יום ראשון, 12 בפברואר 2017

7 דקות אחרי חצות / פטריק נס



אלוהים עדי שיש לי לא מעט קשיים עם סופרלטיבים המודפסים על כריכות ספרים. הניסיון של הכותבים להאדיר את היצירה הספרותית הספציפית שהם אוחזים בידיהם הוא לא פעם יצירתי מאוד, עד כדי כך שקיים פער עצום בין תוכנה של היצירה לסופרלטיבים המורעפים עליה. לא זה המקרה הנוכחי. עוד לפני שאסקור את הספר ואבאר וארחיב על הקסם והייחודיות שבו אני חייבת להודות שהסופרלטיבים המופיעים על גב כריכת הספר וזה המופיע בקדמתו, נכונים.




הוא בן 13 וכבר תקופה ארוכה שהוא סובל מסיוטים בלילות, מאז שחלתה אמו, לכן כשהמפלצת מופיע בחלון חדרו מעט אחרי חצות הוא לא נבהל. החלומות של קונור מפחידים הרבה יותר מן המפלצת שניצבת בחלון שלו ועוד תשוב ותבקר אותו  בלילות הבאים בחצות ושבע דקות, עד שיענה על השאלות שלה בדרך הכנה ביותר.

כשהיה בן 7 עזב אביו אותו ואת אמו ועקר עם האישה בה התאהב לארצות הברית, קונור ואמו נותרו בבית המשפחה באנגליה, הדבר היחיד עליו התעקשה אמו כשאביו רצה להתגרש. וקונור ואמו הסתדרו טוב מאוד, גם אחרי שאמו חלתה קונור האמין שהם בהחלט יכולים להסתדר עם בלי עזרה, גם אם זה אומר שהוא זה שיכין לעצמו בתקופות בהן היא לא מרגישה טוב ארוחת בוקר, יזרוק זבל ויעשה קצת סדר בבית. זה בהחלט לא הצריך את הביקורים של סבתו - אם אמו, ביקורים שתמיד גרמו לו תחושה שהוא לא בסדר, אבל למזלו היו נדירים מאוד.

גם הביקורים של החברה הטובה ביותר שלו, לילי, זו שאמה ואמו היו חברות עוד לפני שנולדו, הלכו ונעשו נדירים. מאז שלילי סיפרה בבית הספר שאמו חלתה וכולם התחילו להתייחס אליו בכפפות של משי, הוא כבר לא הרגיש צורך לדבר אתה, אתה או עם אף אחד מהילדים והמבוגרים שריחמו עליו. הקשר היחיד שנותר לו היה עם הארי, הבריון של השכבה שנהג להכות אותו מדי יום מאז שקונור התבודד. קונור התרגל לאלימות שלו ונדמה לו שהיא החלק היחיד בחיים שלו שלא מושפע מן העובדה שאמו חלתה.

המפלצת ביקרה אותו בפעם הראשונה בדיוק כשהתעורר מחלום הבלהות החוזר, הוא שמע אותה קוראת בשמו אבל התקשה להאמין שזה אפשרי. היא לבשה את דמותו של עץ הטקסוס הזקן שניצב בגבעה מול ביתו על ידי הכנסייה והיא עשתה את דרכה לביתו כדי לדבר אתו. היא הופתעה מן העובדה שקונור לא מפחד ממנה אבל שבה לבקר אותו משום שקרא לה, גם אם לא ידע. היא סיפרה לו שהעץ הוא הדמות שבחרה לעצמה אך אינו המהות שלה וכדי שיבין למה קרא לה תספר לו שלושה סיפורים בסופם יספר הוא לה את הסיפור הרביעי, שלו.

לקונור אין שום סיפור לספר וכשהוא שומע את הסיפורים של המפלצת הוא לא מבין את ההכרעות המוסריות שיישמה אך במקביל הוא מגלה שמשהו מטבעה של המפלצת חודר לחיי היום יום שלו ובא לידי ביטוי בדרך בה הוא פועל במהלך היום...




אי אפשר לכתוב על הספר בלי להתייחס לעיצוב המרהיב שלו, זה שזועק אלין עור לפני שפתחת אותו או אפילו קראת את שמו. ג'ים קיי, מאייר הספר, יוצר בטכניקה ייחודית איורים דמויי צילומי שחור לבן המדמים מציאות ברורה וחדה בה נוטלים חלק גם אלמנטים לא טבעיים. על אף כי מדובר בספר הפונה לבני העשרה, עיצוב הספר ואיוריו הם חלק בלתי נפרד מן העלילה והם חלק מקסמו הייחודי של הספר הנוכחי.

האיורים נפרשים על פני עמודים נפרדים, מקיפים את הטקסט, משמשים לו רקע או משתלבים בתוכו, באופן ההופך אותם לחלק מן האווירה בה מתנהלת העלילה הנע בצורה עדינה מאוד על התפר בין מציאות, דמיון וחלום. לצד קונור המתקשה להחליט האם המפלצת ממשית או פרי דמיונו, גם הקוראים הצופים בסיפור מן הצד, מנסים להחליט האם מחבר הסיפור בורא עולם בעל חוקים משלו או כזה המתבסס על החוקים המוכרים לכולנו ומותיר את העל טבעי במגבלות הדמיון בלבד.

לצד ההיבט הפנטסטי של הסיפור עיקר כוחו נובע מן ההתעקשות שלו שלא להחליט, לא להכריע באשר לנכון או לא נכון, באשר לאפשרי או לא אפשרי. בניגוד לאיורי הספר הצבועים בשחור ולבן בלבד, העולם שמציגה המפלצת לקונור מורכב מגוונים אינסופיים של אפור שהוא מתקשה למקם בתבנית השחור והלבן שהוא מכיר מחייו. הבחירה של מחבר הספר ליצור עלילה המורכבת מתתי עלילות שאין להם נרטיב חד ממדי והדמויות שבהן טובות ורעות כאחד, כולן, כך שהניסיון לדון אותן בכלים שיש לקונור כנער צעיר נכשל פעם אחר פעם, הוא בחירה המעניקה לספר את הערך המוסף שלו שנדיר למצוא בספרות המופנית לקהל יעד צעיר.

כמו קונור, אביו, אמו וסבתו גם הדמויות בשלושת הסיפורים שמספרת המפלצת אינן טובות או רעות באופן מוחלט. כמוהו גם הן מתקשות להבין את העולם ואופן פעולתן משתנה בהתאם לתנאי המציאות המשתנים. אף אחת מן הדמויות בספר הנוכחי אינה מושלמת, אף אחת מהן אינה יודעת את גורלה או מה עליה לעשות, כולן מתמודדות עם האירועים השונים בחייהן בהתאם לכלים שרכשו. הבחירה להציג לקוראים צעירים את עולם המבוגרים כזהה לעולם שלהם, מעמיקה מצד אחד את החשש והפחד שיש לקונור ובני גילו מן ההתמודדות עם המציאות המשתנה שהם חווים אך מאפשרת להם להבין כי המציאות אינה חד ממדית ואין רק בחירה אחת.




פטריק נס, מחבר טרילוגיית 'כאוס מהלך', מצליח גם בספר הנוכחי לשמור על קולו הייחודי ולשזור תפיסת עולם מורכבת לתוך ז'אנר שפעמים רבות בוחר להימנע מכך משום שאינו סומך על קהל הקוראים שלו שיתחבר ויגלה בכך עניין. הוא מספר בפתיחת הספר שאת ההשראה לעלילה שאב מרעיון שהיה לשיבון דאוד, מחברת ספרי נוער שהלכה לעולמה והותירה שלד התחלתי לספר חדש. bx קיבל לידיו את השלד הזה והחליט לקחת אותו  אליו ולהוציא אותו לעולם דרך הפריזמה שלו.


מדובר בספר נוער בעל קול ייחודי המתמודד עם אחד הנושאים המרתקים ביותר עבור בני האדם: המוות, בדרך מקורית המתחמקת מן הגבולות החד ממדיים והברורים המקובלים בז'אנר ומנסה להוציא את השיפוטיות החוצה כשהיא פורשת את עלילת הספר. המלצת קריאה חמה במיוחד לבני העשרה.


7 דקות אחרי חצות      מאת: פטריק נס      איורים: ג'ים קיי      מאנגלית: עפרה אביגד      הוצאת אוקיינוס בשיתוף עם הוצאת מודן      2017      216 עמ' ומילים על המחבר, המאייר וההשראה

* להתרשמות בלתי אמצעית, ניתן לקרוא את הפרק הראשון של הספר:


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה