יום שישי, 11 באוגוסט 2017

מה עושים עם סבתא / עדנה מזי"א


לעולם לא יימאס לנו לקרוא ספרים על סבאות וסבתאות



שירה מכירה היטב את סבתה, ממש כמו שהיא מכירה את כל הצעצועים והמשחקים בחדרה. כשסבתה מבקרת אותה שירה יודעת להסביר היטב את כל השימושים האפשריים שתוכל לעשות בה:

"אפשר לעשות לה תסרוקות - 
קוקיות וצמות,
פזור עם סיכות (לגזור אסור).
למרוח לק על הציפורניים
וסומק בלחיים
ולהוסיף בעדינות (אבל הרבה)
איפור בעיניים.

או למשל...."

למשל לשים עליה מפת שולחן ולאכול מעל גבה, לשחק גשר מתחתיה, לשבת על כתפיה ולקפוץ אל הכריות, לטפס למחבוא העוגיות, לבנות מגדל על ראשה, לשחות אתה באמבטיה, לקרוא, לצייר, להתגלגל... ושמתעייפים להשתמש בבטן הרכה והחמימה שלה ככרית.



כשמאפשרים לילדים להפעיל את הדמיון אין לרעיונות שלהם גבולות. כשיש מבוגר עם זמן וסבלנות המשחק יחד יכול להניב שורה של אפשרויות מענגות לשני הצדדים. כל מי שבילה מעט זמן עם ילדות צעירות יודע שאחד הדברים החביבים עליהן הוא היכולת לקשט מבוגרים בדיוק בצורה בה נוהגים הוריהם לקשט את עצמם ואותם: תסרוקת, איפור, סיכות וקישוטים לשער הם רק חלק משלל האפשרויות שתשמחנה לממש אם יתאפשר להן.

היצירתיות לא מסתיימת רק בקישוטים, ופריטים רבים בבית זוכים לשימושים מקוריים שלא יועדו להם מלכתחילה. עדנה מזי"א שנדמה כי לא שכחה להיות ילדה בעצמה משתפת פעולה בספר הנוכחי עם הדמיון של שירה הילדה ומאפשרת לה להפוך את ביקור הסבתא בביתה לחוויה שגבולותיה הן גבולות הדמיון.


 


בצדו הימני של כל זוג עמודים בספר, על רקע לבן, מופיעים משפטים קצרים ומנוקדים המלווים מצדו השמאלי של צמד הדפים באיור בצבעי פסטל הגולש מעט לכיוון הטקסט. הטקסט מחורז במידה ומתגלגל על הלשון בטבעיות ויחד עם החזרתיות בסופו של כל עמוד "או למשל..." מאפשר לקוראים הצעירים לקחת חלק בהקראה כבר מן הפעם הראשונה.

איורי הספר ממחישים בצורה בלתי אמצעית את המוטיב המרכזי הנדון בטקסט בכל צמד עמודים: אהבה, תסרוקות וקישוטים, סבתא כשולחן מכוסה במפה צהובה, כגשר, סולם ועוד. ומתרגמים את הטקסט באופן היוצר חיבור בין הדמיון והמציאות בדרך שתעלה חיוך על פניהם של המבוגרים שיקריאו לילדים את הספר. כל איור מורכב מנושא מרכזי הבא לידי ביטוי בעזרת אסופה של פריטים המתחברים יחד לכדי רעיון. הצעצועים של שירה הקטנה מלווים אותה לכל אורך הספר ועוברים ביחד עם הקוראים הצעירים מסצנה לסצנה שותפים בדרכם לחוויות שעוברת שירה.




    אורנה סמורגונסקי

על איור הספר הופקדה אורנה סמורגוונסקי, בוגרת החוג לתאטרון באוניברסיטת תל אביב העוסקת רוב זמנה בעבודות עיצוב תפאורה ותלבושות לתאטרון. את שיתוף הפעולה הפורה שלה עם המחזאית והסופרת עדנה מזי"א החלה עוד בתאטרון כשעבדו יחד על עיבוד מחזותיה של עדנה, שיתוף פעולה שהמשיך גם כשהחלה מזי"א לכתוב ספרי ילדים אשר על איוריהם הופקדה סמורגונסקי.


'מה עושים עם סבתא' הוא ספר הילדים הרביעי של הסופרת והמחזאית עדנה מזי"א וכקודמיו כתוב באופן הקורץ לקוראים המבוגרים המלווים את ילדיהם בעת הקריאה. מדובר בספר נפלא על הקשר בין סבתות לנכדות הממחיש באופן בלתי אמצעי את החיבור הקסום המתרחש במרחק דור אחד ויש בו גם סוג של חוויה מתקנת לבני הדורות השונים. המלצה חמה שלנו לנכדים, נכדות, סבים וסבתות.


מה עושים עם סבתא      מאת: עדנה מזי"א      איורים: אורנה סמורגונסקי      הוצאת כנרת      2017      לא ממוספר

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה