יום שני, 19 בספטמבר 2016

אִלּוּ הָיִיתִי אַרְיֵה / חנה גולדברג



אני משתדלת בבלוג הנוכחי לסקור אך ורק ספרים שאהבנו במיוחד. במקרה הנוכחי, הספר הקטן והמקסים הזה שזכה לאהדה כבר בהצצה על הכריכה, מותיר אותי חצויה בדעתי לגביו.

המוטיב המרכזי שלו "אִלּוּ הָיִיתִי" מוכר לכל אדם. לא צריך להיות ילד כדי להפליג בדמיון ולמקם את עצמך בתפקידים שונים, מציאותיים ודמיוניים כאחד. אצל פעוטות, כשעדין לא קיימת הבחנה ברורה בין המציאות והדמיון, בין האפשרי ללא אפשרי, משחקי הכאילו הופכים ממשיים מאוד. ולכן לצד הרצון להיות מישהו או משהו אחר, קיים גם הפחד ממנו.


הגיבור של הספר מתבונן בטבע סביבו ומדמיין את עצמו בתפקידים שונים, פעם הוא אריה ופעם נמלה. פעם לטאה ופעם קוף (בבון). פעם כריש ופעם ציפור ואפילו צפרדע, ג'וק ונמלה. בכל סיטואציה כזו, הוא מדמיין את עצמו בתפקיד החדש ובוחן אותו אל מול המציאות שהוא מכיר.

אם היה נמלה הגודל של העולם היה משתנה,  אם לטאה, השהות בטבע אחרת. כבבון יכל להתהלך חשוף וככריש לא לצאת מהמים. כל אפשרות כזו טומנת בחובה פיתויים שונים שאסורים עליו בחיי היום או יום, או לפחות מוגבלים מאוד עבורו. ומי שהמחשבות הללו נראות לו מורכבות מדי עבור הפעוטות, לא ניהל מעולם שיחה קיומית עם ילדה בת 3 שמנסה להבין איך פועל העולם.


המסקנה שהוא מגיע אליה בסופו של דבר היא כי למרות כל הפיתויים שיש בתפקידים האחרים, למרות כל המגבלות שנובעות מעצם היותו עצמו, הוא מעדיף להיות הוא. מסקנה הגיונית ודי מתבקשת כשמתבוננים במשחקי הדמיון הללו ויודעים שעבור הפעוט לצד ההנאה שיש באפשרות להתנסות באתגרים חדשים, שוכן גם הפחד הגדול משינויים עצומים.


הספר הקשיח מתאים לאחיזתם של הפעוטות וכתוב בחורזים המותאמים להטעמות הקריאה הטבעיות. הקריאה בו קולחת ולילדים יש אפשרות להשלים בעצמם את החרוזים תוך זמן קצר. 

למרות החיבה שאנחנו רוכשים לספר הזה לאחר הקריאה בו, לי כמבוגרת הפריע המשלב הלשוני של הספר שהיה "דיבורי" מדי. שפת הספר אומנם דומה לשפה שהילד שומע סביבו במהלך היום, אך הייתי מצפה מספר להעלות מעט את המשלב הלשוני, גם אם קריאה ראשונה ושנייה תצריך מההורים להתאים אותה לשפה הדבורה ולבאר לילד מספר מילים.  צרם לי במיוחד השימוש במילה ג'וק שאומנם שגור בפי הילדים, אך לו היה נעשה שימוש במילה התקנית מקק, כינויה של בת הזוג שלו היה טבעי יותר על הלשון.


זיהינו את טביעת האצבע הייחודית של המאייר אביאל בסיל, עוד לפני שקראנו את שמו על הכריכה, וכמו שאני כותבת לא פעם,  בספרי ילדים איורים חשובים לא פחות מן הטקסט, במיוחד בספרים לילדים צעירים. זו הדרך בה הם חווים את הספר בעצמם והיא זו המעניקה להם את האפשרות להיות שותפים לקריאה כבר מהרגע הראשון. בסיל מעניק לחיות השונות בספר הבעות ידידותיות והצבעוניות העזה של האיורים השונים מושכת את העין וממקדת את הפעוט בספר.


מתאים במיוחד לפעוטות חובבי בעלי חיים ומשחקי דמיון.


אִלּוּ הָיִיתִי אַרְיֵה      מאת: חנה גולדברג      איורים: אביאל בסיל      עם עובד      2016      לא ממוספר

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה