יום ראשון, 16 ביולי 2017

איש המים של גילי / אמיר גלבוע



כל מי שניהל שיחה עם ילדים קטנים יודע שפעמים רבות היא מתנהלת כמו מונולוג מתמשך של הילד או הילדה, בהם המבוגר משתתף בעיקר בעזרת שפת גופו והבעת פניו זהו גם לב ליבו של הספר הנוכחי 'איש המים של גילי' אשר תמונה שהיא רואה בלוח השנה שלהם מעוררת בה אסוציאציות הרודפות זו אחר זו ואינן נותנות לה מנוח.



לבה של התמונה בה מתבוננת גילי הקטנה הוא איש שלג ולצידו ילדות קטנות הנוסעות על מזחלת שלג, גילי מתבוננת בתמונה היטב ומחלקת את דמויות הילדות הקטנות לאהובות ושאינן כאלו. יש לה הסבר לכך שאינה אוהבת את אחת הילדות וההסבר הזה לוקח אותה למחשבות על שלג ועל חורף ועל שלג בחורף בירושלים, נסיעה לירושלים ואיש מים.

איש מים?, אף אחד אומנם לא שואל את גילי מה המשמעות של איש מים כזה אבל היא ממהרת אחר מחשבותיה מסבירה בקול לאביה ולכל מי ששומע איך תיצור איש כזה ותקשט אותו ומאנישה אותו ומסבירה שיכול לשוחח, וללכת ואז מחליטה שעדיף שלא יוכל להתרחק....

וכך דקות ארוכות גילי מפרטת ומסבירה על איש המים שלה עד שמשהו אחר מסיח את דעתה ולוכד את מלוא תשומת ליבה והיא מחליטה להתחקות אחריו.



יש קסם בעולם הילדות, קסם שרק ילדים ומי שלרגעים אחדים שוכחים מכבלי המציאות המקיפה אותם, יכולים לחוות. אמיר גלבוע מצליח ללכוד רגע אחד כזה ולתרגם אותו למילים באופן ההופך אותו לחוויית קריאה נפלאה. גלבוע לוכד את הלך הרוח של ילדה קטנה אחת, הלך רוח שנדמה שמאפיין ילדים בכל זמן ובכל מקום: היכולת לשקוע בתשומת לב מלאה בעניין יחיד ואף להיעלם לתוכו לפרק זמן מוגבל.

בגיל בו הדמיון והמציאות עדיין מעורבבים זה בזה רגעים כאלו הופכים לחוויה ייחודית ומלאת קסם ואם הסובבים את הילד קשובים לו היטב, גם הם יכולים ולו לרגע פלאי אחד, לחוות אותם באותו האופן.


כריכת הספר 'איש המים של גילי', ספרית פועלים, 1963

הספר ראה אור לראשונה בשנת 1963, והיה הספר היחיד שכתב המשורר אמיר גלבוע לילדים. האופן בו כתב גלבוע את הספר מצליח לגעת גם היום, 54 שנה אחרי, בקוראים הצעירים של הספר על אף השינויים שחלו בשפה העברית ובכתיבה לילדים מאז.

גביראלה גלבוע, יוני 2017 (התמונה לקוחה מעמוד הפייסבוק של הוצאת כנרת)

את יציאתו מחדש של הספר לאור יזמה גבריאלה גלבוע, אלמנתו של אמיר גלבוע אשר הלך לעולמו בשנת 1984 כשהוא בן 67. גבריאלה מספרת שהרצון להוציא את הספר לאור מחדש היה קיים במשך שנים אך צירוף הנסיבות גרם לכך שיצא לאור רק כעת.

על נסיבות כתיבת הספר היא מספרת: "המשורר דוד רוקח היה חבר טוב של אמיר ויבואן מכשירי חשמל משווייץ. בכל תחילת שנה היה מביא לבנותינו לוחות שנה צבעוניים מודפסים על נייר כרום – תאווה לעיניים. יום אחד כשתגיל (גילי) הייתה בת שלוש בערך היא התיישבה על ברכיו של אמיר, דפדפה באחד מלוחות השנה והתחילה לספר לאמיר מה היא רואה תוך שהיא מוסיפה פרשנויות והערות משלה. אמיר הקשיב לה כמו תמיד בריכוז...אחרי כמה שנים פנה לאמיר ט' כרמי, עורך ספרי ילדים ונוער בהוצאת ספרית פועלים, בבקשה לכתוב ספר לילדים. אמיר שלף מתא הזיכרון שבמוחו את דבריה של גילי וכתב את הסיפור על איש המים שלה."





את הטקסט הנפלא של אמר גלבוע עוטפים ציוריה הרכים של ליאורה גרוסמן, מבכירות המאיירות בישראל והאהובה עלינו במיוחד, אשר נאמנים לתקופה בה נכתב. גרוסמן משרטטת ביד אוהבת את סממני התקופה ההיא, שנות ה-60, באופן היוצר אפקט עתיק ומעניק להם ממד נוסטלגי שאין ספק שידבר לדור ההורים והסבים של הקוראים הצעירים.

על אף שהטקסט והאיורים מתחילים בעמודים נפרדים, איוריה של גרוסמן גולשים בטבעיות לכיוון הטקסט בעמוד הסמוך להם ומחברים אותם אלו לאלו באופן היוצר אפקט בו השלם גדול מסכום חלקיו.



יש מושגים שקשה לכמת, נדמה לי שהנוסטלגיה נמנית ביניהם. בספר הנוכחי חוברים יחד טקסט בן 54 שנים ואיורים נפלאים לכדי יצירה ספרותית איכותית לילדים, אשר אני מאמינה כי תפרוט על נימי הלב של כל מבוגר שיקריא להם אותו. המלצה חמה מאוד שלנו.


* ניתן לקרוא את העמודים הראשונים של הספר בתחתית הפוסט.


איש המים של גילי      מאת: אמיר גלבוע      איורים: ליאורה גרוסמן      הוצאת כנרת      2017      לא ממוספר




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה