יום ראשון, 8 במאי 2016

אנגינה פקטוריס




בפעם הקודמת בה ראיתי הצגת תאטרון הייתי ילדה. אחרי שנים של צריכת התרבות שלי במחוזות בהם הדמיון מתפרע, שלי - במהלך קריאת ספרים, או של הבמאי - במהלך צפייה בסדרות או סרטים, היה לי חשש קל כשהגעתי לצפות בהצגה 'אנגינה פקטוריס'. על הבמה החשופה פוזרו גרגרי חול ומעליהם, ניצב פסל עץ שהזכיר לי את אלו שהיינו מכינים במחנות הצופים בהתאם לנושא השנתי וההעדפות האישיות של המדריכים והרשג"דים, וזהו. חוצמזה הבמה הייתה ריקה.

התקציר בישר טובות, אולי משום שמיכל אהרוני ואני חולקות השקפת עולם פוליטית דומה, בטח בגלל צוות השחקנים שרובו מוכר לי מצפייה בטלוויזיה ובראשם דבל'ה גליקמן שנדמה לי שלא צריך להציג לאיש ומוכר לבני דורי בראש ובראשונה מן התכנית זהו זה ולצופים של היום מן הסדרה שטיסל. לצידו זהר שטראוס ושמעון מימרן שמוכרים לרוב צופי הטלוויזיה מאחת הסדרות בהן השתתפו לאורך השנים, ושני שחקנים אלמונים יחסית: טלי בן יוסף שהייתה עבורי התגלית של ההצגה ושרון פרידמן.

אל ההצגה התוודעתי לראשונה כשעוד הייתה מחזה שרצה להיות הצגה. מיכל אהרוני החליטה אחרי שנתיים וחצי בהם שכב במגירה שהגיע הזמן שיעלה על הבמה. כדי לעשות את זה היא פתחה ביוני 2015 פרויקט מימון המון. לפרויקט צורף סרטון ובו קטע מומחז קצר מן המחזה הכתוב, בכיכובו של הקאסט העתידי באותה התקופה, משה איבגי, נורמן עיסא, שמעון מימרן, הילה פלדמן ואלון דהן:




הפרויקט מומן בהצלחה ומיכל גייסה 45 אלף שקלים (15% יותר ממה שביקשה), אך הזמן שחלף ואילוצים נוספים שינו את הקאסט ופרט לשמעון מימרן לא נותר איש מן הקאסט המקורי. הצגת הבכורה עלתה על במת צוותא בחודש פברואר השנה ומאז היא ממשיכה לעלות על אותה הבמה בדיוק ונדמה שכל מי שצופה בה, מתאהב. יש משהו בכתיבה של מיכל, אולי משום שהיא כותבת על מה שהיא מכירה מעולמה כיועצת תקשורת ואסטרטגיה בעברה שעבדה עם פוליטיקאים רבים, שמותיר את המחזה שלה חד ומדויק גם שנים אחרי שנכתב.

במרכז ההצגה ניצב שר הביטחון של מדינת ישראל (דבל'ה גליקמן), דן יסעור, אשר זקוק להשתלת לב דחופה. צירוף מקרים אומלל מביא לכך שהלב היחיד שמתאים להשתלה הנו לב של ערבי ישראלי צעיר ובריא שהלך לעולמו בזמן שיסעור מאושפז בבית החולים. לצערו של שר הביטחון רגע לפני שאושפז בבית החולים העביר חוק שאוסר על השתלת איברים של מי שאינם יהודים בגופם של יהודים.

למזלו של שר הביטחון המנתח שלו (זהר שטראוס) אשר היה פקוד שלו בעבר והגיע במיוחד מארצות הברית כדי לנתחו, מוכן לעשות הכל כדי שהלב הזה יושתל בחזהו של שר הביטחון. מולו ניצבים מצדה (טלי בן יוסף) בתו החוזרת בתשובה של שר הביטחון וחתנה העתידי מתניה (שמעון מימרן), מתנחל לוחמני, אשר נחושים למנוע מהשתלת הלב הזו לעבור בכל מחיר.

בתפקידי משנה קטנים מופיע שרון פרידמן המחליף זהויות ודמויות בהתאם לצורך לאורך ההצגה כולה.




העלילה כולה משמשת כר נוח לבחינת יחסי הכוחות בין אזרחי המדינה כולם, יהודים וערבים, ימנים ושמאלנים, נשים וגברים. מיכל אהרוני מצליחה לשלב במחזה שכתבה את המתחים הקיימים בחברה הישראלית בשנים האחרונות ולעשות זאת בצורה משעשעת, הגוררת פרצי צחוק ארוכים לאורך ההצגה כולה. המשפטים שהיא שמה בפיהם של השחקנים מצליחים להעלות חיוך סרקסטי על פניהם של הצופים. יכולת המשחק המופלאה של דבל'ה גליקמן, אשר לא מהסס לשלב בדמות שר הביטחון שטיקים שהקהל מכיר מתפקידים קודמים שלו בעבר, הופכת אותם לרגעים קומיים אשר מובילים את הקהל לפרוץ בצחוק מתגלגל.

מעבר לתפקידים אותם ממלאים השחקנים בהצגה, הם משמשים גם פה למגמות שונות בחברה הישראלית. שר הביטחון המבטא בדבריו ניסיון להביא את הקונצנזוס הישראלי ליד ביטוי, מוצא עצמו פעם אחר פעם במרדף אחר האלקטורט במסעו לכס ראש הממשלה, נכנע לדרישות המתנחלים אשר אותם מייצג החתן העתידי שלו, מתניה.

רופאו של שר הביטחון אשר היה בן זוגה של בתו בעבר, ייסד בארצות הברית אליה היגר בעקבות הפרנסה, תנועת רופאים הפועלת לקידום השלום. ובתו של שר הביטחון, מצדה, מוצאת עצמה נקרעת בין העולם ממנו באה ואהוב נעוריה אשר עזב אותה כדי לנסוע בעקבות חלומו, לבין בן זוגה וחתנה העתידי, מתניה, מנהיג פלג מתנחלים קיצוני אשר סוחף אותה יחד אתו בעקבות חלומו שלו.




כל השחקנים בהצגה משחקים היטב. פרט לגליקמן בלטה במיוחד טלי בן יוסף, באופן אישי שמה לא היה מוכר לי לפני כן, אשר גנבה את ההצגה בכל פעם בו עלתה על הבמה. נדמה היה שההזדהות שלה עם הדמות שהיא משחקת מלאה ובכל פעם בו פרצה בקריאה כזו או אחרת לעבר אביה או רופאו יכולתי לחוש אותה.

אנגינה פקטוריס היא סאטירה חדה ומשעשעת העשויה היטב ומשקפת באופן מדויק זרמים שונים בחברה הישראלית העכשווית. בהצגה בה נכחתי, הקהל פרץ בצחוק פעם אחר פעם לכל אורכה, ובסיומה עלו השחקנים לבמה שוב ושוב לקול תשואות הקהל. מומלץ בחום, לחובבי התאטרון וגם למי שכמוני לא בקרו בו לאחרונה.


אנגינה פקטוריס     מאת: מיכל אהרוני      בימוי: ציון אשכנזי      שחקנים: דב גליקמן, זהר שטראוס, שמיעון מימרן, טלי בן יוסף, שרון פרידמן      תפאורה: סשה ליסנסקי      עיצוב תלבושות: מירב נתנאל דדון      מוזיקה: גל לב

* התמונות לקוחות מעמוד ההצגה באתר צוותא.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה