שארטר. לאחר הרצאתו הוא אמור להיפגש עם אוצר מוזיאון הלובר הצרפתי, ז'ק סונייר, אשר פנה אליו לאחר ששמע כי הוא מגיע לפריז וביקש מעט מזמנו. לנגדון יודע כי מדובר באדם סגור ועסוק מאוד שלא עוסק בשיחות חולין ומסתקרן לגלות במה מדובר, אך סונייר לא מגיע לפגישה ולנגדון חוזר למלון בו הוא מתאכסן כדי לישון.  

בחצות וחצי מצלצל הטלפון בחדרו ואחרי שהשוער מתנצל, הוא מודיע לו כי מישהו עושה את הדרך לחדרו. דפיקה בדלת מבהירה לו כי מדובר במפקד מן המשטרה החשאית הצרפתית המבשר לו כי סונייר נרצח בלובר והוא מתבקש להתלוות אליו כדי לסייע בפענוח הפרשה משום ששמו הופיע ביומן הפגישות של האיש לערב ההוא. הוא מציג ללנגדון את תמונת גופתו של סונייר המונחת באופן מוזר ועליה מצויר סמל שמסתבר שצייר המנוח על עצמו רגע לפני שנשכב על רצפת הלובר ונפח את נשמתו.

כשלנגדון מגיע ללובר מתברר לו כי על החקירה הופקד מנהל המשטרה החשאית הצרפתית והוא חשוד במעשה, תושייתה של סופי נווה - מפענחת צפנים המוזעקת למקום כדי לסייע בפענוח צופן מוזר שכתב האוצר לצד גופו, מסייעת לו להימלט על מנת שיוכל לחקור בעצמו את מותו של האוצר ולהבין מדוע קבע פגישה עם לנגדון ולמי הותיר מסר בגופו ובסמלים השונים שיצר.

העובדה כי מיקם את גופו ויצר באמצעות עט סימון מחווה לאיורו המפורסם של דה וינצ'י 'האדם הוויטורבי' היא נקודת המוצא הראשונית של השניים בבואם לתהות על קנקנו של סונייר והבחירה שלו בסמלים דתיים בעלי משמעות כפולה כדי לרמזו למי שיתחקה אחריו מה הסוד שהוא מבקש כי יגלה. על מנת לעשות זאת על לנגדון להשתמש בידע הרב שרכש לאורך שנים של מחקר ולהיעזר בסופי, אשר מסתבר כי היה לה קשר ישיר לסונייר שמאפשר לה למצוא ברמזים השונים שהותיר האוצר משמעות הידועה רק לה.

לצד ניסיון הבריחה מן המשטרה הצרפתית, השנים עורכים מסע בפריז ובעולמו של דה וינצ'י, אשר העניין הרב שגילה בבני אדם ובעולם הרוח ניכר ביצירות שהותיר אחריו, יצירות המלמדות על הסיבות לחיכוך שלו עם הכנסייה הנוצרית ונוגעות גם לתיאוריות שונות לגבי ייסודה של הדת הנוצרית וחלק מזרמיה שהתפתחו לאורך מאות שנים,



אני נוטה להסתייג מרבי מכר, ככל שהצלחתם גדולה כך גדלה הסתייגותי. כדרכם של רבי מכר היה ברור לי שבסופו של דבר אתקל גם בצופן דה וינצ'י כשיצא לראשונה לאור כך קרה שבאחד הביקורים בבית ההורים גיליתי אותו ניצב בספריה שלהם ולקחתי אותו לידי, לכמה דקות, כדי לראות על מה המהומה. סיימתי את הקריאה בו באותו הערב.

מעבר לקריאה בספר, מצאתי את עצמי ממשיכה לתור אחרי מידע נוסף אודות הנושאים שעלו בו. כמוני עשו אז לא מעט אנשים שקראו אותו, מה שהוליד ספרי המשך, סדרת סרטים מצליחה, וספרים נוספים שכתבו אחרים ועסקו בליאונרדו דה וינצ'י, סמלים מיתיים, צפנים, שורשי הנצרות ועוד (את חלקם קראתי וסקרתי וממתי מעט גם זכיתי להרחיב את השכלתי). עם הזמן התפתחו גם סיורים שונים בלובר ובמקומות אחרים, שנוצרו כמחווה למסע החיפוש של לנגדון וסופי אחר הסוד שהסתיר סונייר.

ספרו של בראון, על אף כי לא הותיר חותם מבחינה ספרותית, הצליח לעורר מחדש עניין של רבים בשורשי הנצרות, סמליה וסמלים מיתיים נוספים, עניין שנדמה כי לא דעך גם היום.



כששמעתי שפורסמה גרסה של הספר לנוער ההסתייגות המוכרת הרימה את ראשה אבל הפעם החלטתי לתת לספר צ'אנס למרות שכבר קראתי אותו פעם אחת, כדי לראות האם היה טעם לעבד מחדש ספר מוכר כך שייפנה לקהל יעד צעיר יותר. הצצתי ונשבתי וכך מצאתי עצמי במקום לישון, קוראת עד השעות הקטנות של הלילה את הספר כולו. שוכחת את המטרה הראשונה שהצבתי לעצמי, לבדוק האם השינויים בין הגרסאות הפכו את הספר הנוכחי למתאים לנוער. במקום זאת גיליתי שהזיכרון שלי כבר לא חד כמו פעם ולמרות שזכרתי את העלילה בקווים כלליים, הנושאים השונים שנידונים בספר עוררו הקשרים שונים מאלו שעלו כשקראתי את הספר המקורי לפני 14 שנה ושאבו אותי לתוך העלילה במהירות.

אחרי שדן בראון פתח את הצוהר לחובבי מיתולוגיות שונות וצפנים, נדמה לי שכבר למעלה מעשור הנושאים הרבים שהעלה בספר הפכו לנחלת הכלל ברמה כזו או אחרת והחדשנות בעולם הספרותי שיצר אומנם קהתה מעט, אך הפכה את חווית הקריאה בספר למפגש עם מכר ותיק שאתה חש שהקרבה שלך אליו הופכת אותו למענג יותר.


אני משערת כי אחוז בני הנוער שקראו את הספר המקורי כיום נמוך בהשוואה לימים בהם יצא לאור ולכן מוצאת כי אני יכולה להמליץ על העיבוד הנוכחי שלו לתלמידי תיכון, ולהוריהם, שחובבים ספרות מתח, אומנות ופילוסופיה. גם מי שקראו את הספר בעבר, כמוני, עשויים למצוא בקריאה נוספת בספר הנוכחי נקודות עניין חדשות שיהפכו את החוויה למענגת במיוחד. מומלץ בחום. 


להתרשמות בלתי אמצעית, ניתן לקרוא את שלושת הפרקים הראשונים של הספר בלחיצה על הקישור.


צופן דה ינצ'י - מהדורה מיוחדת לנוער      מאת: דן בראון      מאנגלית: נורית לוינסון      מודן הוצאה לאור      2017      438 עמ' - כולל תודות ורשימת תמונות