‏הצגת רשומות עם תוויות ארנסט אדוארד. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ארנסט אדוארד. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 10 באוגוסט 2016

ריפוי או פיתוי / סימון סינג ואדזרד ארנסט




אם נולדתם כמוני במהלך שנות השבעים, או לפני, קרוב לוודאי שצפיתם בלא מעט מערבונים. וכך, בין שלל יריות, טובים, רעים ומכוערים, נתקלתם גם במוכרי שיקויי הריפוי שנהגו להסתובב באמריקה בדיוק באותה תקופה בה הרכבות היו כלי התחבורה העיקרי למעבר בין המדינות. לכל בר דעת היה ברור, בדיוק כמו הידיעה מי הטוב ומי הרע, שהשיקויים הללו אינם טומנים בחובם קסמים או יכולות ריפוי כלשהי, פרט לתכונה חיובית אחת: היכולת להעשיר את כיסו של מי שמוכר אותם.

ההיגיון אומר, שאם גדלתם במציאות שכבר מודעת לכל אותן תאוריות רפואיות אד הוק, שתהיו לפחות חשדנים במקצת כלפי אותן תפיסות אשר הקשר בינן לבין המציאות קלוש בהחלט. הספר "ריפוי או פיתוי" מוכיח את מה שקהלת ידע מזמן "אין חדש תחת השמש".


אני חייבת לציין שהסתקרנתי, כמי שבאה מעולם שמנסה לשלב בין הרפואה הקונבנציונלית לתפיסה הוליסטית, ועסקה ולמדה את שתי התחומים, חיפשתי לקרוא מעט על התגובות להן זכה הספר בקרב קוראיו הישראלים. השיטוט במקורות שמספק מנוע החיפוש של גוגל בשלושת העמודים הראשונים שלו, מייצג מגמה ברורה: כל מי שיש לו אינטרס ישיר או עקיף בתחום, מגנה את הספר בשלל יכולות הביטוי שלו, מי שיש לו דעה לא אוהדת לנושא, מקבל חיזוקים לעמדתו, ומי שלא בקיא מספיק בשני התחומים מתחיל להטיל ספק.

עד כאן, הדברים צפויים איכשהו, וקרוב לוודאי שאם יש לכם דעה מוצקה (לכאן או לכאן) הזמן שתשקיעו בקריאת הסקירה שלי מיותר, אבל אם אתם פתוחים לבחינה מחודשת של עמדותיכם, אני מאוד ממליצה לכם לרכוש את הספר הזה לכם ולמכריכם, ואני עומדת לפרט לכם גם למה:


מעט רקע עלי אולי הכרחי להבנת התמונה. המשיכה שלי לתחום ההוליסטי התחילה עוד לפני שירות הצבאי, הרבה לפני שהמושג הוליזם היה מטבע לשון שגורה. משהו בתוכי אמר לי שחייב להיות קשר ישיר בין כל ההיבטים של חיינו בעת בריאות ובעת חולי. בתקופה שבה סיימתי את שירותי הצבאי, העיסוק בתחום שבו רציתי להתמקצע היה קיים בחו"ל, סיבות תקציביות בעיקרן הניעו אותי לחפש כלי נוסף שיכול לשמש אותי להגשמת החזון שלי להבנת הקשרים הסימביוטיים בין הגוף והנפש שלנו. הבחירה שלי ללמוד רפואה (כשהמחשבה היא להמשיך לאפיק שישלב בין מדע הרפואה ופסיכולוגיה: פסיכיאטריה) לא צלחה בידי (לא התקבלתי ללימודי הרפואה), אז החלטתי ללמוד תחום קרוב, מדעי התזונה. השנים בהן ביליתי באוניברסיטה הבהירו לי בצורה חד משמעית שהעתיד שלי לא טמון בתחום.

עם סיום הלימודים פניתי להשתלם בתחום ההילינג האנרגטי, ולמדתי על לקבלת תואר מאסטר ברייקי, שמאפשר מלבד הטיפול באנשים גם להכשיר מטפלים חדשים. הספקות של באשר לנושאים השונים בתחום ההוליסטי המשיכו להתקיים בד בבד עם הספקות שלי באשר ליכולת של הרפואה הקונבנציונלית לרפא אנשים מהסיבות למחלות שלהם.

הזמן, והקשיים התקציביים, או בקיצור: החיים, הפנו אותי לנתיבים מעשיים יותר, שכללו בתוכם עבודה ותשלום עבור המחייה, והרחיקו אותי מהרהורים פילוסופיים נוגים באשר לטיבם של אמצעי הריפוי השונים הנהוגים בעולם. מפעם לפעם,נחרדתי לשמוע על תרופות וכלים חדשים שקנו להם מוניטין בעיקר במערב הפרוע של ימינו: האינטרנט. ניסיון להסביר לאנשים שאין להם רקע מדעי ש"כמוסות כלורופיל" לא יעלו את אחוז החמצן בדם שלהם, עלו בתוהו, בעיקר כשעמדתי מול גבב מושגים מדעי (שאני מודה ומתוודה לא תמיד הצלחתי למצוא בו את ידי ורגלי) ששיתק אותי בבואי להתכתב עם מפרסמי המידע החדשני הזה.


הניסיון הקצר שלי להשתלב בעולם הרפואה, הפגיש אותי במסגרת הסטאז' שלי עם שתי דוגמאות יפות שמצוינות גם בספר הזה, המבהירות היטב איך קונה לה הרפואה האלטרנטיבית אחיזה בעולם המודרני גם בקרב רופאים ואנשים משכילים. עולם התועמלנות הרפואית טומן בחובו גם נציגים של חברות תוספי מזון ורפואות צמחיות. על מנת לעבוד כתועמלן בחברה רפואית, עליך להיות בעל תואר ראשון במדעים מאוניברסיטה מוכרת, על מנת לשווק תוספי מזון אתה יכול להיות בוגר של כל מוסד אלטרנטיבי שמתהדרת ברקע פסבדו מדעי. 

אל חדר הרופאים בבית החולים בו עשיתי סטאז', הגיעה במהלך הפסקת הבוקר שלי ושל עוד מספר אנשי צוות, נציגת חברת תוספות מזון אשר הרקע המדעי שלה כלל לימוד אחד מתארי הרפואה הטבעית במכללה עלומה. אליה התלוותה נציגה בכירה שאמונה על הצד החשבונאי דווקא של החברה, על מנת לבדוק את כישורי השיווק של העלמה. הרפואות אותן הציעה העלמה המקסימה, ואין מה לומר מדובר בבחורה צעירה, תוססת, נאה ונעימה, נועדו לפתור את בעיית ההתקרחות (נשית וגברית כאחת), בעיית בריחת הסידן ולמצוא מרפא לתשישות. הכלים שהציעה לפתרון בעיית ההתקרחות היו הזויים, אבל כשבאה לדבר על פתרון שמצאה חברת האם שאותה היא מייצגת לבעיית בריחת הסידן התעצבנתי באמת. אולי בגלל שאני סיימתי את לימודי זמן קצר לפני כן, הדוגמאות שהציגה עמדו בסתירה לכל ידע מדעי שנמסר לי בלימודי. כשניסיתי להבין מדוע היא מציגה כעובדה תהליכים שלמיטב הבנתי לא אפשריים ביולוגית, החלה הגברת להשתמש במושגים מדעיים קיימים בבליל וריאציות שבלבל אותי קצת. 

מתוך הנחה שאין לי זיכרון צילומי ביקשתי ממנה לוותר על פירוט מלא של שמות התהליכים הכימיים שדקלמה, ולהסביר לי במילים פשוטות,איך התרופה החדשה של החברה שלה מונעת את בריחת הסידן שהיא תהליך טבעי בגוף האדם מעל גיל מסוים. במקום לענות לי החלה הגברת לחזור על דקלומה, במקרה היא ציינה תהליך שזכרתי מלימודי ועיוותה את משמעותו, הניסיון שלי להעמיד אותה על טעותה הוביל את הנציגה הבוגרת של החברה לשנות נושא ולדון במוצר אחר. המפגש הזה בתוך לב ליבו של הממסד הרפואי, גרם לי לבחון מאז את מידת ההתקבלות של התרופות האלטרנטיביות החדשות על ידי הממסד ביתר חשדנות.

היבט זה, ועוד היבטים רבים הקשורים לעולם התקשורת, והממסד הרפואי והשלטוני, ממחישים בצורה פשוטה וברורה, איך קונות תפיסות עולם פופוליסטיות וחסרות שחר, אחיזה בלבם של כל כך הרבה אנשים בעולם המודרני. העובדה שאמצעי התקשורת של ימינו מגיעים להרבה יותר אנשים בהרבה פחות זמן, הופכים כל תרופת אליל של סוכן נוסע מימי המערב הפרוע, לשיקוי קסם עכשווי, שעד שהוא נבדק בצורה מעמיקה, כבר הפך את ממציאו לאיש עשיר, והוביל אותו לפיתוח התרופה הבאה שלו.


בבריטניה, שהיא הארץ ממנה יוצאים מחברי הספר ואותה הם לוקחים כדוגמה, ישנם אנשים שפרנסתם באה להם מבריאת תאוריות רפואיות "חדשניות" אשר אינן נוגעות לממסד הרפואי. אותם אנשים מקבלים כרי ביטוי נוחים באמצעי התקשורת השונים, וככל שהם מתעשרים יותר, התוקף שניתן לפתרונות הבריאותיים שהם מציעים הולך וגדל בעיני הציבור. בארץ, זכור בעל תואר רפואה שהשכיל לעלות על גל הרפואה האלטרנטיבית כשזה רק החל בארץ, ועשה את הונו מחשיפת הפרטים המרתקים של עולם הרפואה האלטרנטיבית לציבור הבור בארץ. באותן שנים, הוא התפרסם כבעל תואר מדעי שהעניק לדבריו גושפנקה שהפכה אותו לבר סמכה בכל הנוגע לבחירת הטיפול המתאים (קונבנציונלי או לא) לבעיות השונות.

בניגוד לדומיו בעולם הנאור, האיש ירד מן הכותרות בשנים האחרונות, לא הרבה אחרי ששורת כתבות חשפו את הרקע הרפואי הבעייתי שלו, אבל יותר מכך, בדקו עד כמה הוא מבסס את המלצותיו בין השורות. התברר שהאיש לא טען מעולם לתוצאות לא מוכחות ,מעבר לכך, כשבדקו לעומק המלצות שלו בנושאים השונים ברפואה האלטרנטיבית, הוא מעולם לא נתן הבטחות מפורשות, אלא סקר בצורה מרתקת ומעשירה את התפיסות השונות הרווחות בתחום.

ספרם של סינג (מחבר רבי מכר המסבירים עקרונות מדעיים שונים בשפה פשוטה) ואדזארד ארנסט, בעל תואר במדעים אף הוא, שעסק שנים רבות בהומאופתיה והגיע לסקירה ספרותית זו משום שהאמין שימצא הוכחות לדרך הריפוי שעסק בה, סוקר בצורה אובייקטיבית, ארבע דרכי טיפול אלטרנטיביות נפוצות: אקופנקטורה (הדיקור הסיני), הומאופתיה, כירופרקטיקה, רפואה צמחית, ובוחן את הפער בין הצהרותיהן לביצוען במציאות.

מי שמכיר את המחקר הרפואי, יזהה את שיטת הבחינה של השנים, והקריאה בספר עשויה להזכיר לו שיעורים אחדים שלמד באוניברסיטה, אבל גם מי שאין לו שום רקע במדע, יקבל הסבר מקיף ומלא בלשון שווה לכל נפש, על המחקר המדעי ועל דרך בדיקת שיטות הריפוי האלטרנטיביות. השפה עשויה לעתים ליגע בעלי רקע כלשהו במדע, משום שמחברי הספר מפשטים את התהליכים שוב ושוב, כדי להפוך את ההסברים ברורים לכל בר דעת. אבל העובדה הזאת הופכת גם לכלי חשוב לקוראים בבואם להתמודד עם הסבריהם של המטפלים האלטרנטיביים לטענות המועלות בספר.

על מנת לא להרוס את חווית הקריאה, אין לי רצון לגלות לכם מה הייתה מסקנתם של מחברי הספר באשר לנושאים השונים שנחקרו. מעבר לארבעת דרכי הריפוי האלטרנטיביות הנפוצות ביותר, מחברי הספר סורקים בקצרה בסופו 40 שיטות ריפוי אלטרנטיביות נוספות, ומביאים את תמצית הבירור שלהם.


אם אתם רוצים לסייע לעצמכם לחסוך כסף בתחום הבריאות, רכשו לעצמכם את הספר הזה. חשוב יותר, אם אתם מכירים קרוב משפחה שמתמודד עם בעיה רפואית שלא מצליחה למצוא מזור מספיק מן הרפואה הקונבנציונלית, תעשו עמו חסד עצום כשתרכשו לו את הספר הזה על מנת שיוכל לחסוך מעצמו, ולו במידה חלקית, הוצאה כספית ועגמת נפש מיותרת.

מחברי הספר אינם מבטלים את העובדה שהפונים לרפואה האלטרנטיבית מוצאים בה מזור, הם מוצאים קשר בלתי ניתק בין האמונה בריפוי להצלחתו. הנושא הזה נדון בהרחבה לאורך ההיסטוריה, ושלא כמו תפיסות אחרות, הוא היחיד שממשיך להוכיח את עצמו גם היום.


אחת התגובות שהחרידה אותי כשחיפשתי את הדיונים השונים שעורר הספר באינטרנט, טענה שלא ניתן לבטל את הרפואה האלטרנטיבית משום שהיא קיימת עשרות ואף מאות שנים, ולכן חייבת להיות נכונה. מעבר לדוגמאות המשעשעות הרבות שמביאים מחברי הספר לטענה זו, אני רוצה לצרף עובדה "מדעית" אחת משלי בתשובה לטענת הזמן כהוכחה ניצחת: לפני אלפי שנים, האמינו עמים רבים שחיו לפתחם של הרי געש, שהקרבת בתולות להר הגעש בתדירות גבוהה, משככת את זעמו של זה, ומגינה בצורה כלשהי על התושבים החיים סביבו. התפיסה הזו התקיימה במשך עשרות רבות ואף מאות של שנים, עד שהבנת המציאות הרחבה יותר שמטה את הבסיס לאמונה זו.

לעניות דעתי מדובר בספר יסוד שכדאי שיהיה בכל בית, לאו דווקא בנושא הבריאות, אלא בדיון באמונות תפלות בתרבות הפופוליסטית. נכון, מחברי הספר אינם חורגים מהדיון הפופוליסטי, והספר נופל לא מעט פעמים לאותן אופני ביטוי שנגדם יוצאים מחברי הספר, אבל על מנת להתמודד עם טענות פופוליסטיות, לא מספיק לאחוז בעובדות, לעתים צריך להשתמש באותם הכלים בהן משתמשת הדוגמה הרווחת, על מנת לפרק אותה לגורמים.


ריפוי או פיתוי      מאת: סימון סינג ואדזרד ארנסט      מאנגלית: דפנה לוי      הוצאת עליית גג בשיתוף ידיעות ספרים      2009      476 עמ'