יום שלישי, 5 באפריל 2016

ילדי בית העץ - מבצע חורשה / רן כהן אהרונוב



" תגידי, את ממליצה על כל ספר שאת קוראת? "

" לא. "

" את כותבת על כל ספר שקראת? "

" פעם נהגתי לכתוב על כל ספר שקראתי. אלו שאהבתי ואלו שפחות. על חלק המלצתי, על אחרים כתבתי למה אני לא יכולה. "

" ו... "

" הגעתי למסקנה שאין טעם להשחית את הזמן שלי בקריאת ספרים שלא מהנים אותי ובכתיבת ביקורת על ספרים שאני לא רוצה להמליץ עליהם. אין טעם לתת להם במה. בבלוג הזה מופיעים רק ספרים שאני ממליצה עליהם. "



הספר ילדי בית העץ עבר מספר קוראים עד שהגיע אלי, קוראים שאהבו אותו מאוד וחיכו כבר לראות מה יהיה לי לכתוב עליו כשאסיים לקרוא. אני כרגיל, חיפשתי את שורשי יצירתו של הספר שיצא לאור בהוצאת התו השמיני שמתקשרת אצלי למוזיקה וזכורה לי מצעירותי כחנות תקליטים ירושלמית קטנה. הצצה בערך הויקיפדייה שלה גילתה לי שהתרחבה והיא מונה כיום 7 סניפים אך מעבר לכך, החלה במהלך השנים להפיק תקליטים ולייצג את האומנים שלה.

הספר נולד בעקבות אלבום בעל אותו שם שיצר יאיא כהן אהרונוב, אחיו של מחבר הספר רן כהן אהרונוב,  וחבר בלהקת "דג נחש" הירושלמית, אשר חיפש להשמיע לבתו בת השנתיים מוזיקה שתחרוג מגבולות תקליטי הילדים שגדל עליהם בילדותו ומשלא מצא כאלו השמיע לה אמנים שהוא אוהב. התגובה שלה למוזיקה הובילה אותו ליצור תקליט ילדים אשר לצד הקצב המוכר יכיל טקסטים המתאימים להם. על הטקסטים הופקד רן, יחד הם פנו לשורת אומנים (מוקי, קרולינה, אברהם טל ועוד) שנענתה לפרויקט בשמחה. הספר נולד מעט מאוחר יותר ובקרוב תעלה על הבמות הצגת ילדים חדשה באותו שם.


הספר ילדי בית העץ נפתח בעוד פגישה של שלושה חברים, מאיה, יואב וערן בבית העץ שלהם בלבה של החורשה הסמוכה לשכונה שלהם. את בית העץ בנה להם אבא של ערן עוד כשהיו בגן חובה ומאז הוא הפך למעין בית שני שלהם. הוא הבטיח לתקן את הסולם שמוביל אליו כבר מזמן אבל התינוקת החדשה שלו לא מותירה לו זמן פנוי. כשאחד משלבי הסולם נשבר לערן ברור שמישהו ביקר בבית העץ שלהם, חיפוש קל מעלה טלפון סלולרי שלא שייך לאחד מבני החבורה, מאיה מחטטת בטלפון ולוחצת על "אבא" כשהקול מעבר לקו עונה "אמיר" היא ממהרת לנתק. באותו רגע הנביחות של לוקה הכלבה שלה מאותתות להם שמישהו מתקרב, הם פותחים את דלת בית העץ ורואים ילד ג'ינג'י לא מוכר המטפס בסולם. כשהוא רואה אותם הוא מסתובב חזרה אבל מאיה קוראת לו ושואלת אם המכשיר שמצאו שלו ומה היה לו לעשות בבית שלהם. אמיר עונה להם שלא ידע שהבית שייך למישהו ומאיה תוהה איך זה שמעולם לא ראו אותו קודם.


כשמאיה נשלחת למחרת לחדר המנהלת אחרי שהמורה אורנה תופסת אותה מציירת במחברת היא פוגשת את הילד החדש אמיר אשר ממתין למנהלת גם הוא אחרי שיחה קצרה היא מחליטה שהיא מכירה אותו הרבה יותר טוב. כחלק מניסיון של צוות בית הספר לעזור למאיה להשתפר היא מוזמנת לקחת חלק בוועדה הירוקה של בית הספר האחראית על טיפוח הסביבה והמחזור. למאיה יש רעיונות יצירתיים אבל מתברר לה שהמורה האחראית על הועדה כבר החליטה מראש במה יעסקו. כשהיא יוצאת מבית הספר, שעה אחרי יתר בני כיתתה שלא חברים בוועדה, היא רואה שגם אמיר הולך בכיוון שלה כשהם מתחילים לדבר הוא מספר לה שעבר לאחרונה לשכונה בעקבות העבודה של אמא שלו שתהיה אחראית על שכונה חדשה שתבנה בסמוך. הוא מספר לה ששמע בארוחת הערב כי יסללו כביש חדש לשכונה החדשה ולשם כך יצטרכו לכרות את החורשה והעבודות יתחילו כבר בעוד שבוע משום שהתנגדויות ארגוני הסביבה נדחו.

מאיה ממהרת לבית העץ כדי לדון בנושא עם יואב וערן ולמצוא דרך למנוע את כריתת החורשה והריסת בית העץ שלהם. השלושה מגיעים למסקנה שחייבים לערב את אמיר בנושא ויחד מחליטים על תכנית פעולה שלא יכולה להיכשל.


לנו לא היו עצים בסביבה כשהיינו קטנים, אבל מתחת לשורת הבניינים בה שכן גם הבניין בו התגוררתי בילדותי, נפרש ואדי רחב שהכיל אינספור מקומות מסתור, צמחיה פראית, צבים ושפני סלע. נהגנו להתכנס בהרכב משתנה במקום מחבוא קבוע בו שכנו פריטים שונים שאספנו בטבע והאמנו כי ישמשו אותנו בעתיד, עד שגדלנו והעניין שגילינו בשיטוט האינסופי הוחלף בדברים אחרים. כמה שנים מאוחר יותר הוקמה שכונה חדשה והואדי הפך לאתר כריית מחצבים ואז לאזור קו התפר הירושלמי בו הומלץ לילדים קטנים לא להסתובב לבד בשום שעה משעות היום.

הספר הנוכחי מצליח ללכוד משהו מן האווירה הזכורה לי בילדותי, כשהוא מתאים עצמו למציאות של ימינו. הוא עוסק במציאות המוכרת לכל מי שהיה אי פעם תלמיד בבית ספר וזכה להישלח על לא עוול בכפו לחדר המנהלת, לקחת חלק בפעילויות חברתיות שנהגו ונבנו בהתאם לרוח צוות המורים ובהן בדרך כלל לתלמידים לא הייתה אפשרות בחירה ועוד. ההיבטים הייחודיים לילדים בעידן הנוכחי משתלבים בספר בטבעיות, ומדגימים את הדרך בה הילדים של היום יכולים להשפיע על הסביבה שלהם כבר בגיל צעיר.


בספר הנוכחי לצד סיפורה של חבורת ילדים אחת והדרך שמצאה כדי למנוע את הריסת בית העץ שלה, יש גם מסר חזק הנוגע לשינויים שחלים בחברה ובתהליך הלמידה בעידן המודרני. הילדים בספר אינם שונים מילדים לאורך ההיסטוריה, אך בניגוד לעבר להם יש נגישות גדולה יותר למידע. נגישות המאפשרת להם לרכוש ידע גם ללא תיווך המבוגרים בבית הספר ובבית. הספר הנוכחי עושה שימוש ביכולת זו כדי להעניק לקוראים הצעירים דוגמה בהירה ואפקטיבית לדרכים בהן הם יכולים לתרום לשינוי החברה והסביבה שלהם.

לא רבים זוכרים זאת, אבל לפני מספר שנים אשרה המדינה ליזם פרטי לבנות כפר נופש שיעשה שימוש ברוב שטחו של חוף ים ציבורי, חוף פלמחים, הסמוך לעיר ראשון לציון. עדי לוסטיג, נערה צעירה בת 18, גילתה זאת במקרה כאשר בלתה בחוף הים עם חבריה וראתה שמתבצעות בו עבודות שאת פשרן לא הצליחה להבין מן העוסקים במלאכה. יחד עם חבריה גלשה באינטרנט ולמדה על המתרחש ועל מה שיש בכוחה לעשות. הם הקימו משמרת מחאה שלנה בחוף ושהתה בו בכל שעת היממה, ובמקביל החלו בפרסום הנושא בעלונים ובדרכים נוספות כדי להביא אותו לידיעת הציבור הרחב. העשייה שלהם עוררה את המודעות לנושא, הרחיבה את כמות המשתתפים במחאה והובילה את התקשורת לסקר את המאבק ולעקוב אחריו. לאחר שנתיים של מאבק עיקש בוטלה התכנית לשינוי ייעדו של החוף. זוהי רק דוגמה אחת בה יוזמה פרטית של אדם מצליחה להשפיע על טובת החברה כולה.


הספר מנוקד ופונה בשפתו לתלמידי שכבת הביניים בבית הספר היסודי. תכניו מתאימים היטב גם לילדי בית הספר הבוגרים יותר. הספר מתאים גם לקריאה משותפת עם תלמידים צעירים יותר. על איורי הספר הופקד יניב שמעוני, בוגרי סדרות הספרים 'הרפתקאות הדוד אריה' ו- 'הסיפור המושלם' יזהו את טביעת האצבע הייחודית שלו.


מדובר בחוויית קריאה מענגת ובעלת ערך מוסף לתלמידי בית הספר היסודי בכל הגילאים. הספר מעניק לילדים רוח גבית לפעול למען נושאים שהם חשים כי ראוי להיאבק עליהם. מומלץ בחום.


ילדי בית העץ - מבצע חורשה      מאת: רן כהן אהרונוב      אייר: יניב שמעוני      הוצאת התו השמיני      2015      71 עמ'      מחיר בתקופת ההגנה: 69 ש"ח

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה