יום שבת, 23 במאי 2015

המסע המופלא של אדוארד טולין / קייט די-קמילו


האם אי פעם תהיתם מה קורה לצעצועים שלכם אחרי שאתם נפרדים מהם? כשאתה ילד, ברור לך שלכל צעצוע חיים משלו, ברור לך שבכל פעם שמשהו בהם מתקלקל זה מציק להם, ממש כמו לך כשאתה מקבל מכה. אתה מתחשב ברגשות שלהם כמו שהיית רוצה שיתחשבו בשלך, והפרידה מצעצוע אהוב קורעת את לבך ממש כמו פרידה מאדם קרוב.

בשנות השבעים המאוחרות בהן גדלתי, הרבה לפני עידן הטלוויזיה הרב ערוצית, לפני שמישהו חשב על האינטרנט ולפני שסרטים היו  תופעה יומיומית, צעצועים ובייחוד בובות, היו חלק טבעי מעולם הילדות. לא פעם צעצוע קרוע היה מוביל לבכי קורע לב בשל הדאגה לשלומו, אז גם התוודעתי לסיפור המקסים של מרים ילן שטקליס על המסע לרופא הבובות. משהו מ הקסם הילדותי שהיה בסיפור הזה ובאחרים כמותו, נמצא בספר הנוכחי שכתבה קיט די קמילו ויצא לאור לראשונה בשנת 2006.

הפעם הראשונה בה נתקלתי בשמו של הספר הייתה כשקראתי את מילותיה של עטרה אופק על הספר. מה שנחרת בזיכרוני יותר מכל הייתה העובדה שספר ילדים רגש אותה כל כך עד שגרם לה לבכות, ספר הילדים הנדון היה הספר הנוכחי שאני אוחזת בידי ממש עכשיו, שניות אחרי שסיימתי לקרוא אותו, דומעת גם אני.

אז מה יש בספר הנוכחי שהופך אותו למרגש כל כך בעבור מבוגרים? האם חווית הקריאה בו יוצרת הזדהות רגשית דומה גם אצל צעירים יותר?



המסע המופלא של אדוארד טולין  מספר את סיפורו של ארנב צעצוע העשוי ברובו מחרסינה, מפרקיו העשויים תיל מאפשרים לו להתנועע בגמישות, ואוזניו ושפמו העשויים משיער ארנב אמתי, מקנים לו תחושה של יצור חי בידי האוחזים בו.

הספר נפתח בתיאור סדר היום של אדוארד בבית משפחת טולין. לאדוארד, שנוצר במיוחד עבור אבלין בת העשר, יש מלתחה מפוארת מבדים יקרים ושעון קטן עשוי זהב. אבלין מעריצה אותו כמעט כמו שהוא מעריץ את עצמו, ולפיכך ברור לו שגם אחרים חשים כלפיו את אותן הרגשות בדיוק. הוא שוהה לצידה של אבלין כל זמן שהותה בבית, עובר אתה ממיטתה אל שולחן האוכל וממתין לה ליד החלון עד שתשוב בשעות שהיא הולכת לבית הספר.

כשבני משפחת טולין מתכננים להפליג באוניה לטיול ממושך, ברור לאבלין, ולאדוארד עצמו, שגם הוא יצטרף למסע, אבל המסע הקצר בו שיער לעצמו אדוארד כי ישתתף מתארך ומתפתל הרבה מעבר למה שיכול היה לדמיין לעצמו.


די קמילו יוצרת סיפור התבגרות נפלא של ארנב הלומד לחוות את העולם לא רק בהקשר האישי שלו. נדמה כי התהליך שעבר אדוארד טולין דומה לזה שעובר כל פעוט המגלה אט אט כי המקום הבטוח אליו נולד אינו העולם כולו. מארנב שכל ימיו מורכבים מהתבוננות בעצמו ומן הבחינה האם צרכיו סופקו לו, אדוארד לומד להבחין בעולם הקיים מחוצה לו, וחווה לצד ניתוק מן המקור הראשוני שליווה אותו מרגע היווצרו, חיבורים, וניתוקים, מדמויות משמעותיות נוספות.

נדמה כי הספר נכתב במספר רבדים, האחד מספר סיפור אגדה שמתרחש בתחילת המאה העשרים: הפלגות בספינות שעשועים, נסיעה ברכבות, שימוש בשואב אבק, ושעוני כיס מוזהבים המצריכים מתיחה יומיומית כדי לשמור על פעילותם התקינה. וככל סיפור אגדה, העובדה כי הדמות הדוברת המרכזית בו היא ארנב צעצוע טבעית להפליא. אך לצד העיסוק בעולמו הפנימי של ארנב הצעצוע, פונה המחברת ברובד נוסף לקורא המבוגר המלווה את הילד בעת הקריאה, ומתכתבת עם חוויות הילדות שלו, חוויות שלמבוגר בן ימינו נדמה לעתים כי היו תמימות יותר, ועולמו של הארנב יכול להתכתב עם העולם כפי שחוו אותו כשהיו ילדים צעירים מאוד.

הקריאה בספר אינה חוויה קלה לילד, ההזדהות המוחלטת שיוצרים לעתים ילדים עם הצעצועים שלהם מועתקת בקלות לדמותו של אדוארד, והקשיים בהם הוא נתקל במסע הארוך אליו נקלע אינם פשוטים. העובדה כי עולם אינו תמיד מקום ידידותי אינה זרה לנו, אף כי אנו מתעקשים פעמים רבות לעטוף את ילדינו ולהגן עליהם ממציאות קשה, נדמה כי הם נחשפים אליה בדרכים שונות גם כשאנו אינם מודעים לכך. הספר הנוכחי אינו סוטה ממסורת ספרי הילדים לאורך ההיסטוריה, ומכיל בתוכו לצד רגעים יפים גם אירועים מטלטלים שישפיעו על הילד בעת הקריאה. ואף על פי כן, נדמה כי די קמילו יצרה מארג שלם, המשלב את הקשיים האופייניים לחיי היום יום עם נקודות אור ואמצעים להתמודד אתם.


לא ניתן להפריד בספר הנוכחי את הדיון בטקסט מהדיון באיורים הנפלאים המלווים אותו. הספר בנוי מעשרים ושבעה פרקים, ואקורד סיום אחד, שכל אחד מהם נפתח באיור המשקף משהו מן החוויה העתידה לעבור על קוראים וגיבור הספר. איורים אלו, כמו זה המופיע מעל, נעשו בשחור לבן, ומצליחים ללכוד בצורה נפלאה משהו מתמצית הרגשות שעתיד הקורא לחוות במהלך קריאתם.

לצד האיורים הנפלאים הללו, משובצים בחלק מן הפרקים בספר איורים צבעוניים שובי לב, העשירים בפרטים עד כי נדמה לך שאתה מתבונן בתמונה מצולמת. תשומת הלב של המאייר הנפלא של הספר לפרטים הקטנים ובייחוד להבעות הפנים של הדמויות אנושיות ולא אנושיות כאחד, מעניקות לקורא המבוגר, וייתכן שגם לזה הצעיר השוהה לצידו, אפשרות של חיבור נוסף אל העולם שיוצרת די קמילו בספרה.

ספרה של די קמילו שתורגם לעברית בידיה האמונות של יעל אכמון - שתרגומיה מסבים לי בכל פעם בה אני נתקלת בהם עונג רב, ומנוקד לכל אורכו, מתאים לקהל יעד היודע לקרוא בעצמו. העובדה כי מדובר בספר בן 191 עמ', המחולק לפרקים קצרים, מאפשרת גם לקורא הצעיר לעקוב אחר העלילה בקצב שלו. אבל נדמה כי יותר מכל, די קמילו יצרה ספר ילדים המתאים במיוחד להקראה על ידי ההורה. עלילת הספר הנוכחי של די קמילו מאפשרת יצירת רגעים קסומים בהם גם ילדים בוגרים יותר, להם מכוון הספר בשפתו ובעלילה הנרקמת בו, היכולים לקרוא בעצמם, חווים דרך הסיפור המועבר אליהם בקולו של מבוגר משהו נוסף שקריאה לבדה אינה יכולה להעניק.

המסע המופלא של אדוארד טולין הוא מלאכת מחשבת של אגדת ילדים מודרנית, המדברת על שינוים ורגשות ופונה למבוגרים ולילדים כאחד. גם אם ילדיכם גדולים דיים לקרוא אותו בעצמם, נדמה כי חזרה לימים בהם שמעו אתכם מקריאים להם סיפורים, היא חווית הקריאה המתאימה ביותר בספר הנוכחי.

המסע המופלא של אדוארד טולין      מאת: קייט די-קמילו      איורים: בגרם איבטולין      מאנגלית: יעל אכמון      הוצאת כנרת זמורה ביתן      2012      192 עמ'

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה